החלטה בעניין צו עשה זמני במזונות קטינה

1.        בפניי בקשה למתן צו עשה, בה עותרת המבקשת, כי בית המשפט יורה למשיב למסור לידיה המטלטלין ששימשו עד לא מכבר את בתה הקטינה המוחזקת על ידה. אעיר כבר כעת, כי התייחסותי הינה אך ורק למטלטלין המשמשים הקטינה וזאת במסגרת התביעה העיקרית שעניינה מזונות הקטינה ומכוח החובה על פי דין של האב לספק ריהוט וצרכים אחרים של הקטינה (ראה בהקשר זה גם תמ"ש (טב') 13135-10-09 א.ת. נ' מ.ת. (מיום 1/9/11)).

ב.         השתלשלות ההליך המשפטי :

2.        ביום 6/9/2011 נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד והוריתי למשיב להחזיר עוד באותו יום, עד לשעה 20:00 את כל רהיטי הקטינה אשר פורטו בסעיפים 5.1., 5.2 להחלטתי.

3.       עוד קבעתי, כי באם ההחלטה לא תבוצע על ידי המשיב, תהא רשאית המבקשת להסתייע במשטרת ישראל לשם ביצוע הצו ואיסוף המטלטלין מהמשיב.

4.       לאחר מתן הצו הוגשו מספר בקשות מטעם ב"כ המבקשת להורות למשטרת ישראל לסייע למבקשת לבצע הצו, שעה שלטענתה, משטרת ישראל טוענת כי ההחלטה אינה ברורה דיה. נעתרתי לבקשות אלו ושבתי והבהרתי, כי על המשטרה לסייע למבקשת בביצוע הצווים. אלא שחרף הבהרות אלו לא בוצע הצו על ידי המשטרה מאחר ולא צויין כי המשטרה רשאית לנקוט בכוח לשם ביצוע הצו (ראה הסבריו של נציג המשטרה בפרוטוקול ועמדת ב"כ היועמ"ש של המשטרה).

5.       המשיב הגיש בקשה דחופה לעיכוב ביצועה של ההחלטה ביום 8/9/11, ברם לא ראיתי לנכון להיענות לה מנימוקים שפורטו בה.

6.       למרות שהצו היה אמור להיות מבוצע עד לשעה זו, קבעתי דיון במעמד הצדדים להיום לשם שמיעת טענותיהם.

7.       ב"כ המשיב הודה במהלך הדיון היום, כי המטלטלין מצויים בידי שולחו ו/או בשליטתו וכי הצו לא בוצע עד לשעה זו. הוא טען, כי יש צורך להבין את הרקע להתנהלות של המשיב וללקיחת המטלטלין על רקע של הסכם שנערך בין הצדדים, במסגרתו רכש המשיב את תכולת הדירה ובתמורה היה אמור לשלם 12,000 ש"ח לידי המבקשת. לטעמו, אין מקום לצו עשה הואיל והמטלטלין נלקחו בהסכמה ובאשר למטלטלין של הקטינה, הרי שזו צריכה להיות מוכרזת "כקטינה נזקקת" ולעבור להיות במשמורת שירותי הרווחה נוכח מעורבותה בפולחן מין שניהלה המבקשת ועירבה אותה בו ו/או מנעה תקופה ארוכה הגשת תלונה במשטרה בגין אינוסה על ידי חברו הטוב של המשיב.

8.       לבקשת המשיב אפשרתי לו לחקור את המבקשת, להשמיע הקלטות שהוקלטו על ידי המשיב ולהטיח במבקשת את כל טענותיו.

9.       אחריה העיד המשיב ונחקר על ידי ב"כ המבקשת ונשאל מספר שאלות גם על ידי בית המשפט.

10.     הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה וכעת הגיעה תורו של בית המשפט להכריע בסוגייה שניצבת לפתחו.

  ג.         דיון בעדויות הצדדים:

11.        ב"כ המשיב ביקש לנצל הבמה שניתנה לניהול חקירה נגדית של המבקשת בעניין בקשת צו עשה ביחס למטלטלי הקטינה לצורך שאלת שאלות נטולות כל קשר לסוגייה שבפניי.

12.        מאחר ונטען על ידי ב"כ המשיב, כי מדובר בשאלות הנוגעות למהימנות המבקשת, התרתי תחילה קו חקירה זה, ברם לאחר שהוברר כי אין כל קשר בין השאלות הנשאלות לבקשה, הוריתי לב"כ המשיב להתמקד בחקירתו בשאלות הנוגעות אך ורק לבקשת צו עשה, אך ללא הועיל.

13.        לאור זאת, איני סבור כי יש כלל צורך להידרש לעדויות הצדדים בסוגיות שאינן קשורות לפלוגתא שבפניי ואין מקום לדון בהן.

14.        ביחס לבקשה הנוכחית נשאלה המבקשת 2 שאלות בלבד. ב"כ המשיב הטיח בה, כי לאחר שהתגלה לבעלה הפולחן המיני שניהלה לכאורה בביתה, הגיעה למסקנה כי עליה לעזוב את העיר ולהיפרד ועל רקע זה הגיעה עם המשיב להסכמה, כי ירכוש את התכולה בסך 12,000ש"ח. המבקשת הכחישה מכל וכל קיומו של סיכום כאמור והעידה, כי כלל לא פגשה במשיב (ראה: עמ' 5 שורות 11-19 ועמ' 6 שורות 1-2).

15.        המבקשת אף הסבירה, כי לא ייתכן שתגיע לסיכום כאמור עם המשיב, שעה ששווי התכולה של הצדדים מגיע כדי עשרות מונים מהסכום שננקב על ידו ולא הגיוני שהייתה מסכימה לוותר על תכולת הדירה בעבור סך של 12,000 ש"ח בלבד. מכל מקום היא שבה והדגישה, כי לא קיבלה מהמשיב כל סכום כסף כאמור ולא ראתה אותו או דיברה עמו (ראה : עמ' 5 שורה 19).