החלטה בבקשה לקביעת מזונות זמניים

ה ק ד מ ה

1.         בפניי  בקשה  לקביעת  מזונות זמניים. הבקשה הינה בעל פה בהתאם לתקנה 214יג(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

2.         בכתב ההגנה אשר הוגש מטעם הנתבע (להלן: "האב") נטענה טענה מקדמית כהאי לישנא: 

"... שכן בין הצדדים קיים הסכם גירושין שאור בבית הדין הרבני הקובע את סכום המזונות והמדור, ואת אופן התשלום בסך 1,500 ש"ח בחודש, התובעת מודה כי הנתבע שילם מזונות. במידה והתובעת מבקשת לשנות את ההסכם, עליה לפנות לבית הין, או להגיש תביעה לשינוי מזונות ועליה לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש".

            אי לכך טוען ב"כ הנתבע, יש לדחות את התובענה על הסף.

3.         יוער, שטענה זו צריכה להיעשות באמצעות בקשה בכתב על מנת לדון בה בטרם קביעת התיק להוכחות, אחרת הטענה מקבלת התייחסות במסגרת פסק דין.

4.         יחד עם זאת, כדי לחסוך זמן שיפוטי, העדפתי, נוכח הפסיקה הידועה, להכריע בטענה זו כבר בשלב זה. לא הוזמנה תגובת התובעת (להלן: "האם").

5.         הכלל בעניין זה הינו ברור. חרף כל הסכם בין ההורים, אין הקטין כבול לו. לכן מדובר בתובענה עצמאית למזונות.

"כאשר ההורים מתדיינים בינם לבין עצמם בענין גירושיהם ומגיעים לידי הסכם המפרט את הפתרון המוסכם לבעיות הכרוכות בגירושין, ובכלל זה מזונות הילדים, אין בענין המזונות כדי לחייב את הילד".

(ראה: ע"א 411/76 שר נ' שר, פ"ד לב(1) 449 (מיום 1.11.77)).

יוצא אפוא, שהקטין רשאי לתבוע את מזונותיו בין על-ידי הגשת תביעה אשר תתברר בו-זמנית עם תביעת ההורים או בנפרד, לאחר תום ההליכים המשפטיים שההורים צדדים להם.

6.         התנאים לקביעת סמכות בבית הדין הרבני בעניין מזונות, היא כדלקמן:

א.   האם תביעת הגירושין כנה?

ב.      האם כריכת המזונות נעשתה כדין?

ג.       האם כריכת המזונות  נעשתה בכנות?

ד.       האם התקיים דיון במזונות הקטינים לגופו של עניין בנפרד מהליכי הגירושין. (ראה: ע"א 289/82 דאובה נ' דאובה, פ"ד לו(4) 625, מיום 7.12.82).

אציין, כי תנאים אלה הינם במצטבר. די שאין מתקיימת דרישה אחת על מנת לקבוע, שהנתבע לא עמד בנטל ההוכחה (ראה: בש"א (ראשל"צ) 5787/05 א.ח. נ' ה.ח., מיום 24.1.06).

לא זו אף זו, אפילו הסכם גירושין אשר אושר על ידי בית משפט לענייני משפחה אינו כובל את הקטין בעניין מזונותיו (ראה: ר"ע 627/85 סינה נ' סינה, פד"י מ', עמ' 101,102; ראה גם ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4) 155, 158).

7.         כפי שכתבתי בעבר בתמ"ש  (ת"א) 97521/98 ת.ו. נ' ו.י, מיום 21.9.2008), לפיו אין בדיון בתובענה עצמאית של הקטין למזונותיו כדי לקבוע מסקנות לגבי מהות ותקפות הסכם הגירושין בין הצדדים. 

8.         בא כוחו המלומד של האב במסגרת הדיון טען, שהפסיקה הקיימת מייצרת מצב מגוחך, דהיינו שאין שום תקפות להסכם בין הורים אשר אושר על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת. האם הצדק איתו? על פי הפסיקה הקיימת המחייבת מותב זה, יש לדחות את טענת האב.