החלטה בבקשה לביטול פס"ד בהעדר כתב הגנה

1.                  בפניי בקשה לביטול פס"ד בהעדר כתב הגנה, אשר ניתן ביום 13.8.2009 (להלן: "פסק הדין").

2.                  במהלך מתן ההחלטות בבקשות שונות, לרבות בקשות לביטול ההחלטות, עיכוב הליכים ולעיון חוזר, פורטו כל העובדות הקשורות לעניין דנן.

3.                  העילה היחידה בעלת משמעות לביטול פס"ד מצטמצמת לשאלות הבאות:

א.      נטען ע"י ב"כ המבקש, כי לא הומצאו להם החלטות ביהמ"ש מיום 1.7.2009 ומיום 8.7.2009. האם די בכך כדי לבטל את פסה"ד?

ב.       כמו כן נטען ע"י ב"כ המבקש, שבקשות המשיבה למתן הוראות להגשת כתב הגנה, הבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה ותגובת המשיבה מיום 16.6.2009 לא הומצאו לידיהם. האם עצם טענות ב"כ המשיבה כנגד ביטול פסה"ד מחזקת העילה לביטול פסה"ד?

ג.        מנגד, ב"כ המשיבה טוענת, שאין נפקות במחדלים אשר נטענו כנגדה, מאחר וחובת ב"כ המבקש הייתה לעקוב אחר גורל בקשתו בבש"א 11677/09. עוד טוענת ב"כ המשיבה, כי על המבקש רובצת החובה לבודק החלטה בבקשתו, קל וחומר אם מראש החלטת ביניים בבקשתו שנוחה לו ופוגעת מאוד בצד השני. עוד טוענת, כי הניסיון להסתתר מאחורי טענות כנגד מזכירות בית המשפט, שלא שלחה לו ההחלטה, הינו חוסר תום לב והתרשלות בחובה המוטלת עליו, כאמור,  ולא על אחר. האם די בנטען כדי לדחות את הבקשה בפניי?

ד.       יוער, כי באשר לחובה הרובצת עליו לבדוק את גורל בקשתו טוען ב"כ המבקש, שהוא או מי מטעמו נמצאים כל יום במזכירות בית המשפט (לעתים אף פעמיים ביום), כדי לבדוק את תאי המשרד המצויים בבניין בית המשפט.

דיון

4.                  כפי שציינתי בהחלטתי מיום 16.9.2009, נוכח טענת ב"כ המבקש בבקשתו מיום 13.9.2009, לפיה לא הומצאו למשרדו החלטות בית המשפט מיום 1.7.2009 ומיום 8.7.2009, מותב זה ערך בירור. מבירור זה עלה - בניגוד לכתוב על גבי החלטות ביהמ"ש שהן נשלחו בפקס - למעשה הן פוקססו לצד אחד, במקרה זה רק לב"כ המשיבה. הטעות נובעת מנוהל לא תקין של המזכירות בהעברת החלטות לבעל דין אשר הגיש בקשה. במקרה דנן, המשיבה. אי לכך, אין ספק שההחלטות המכריעות  לא הומצאו לב"כ המבקש, לא דרך הפקסימיליה, גם לא דרך תאו בביהמ"ש.

5.                  המחדלים במקרה זה כפולים ומכופלים:

א.      באי מסירת החלטות בית המשפט מיום 1.7.2009 ומיום 8.7.2009 לידי ב"כ המבקש.

ב.       באי מסירת בקשות המשיבה מיום 8.7.2009, להורות למבקש להגיש כתב הגנה.

6.                  באשר למחדל הראשון, אין לשימו בפתח משרדו של ב"כ המבקש, מאחר ותולדת המחדל במזכירות בית המשפט.

7.                  המחדל השני הינו של ב"כ המשיבה. שכן, אין בידיה אישור מסירה ערוך בהתאם לתקנות על מסירת הבקשה מיום 8.7.2009 בעניין הבקשה להורות למבקש להגיש כתב הגנה. 

אילו היו נמסרות בקשות אלו, הייתי דוחה בקשת המבקש לביטול פסק הדין, זה מאחר ובקשות אלו מיועדות לב"כ המלומד מטעם המבקש ואפשר ללמוד שניתנה החלטה בעניין המחייב הגשת כתב הגנה. אזי, במצב כזה, הצדק עם ב"כ המשיבה בטענתה, שחובת ב"כ המבקש לברר מה עלה בגורל בקשתו.

8.                  בשלב זה ראוי להפנות לתקנה 241(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סד"א"), לפיה:

"הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר, יחד עם הודעה ערוכה לפי טופס 25".

וכן לתקנה 497א(א)(5) לתקנות סד"א, לפיה:

"עורך הדין השולח כתב בי-דין בפקסימילה יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסימילה את כתב בי-הדין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה"

אילו הצדדים היו פועלים על פי תקנות אלה, היה נמנע המצב הנ"ל. אולם, כבר התרשמתי שעורכי הדין במחוז תל אביב מתבצרים בנוהל המאפשר מחטפים ללא ידיעת הצד שכנגד. על כך הערתי בעבר בהחלטתי בתמ"ש (ת"א) 15730/07 ר.א נ' ר.ע.מ (מיום 7.6.2007 פורסם במאגרי מידע), בו ב"כ המבקש ייצג צד בעניין.