החלטה 5926/14

1.        "אקו"ם" – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ (להלן: "אקו"ם") מזה, ושידורי קשת בע"מ (להלן: "קשת") מזה, חלוקות ביניהן על שיעור התמלוגים. 

2.        בבקשתה דנן, למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט הבכיר ג' גינת) בת"א 54978-03-14 מיום 22.10.2014, מלינה אקו"ם על שיעור התמלוגים הזמניים שאותם קבע בית המשפט המחוזי שעל קשת לשלם לה, עד למתן פסק דין בתובענה.

עיקרי העובדות

3.        אקו"ם היא תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים האוחז בזכויות היוצרים של חבריו, יוצרים ומו"לים ישראליים   של מוסיקה, וכן מוסמך על-ידי אגודות דומות בחו"ל לנהל את זכויות היוצרים של חבריהן בישראל. אקו"ם הוכרזה בשנת 2004 על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כמונופול וכהסדר כובל, והיא פועלת מִני אז על-פי היתר קבוע מבית הדין להגבלים עסקיים, שבו נקבעו תנאים שונים לגבי פעילותה, לרבות לעניין אופן ניהול זכויות היוצרים בעת מחלוקת (להלן: "ההיתר").

4.        קשת היא מגופי השידור המסחרי הגדולים בישראל, והיא עוסקת בהפקת תכניות ושידורן בערוץ 2, מכוח זיכיון שניתן לה מטעם הרשות השניה. במסגרת שידוריה משדרת קשת יצירות מוסיקליות המוגנות בזכויות יוצרים והכלולות ברפרטואר היצירות של אקו"ם. בין אקו"ם לבין קשת נחתם בשנת 1994 הסכם רישיון לשידור יצירות מרפרטואר אקו"ם, ועל-פיו התחייבה קשת לשלם תמלוגים בשיעור 2.8% מהכנסותיה מפרסומות, בניכויים מסויימים. בשנת 2000 הופחת שיעור התמלוגים ל-2.3% מסך הכנסותיה השנתיות. החל משנת 2001 לא הגיעו הצדדים להסכמה על שיעור התמלוגים הקבועים, ועם זאת תוקפו של ההסכם הקיים הוארך מדי חצי שנה, משנת 2001 עד שנת 2012. בשנת 2013 נתגלע סכסוך בין הצדדים, כאשר קשת הודיעה לאקו"ם כי לדעתה שיעור התמלוגים המשולמים על-ידה אינו סביר, כי אינה מוכנה להמשיך ולשלם תמלוגים זמניים במתכונת הקיימת, וכי היא מפחיתה את שיעורם באופן חד-צדדי לשיעור של כ-1.5% מהכנסותיה.

5.        משא ומתן ממושך בין הצדדים לא נשא פרי, או אז הגיעו הצדדים להסדר דיוני, בזו הלשון:

"בין הצדדים נטושה מחלוקת על גובה התמלוגים שעל קשת לשלם לאקו"ם... לגבי התמלוגים הזמניים שישולמו עד להסכמה או הכרעה שיפוטית בענין התמלוג הקבוע, הוסכם כי יש לפנות לבית משפט המוסמך כדי שיקבע את גובה התמלוגים הזמניים שישולמו (בסכום או בשיעור שייקבע, ובענין זה כל צד שומר על כל טענותיו). מבחינה דיונית, מוסכם כי אקו"ם תגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לקביעת גובה התמלוגים הזמניים, בדרך של בקשה לסעד זמני במסגרת תביעה עיקרית לקביעת התמלוג הקבוע שתוגש בד בבד עם הבקשה הזמנית, וקשת לא תתנגד כי ביהמ"ש מחוזי יקבע את גובה התמלוגים הזמניים במסגרת דיונית זו, מבלי לגרוע מכל טענה של הצדדים לגבי גובה התמלוגים הזמניים ודרכי הוכחתם..."

עוד הסכימו הצדדים להמשיך ולנהל משא ומתן ביניהם, במקביל לקידומו של ההליך בבית המשפט במתווה שצויין.

6.        לאור ההסכמה הדיונית האמורה, הגישה אקו"ם לבית המשפט המחוזי תביעה לקביעת שיעור התמלוגים הראוי הקבוע, וכן בקשה לסעד זמני לקביעת שיעור התמלוגים הזמניים. בבקשה לסעד הזמני טענה אקו"ם כי את שיעור התמלוגים הזמניים יש לקבוע בהתאם לאמות מידה קבועות ועל-פי קריטריונים המפורטים בהיתר. עוד נטען כי קשת עשתה דין לעצמה בהפחתת התמלוגים, וכי להחלטת בית המשפט בסוגיה קיימת השלכה רוחבית כלפי כלל המשתמשים ביצירותיה של אקו"ם. לאור האמור ביקשה אקו"ם להותיר את התמלוגים הזמניים בשיעור של 2.3%, כשיעורם עד כה. לעומתה טענה קשת, כי משמסרו הצדדים את הדבר להכרעתו הפרטנית של בית המשפט, הרי שתנאי ההיתר אינם חלים עוד על יחסיהם. כמו כן צירפה קשת לתגובתה נספחים רבים ומפורטים המתייחסים ליחסי הצדדים וכן להסדרים דומים במדינות שונות בחו"ל מהם עולה, לשיטתה, כי שיעור התגמולים הראוי הוא 1% בלבד.

7.        לאחר דיון במעמד הצדדים, נתן בית המשפט את החלטתו, לפיה יועמד שיעור התמלוגים הזמניים על 2% מהכנסותיה של קשת. בהחלטתו קבע כי ראוי לקיים את הבירור המהותי בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלות הדין במסגרת ההליך העיקרי, וכי הפתרון הראוי בשלב זה הוא מתן הוראות מתאימות שתאפשרנה דיון בהליך העיקרי בזמן סביר, ובמקביל הימנעות משינוי דראסטי במצב הקיים ההולך ונמשך מזה שנים. נוכח חששה של אקו"ם מפני ההשלכות הרוחביות שעלולות להיווצר כתוצאה מההחלטה, ציין בית המשפט המחוזי כי – "בשים לב לכך שקביעת התמלוגים הזמניים בשלב הנוכחי נעשית על-ידי בית המשפט במסגרת בקשה לסעדים זמניים, ומבלי שנערך בירור מקיף בסוגיה, הרי יש לקבוע כי לקביעה זו נפקות במסגרת היחסים שבין בעלות הדין כאן, ולגביהן בלבד" (פסקה 5 להחלטה).