הוכחה של קשירת קשר, דיני שותפות ועוד

פתח דבר ויריעת המחלוקת-

1.         נאשם 1 הנו אביה של הנאשמת 3. במועד הרלוונטי לכתב האישום היה נאשם 2 מאורס לבתו של הנאשם 1.

            בהתאם לנטען בכתב האישום, בשלהי חודש דצמבר 2012 ובתחילת חודש ינואר 2013, קיימו סעד גאנם ( להלן: "המתלונן" ) והנאשמת 3 קשר טלפוני, אשר תחילתו על דרך המקרה. הקשר נמשך כשבוע ימים וכלל מספר שיחות הדדיות מדי יום. במהלך חודש ינואר 2013, על רקע  הקשר הטלפוני האמור, קשרו הנאשמים יחד עם קטין בנו של נאשם 1 (להלן: "האח" או "מוחמד") קשר לביצוע פשע.  בנסיבות אלו, ולאחר שבתאריך 4.1.2013 התקשר המתלונן אל הנאשמת, הציעה הנאשמת למתלונן, כי יפגשו בשעה 14:00 תוך שסוכם  כי המתלונן יאסוף את הנאשמת ברכבו מחניית בית החולים "הלל יפה" בחדרה. המתלונן הגיע בשעה היעודה אל מקום המפגש עם הנאשמת ואז עלתה הנאשמת לרכבו והשניים נסעו מן המקום כאשר נאשמים 1,2 והאח נוסעים בעקבותיהם. במהלך הנסיעה ברכב, בקשה הנאשמת כי המתלונן יעצור בחניית חוף הים במכמורת, הרחק מרכבים החונים במקום. משהגיעו המתלונן והנאשמת לחניית חוף הים במכמורת, יצאו השנים מן הרכב והתיישבו בסמוך. בחלוף מספר דקות, הגיחו הנאשמים 1,2 יחד עם האח ועם אחר, אשר זהותו אינה ידועה למאשימה, לכיוונם של המתלונן והנאשמת, כאשר באמתחתם סכין, אלה ומברג, בלא שידוע מי מהם אחז מה. או אז, קראה הנאשמת לעברם: "הנה הוא". בהמשך לכך, ניקב האח את צמיגי רכבו של המתלונן ,שבר את שמשת רכבו של המתלונן בבעיטה ועיקם את מכסה המנוע.

            מיד לאחר מכן, הכו נאשמים 1,2 והאח את המתלונן בצוותא חדא מכות נמרצות בכל חלקי גופו תוך קריעת חולצתו. כן, דקר אחד מן הנאשמים את המתלונן בגבו וגרם לו לשריטות.

            כל זאת עשו הנאשמים והאח תוך שאמרו למתלונן: "אתה תמות, אנחנו נדקור אותך, אתה תשלם לנו 100,000 ₪". לאחר המתואר, נמלט המתלונן והתרחק מעט ממקום האירוע.

            מייד ובסמוך, משהגיעה המשטרה למקום ובנוכחות שוטר, רץ האח אל עבר המתלונן ודקרו באמצעות מברג בישבנו בעוד נאשם 1 רץ לכיוון המתלונן והכהו מכת אגרוף בפניו.

            כתוצאה מכלל המעשים המתוארים לעיל, נגרמו למתלונן שריטות בגבו ובבטנו, פצע פתוח בעכוזו ופצע פתוח בידו.

            עוד נטען, כי באותן הנסיבות, אמרו הנאשמים 1,2 והאח לנאשמת כי תאמר לשוטר שהמתלונן נגע בה וניסה להוריד את חולצתה. הנאשמת עשתה כדבריהם תוך שהיא צועקת לכל עבר.

            נוכח המעשים המתוארים לעיל, מואשמים הנאשמים בביצוען של העבירות הבאות:

            קשירת קשר לעשות פשע – עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977           ( להלן: "החוק" ).

            שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק.