הבחנה בין תביעה להגדלת מזונות לתביעה עצמאית של קטין

1.התובעת הגישה תביעה למזונות ודמי טיפול לקטין יליד 26.11.09 בן 4 וחצי באופן שהמזונות יעמדו ע"ס של 2,500 ₪ לחודש והצהרון ע"ס של 1,100 ₪ בתוספת מדור והוצאות קייטנה. הצדדים חתמו על הסכם גרושין ביום 20.1.13 שקיבל תוקף של פס"ד בבד"ר והתגרשו בו ביום. בהתאם להסכם הגירושין משלם הנתבע 1,500 ₪ עבור מזונות הקטין.

תביעה עצמאית או הגדלת מזונות

2.הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בתביעה עצמאית של הקטין, או בתביעה לשינוי מזונות. לטענת התובעת חתמה על הסכם הגרושין עקב רצון עז להתגרש. המדובר בתביעה עצמאית של הקטין למזונותיו, כאשר הקטין אינו מחויב להסכם בין הוריו. מנגד טוען הנתבע כי מדובר בתביעה להגדלת מזונות ולפיכך נדרש שינוי נסיבות מהותי.

3.טענות התובעת - בעבר ניתנו החלטות בעניין המזונות בתיקים נוספים שהתנהלו בין הצדדים בתמ"ש 41905-02-10 ובתמ"ש 42086-02-10. ביום 15.3.11 ניתנה החלטה למזונות זמניים. ביום 2.10.11 הצדדים הגיעו להסכמות בעניין המזונות שנקבעו ע"ס של 1,500 ₪ כולל מדור ומעון, עקב הסכמה לגירושין והתחשבות בנתבע שאינו עובד. הנתבע לא קיים הצהרתו למתן גט והתובעת הולכה שולל עת פחתו המזונות מסך של 2,260 ₪ לסך של 1,500 ₪. רק ביום 20.1.12, שנה ו-4 חודשים לאחר המועד שנקבע בהחלטה מיום 2.10.11, התגרשו הצדדים. המדובר בתביעה עצמאית של הקטין. הסכם הגירושין בין הצדדים אינו מחייב את הקטין.

4.טענות הנתבע – לטענתו אין שינוי נסיבות. שינוי הנסיבות היחיד הינו גידול בהכנסתה של התובעת פי 3 וקיטון בהכנסותיו שלו בחצי ולכן יש לדחות התביעה.

המסגרת הנורמטיבית

5.תחילה יש לבחון, באם מדובר בתביעה עצמאית של הקטין. ככל שהתשובה שלילית המדובר בתביעה להגדלת מזונות ויש לבדוק האם חל שינוי נסיבות המצדיק פתיחת הסכם שנחתם לפני כשנה וחצי.

6.תביעה עצמאית- הרציונל העומד בבסיס ההכרה בזכותו של קטין, המבקש להגיש תביעה עצמאית ולשנות הוראות הסכם גירושין בין הוריו, הוא החשש כי טובת הקטין לא עמדה לנגד עיניהם, במסגרת המו"מ לסיום היחסים ביניהם וכי ההסכם עלול לקפח את זכויותיו.

אחת הנפקויות כאמור בין הגשת תביעה עצמאית מקורית לתביעה להגדלת מזונות, נוסחה ע"י כב' השופט עמית בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים(מיום 7.2.13):

"כאשר במזונות של קטין עסקינן, ובכך עסקה מרבית הפסיקה, מוסד התביעה העצמאית מאפשר לבית המשפט לבחון מחדש (de novo) את המזונות שנפסקו לזכות הקטינים- מבלי להיות כבול ומבלי ליתן משקל לסכום דמי המזונות שנפסקו להם בעבר- תוך בחינת צרכי הקטינים והכנסות ההורים. זאת, להבדיל מתביעה רגילה לשינוי מזונות, אשר לגביה – בהיותה חריג לעקרון מעשה בית דין- נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי סכום המזונות אם להגדלה ואם להפחתה..."

בבג"ץ הנ"ל נקבע מבחן מהותי (כדעת השופטים הנדל ורובינשטיין שבנקודה זו מסכימים לדעת השופט עמית) בשאלה האם רשאי הקטין להגיש תביעה עצמאית.

בשאלת שינוי מזונות (להבדיל משינוי משמורת) לבדיקת תביעה עצמאית, קובע כב' השופט עמית מבחן מהותי דו –שלבי:

שלב ראשון- האם התקיים דיון ענייני במזונות הקטינים, כאשר חזקה שגם כאשר מאושר הסכם ללא התערבות בגיבושו, בוחן בית המשפט אם יש בהסכם מענה לצרכי הקטין. שלב שני- האם הקטינים קופחו בפועל בסכום המזונות שנפסק.

כב' השופט הנדל אליו הצטרף כב' השופט רובינשטיין ,קובעים מבחן מהותי וחד שלבי לשאלת שינוי מזונות (ושינוי משמורת) והוא השאלה באם עניינם של הקטינים נדון ע"י בית הדין או בית המשפט לגופו, תוך שטובתם נשקלת באופן מובחן ונפרד מיתר ענייני הגירושין, ללא קשר לשאלה אם הקטינים קופחו ומתוך ראיה כי לקטינים זכות גישה לערכאות בתביעה עצמאית.

יוצא איפה כי על בית המשפט הדן בבקשה לבדוק האם במסגרת אישור ההסכם, בחן בית הדין או ביהמ"ש שאישר את ההסכם, את טובת הקטינים. הקריטריון להפעלת המבחן המהותי הינו "דן ופסק"- האם בית המשפט למשפחה, שקל לגופה את עניינו וטובתו של הקטין באופן, ברור ונפרד מיתר ענייני הגירושין. ובמילותיו של השופט רובינשטיין  "האם נשקלו באופן ספציפי ולגופם", כאשר המבחן הינו "אמיתיות ההליך בכל הנוגע לקטין לאחר שבית המשפט וידא, באמצעות ייצוג וחוות דעת לפי הנחוץ, כי ענייניו של זה נשקלים באופן שאינו טבול בסכסוכי ההורים".

 המשמעות הינה שביטול סכום שנקבע בהסכם ייעשה רק במקרים "בולטים" בהם לא נידון ענינו של הקטין כלל.