האם פס"ד בבימ"ש למשפחה (שלום) במסגרת ערעור על הרשם ניתן לערעור ברשות או גם בזכות.

1.         ושוב, מתעוררת השאלה האם היה על המשיבים להגיש בקשת רשות ערעור או לערער בזכות על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה.

הרקע לשאלה, הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, כולל בעניין מזונות הילדים, הם המשיבים, וכשלאחר מכן הגישו המשיבים באמצעות אמם, תביעה למזונות.

רשמת בית המשפט לענייני משפחה, דחתה את עתירת המבקש להורות על מחיקת התביעה, הואיל ולא מדובר בתביעה "ראשונית" של המשיבים-הקטינים. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה, ואכן הערעור התקבל ובית המשפט לענייני משפחה קבע כי דין התביעה להימחק.

על פסק דין זה הוגש הערעור על-ידי המשיבים.

2.         המבקש עותר לסילוק הערעור על הסף, הואיל והיה על המשיבים להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות.

3.         סוגיה דומה הוכרעה לאחרונה בבית המשפט העליון וזאת בעניין אבניאל[רע"א 1853/12 אבניאל נ' פולק (28.2.13) (להלן: אבניאל)].

באותו מקרה, הפנה בית המשפט להבדל בנוסחו של סעיף 52(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן: החוק) הדן בסמכותו של בית המשפט המחוזי לעניין ערעור על פסק דין של בית משפט השלום, והקובע:

"פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי".

לעומת סעיף 41(א) לחוק, אשר דן בסמכותו של בית המשפט העליון לעניין ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, והקובע:

"פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון"(ההדגשה לא במקור).

מכך, וכפי שציין כב' השופט הנדל בעניין אבניאל: "הכלל המתחייב הוא אפוא שניתן לערער תמיד בזכות על פסק דין של בית משפט השלום, תהא מהות ההכרעה ואופיה אשר תהא..." (עמ' 10) וזאת גם אם מדובר "בגלגול שלישי", וכפי שצוין שם, זאת הגם כי "... זכותו של בעל דין לקבל יומיים ערעוריים- טרם הכרנו. ברם, הדין הוא המחייב...".

כל זאת, כל עוד המחוקק לא הגביל זכות ערעור, וכסטייה מהעיקרון האמור, וזאת בהוראת חוק ספציפית.

ולענייננו, כפי שהפנה כב' השופט זילברטל (עמ' 7): "כך נעשה, למשל, בסעיף 96(ג) לחוק ביחס לפסק דין של בית משפט שלום שניתן בערעור על החלטה אחרת של רשם. בסעיף זה נקבע, שפסק דין כאמור ניתן לערעור לפני בית משפט המחוזי רק אם ניתנה רשות לכך".

4.         מנגד, מדברי השופט ריבלין בבש"א 7338/01 ויינברג-דורון ושות' נ' כהנא עו"ד, פ"ד נו(2) 913; 916 (להלן: ויינברג-דורון) נראה כי בעת שמדובר בנסיבות של קבלת ערעור אשר דחה בקשה לסילוק על הסף, קיימת זכות ערעור, וכפי שהסיקו גם ח' בן-נון ו-ט' חבקין הערעור האזרחי, 81 (מהדורה שלישית, 2012). עם זאת, יוער כי במהדורה השנייה בטבלה שבעמ' 629, הדבר מצוי בספק אם אכן יש מקום להחיל את אשר נקבע בעניין ויינברג-דורון גם בערעור על פסק דין של בית משפט השלום.

5.         אכן, סעיף 96(ג) לחוק קובע: "החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב)... ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו".

ס"ק (ב) לסעיף האמור, קובע כי: "החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד".

כך גם יש להידרש לאמור בס"ק (א):

"פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי, דינו, לעניין ערעור, כדין פסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם".

6.         הנה כי כן, שני מסלולים בפנינו בעת שעסקינן בהשגות על החלטות או פסקי דין של רשם, וכשלעניין זה אין הבדל בין רשם שהוא שופט בבית המשפט המחוזי או רשם שאינו שופט בבית משפט השלום.