האם יש ליתן צו מכוח ביזיון בית משפט בשל אי יצירת קשר טלפוני ביוזמת הורה משמורן עם ההורה האחר

השאלה :

האם יש ליתן צו לפי פק' ביזיון בית משפט כנגד האם בגין אי יצירת קשר טלפוני סדיר בין הקטין לבין האב? ככל שהתשובה הינה שלילית, כיצד אמור לנהוג בית המשפט על מנת לוודא שהחלטותיו אשר נועדו להבטיח קשר טלפוני עם ההורה שאינו משמורן - תכובדנה?

א.      רקע עובדתי רלבנטי:

1.      בפני תובענה של מר ח.ל. (להלן: "התובע" או "האב") כנגד גב' פ.י. (להלן: "הנתבעת"או "האם") בה עתר, כי בית המשפט יפעיל סמכותו לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ויכוף בקנס או מאסר את האם לאפשר לקטין לקיים קשר טלפוני שוטף עם אביו מדי ערב כפי שהוחלט בתיק המשמורת הקשור.

2.      הצדדים נשוא התביעה הינם הורים לילד משותף ושמו: ש.ל. והוא בגיל 7 שנים בקירוב כיום (יליד 25/5/2007 שיכונה להלן: "הקטין" או " הילד").

3.      יחסי הצדדים עלו על שרטון ולאחר מאבק מר על משמורתו של הקטין ושאלת העתקת מקום מגוריו, הוחלט על ידי ביום 29/7/13, כי משמורתו הפיזית של הקטין תהיה אצל האם ובית המשפט התיר העתקת מגורי הילד מהעיר *** לעיר *** יחד עם אמו.

4.      במסגרת פסק הדין ניתנה הסמכה נרחבת לעו"ס לסדרי דין לקבוע את הקשר וחלוקת זמני השהייה של הילד עם האב ובעקבות כך הוגש ביום 29/8/13 תסקיר סעד ובו המלצות לשנות את הסדרי הקשר והמפגשים בין הקטין לבין האב (ולמעשה לצמצמם לבקשת האב).

5.      ביום 02/12/13 החליט בית המשפט, בהסכמת הצדדים לאשר את כל המלצות תסקיר הסעד (להלן: "התסקיר"). 

6.      ההוראות הרלבנטיות לפלוגתא שבפניי נקבעו בסעיף 8 לתסקיר שם נרשם:

" האב ירכוש מכשיר נייד עבור הילד שיהיה זמין בכל יום בין השעות 19:00-20:00 למשך שיחה קצרה של הילד עם ההורה שאצלו אינו נמצא. ההורה שהילד לא שוהה אצלו ייצור קשר".

ואילו בסעיף 9 לתסקיר נרשם:

"במצבים מיוחדים - יתאמו/יודיעו ההורים זה לזה באמצעות מסרונים".

אציין עוד, כי בסעיף 12 לתסקיר ביקשה העו"ס, כי במידת הצורך יעביר בית המשפט לעו"ס החלטות והנחיות להמשך טיפול במשפחה.

ב.      טענות האב:

7.      בכתב התביעה מיום 29.12.14 טוען התובע, כי רכש מכשיר טלפון נייד, כפי שנקבע בתסקיר, ומסר אותו לקטין. עם זאת, לטענתו, הנתבעת מסרבת לאפשר לקטין לשוחח עמו מדי ערב. עוד לטענתו, הנתבעת מונעת מהילד כל גישה למכשיר הנייד, כאשר המכשיר עצמו כבוי באופן תמידי ועל כן, האם אינה מקיימת את החלטת בית המשפט לפיה עליה ליצור קשר טלפוני בינו לבין הקטין מדי ערב.

8.      האב ממשיך וטוען, כי סירוב האם לקיים את ההחלטה פוגע באוטונומיה ובזכויות הקטין וכמו כן, גורם למפח נפש ותסכול רב בקרבו.

9.      עוד טוען האב, כי בסירובה לקיים את ההחלטה, האם שמה לעצמה מטרה לנתק בינו לבין הילד.

10.  אשר על כן, התובע מבקש מבית המשפט לדון את הנתבעת לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט כ"מסרבת לציית לצווי בית במשפט".

ג.         טענות האם: