אייזנבך נ' עמותת שלהבת שמחה ואח'

1.האם יש מקום ליתן צו מניעה זמני, עד להכרעה בתביעה למתן סעד הצהרתי, בה מתבקש ביהמ"ש להכריז שהאסיפה שלא מן המניין אשר כונסה ביום ראשון, ז' אייר תשע"ח, 22.4.18 (להלן: "האסיפה"), כונסה וזומנה שלא כדין וכי ההחלטות שהתקבלו בה אינן כדין והן בטלות ומבוטלות?

במסגרת הבקשה לצו זמני מתבקש ביהמ"ש לאסור על המשיבים או מי מהם מלהציג ולפעול על בסיס הפרוטוקול שהתקבל באסיפה זו (להלן: "הפרוטוקול"). בפרט התבקש ביהמ"ש להורות למשיבים שלא להציג את הפרוטוקול לבנק ולמנוע את שינוי מורשה החתימה בחשבון, וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

2.הבקשה לסעד זמני והתביעה לסעד הצהרתי הוגשו יחדיו ביום 25.4.18. המבקש, אשר יזם את ההליך, הינו אחד ממייסדי העמותה ויו"ר העמותה מיום הקמתה וזאת לפני למעלה מ-20 שנה. המשיבה 1 הינה עמותה רשומה הפועלת עפ"י התקנון המצוי של רשם העמותות וחלות עליה הוראות חוק העמותות, התש"ם -1980 (להלן: "החוק"). המשיבים 2 ו-3 הינם חברי ועד העמותה יחד עם המבקש. המשיב 4 הינו הבנק בו מתנהל חשבון העמותה.

3.בתביעה העיקרית טען המבקש בין היתר שהעמותה התנהלה "בשלווה ובשלום במשך שנים". לפתע וביום בהיר אחד קיבל המבקש הודעה ובה הוא מוזמן להשתתף באסיפה כללית שלא מן המניין. המבקש טוען כי הופתע לקבל את הזימון ולפיכך השיב והודיע כי אין כל יסוד לדרישה לכנס אסיפה. כמענה ובתגובה לטענות המבקש, נשלחה הזמנה לישיבת ועד, ראו נספח 1 לתביעה העיקרית. ישיבת הועד נועדה להתקיים ביום 8.4.18. בסופו של יום כונסה ישיבת הועד ביום 11.4.18 ולטענת המבקש "מעבר לכינוסה באופן טכני לא הוצג דבר". המבקש טוען כי שאל מה היא מטרת כינוס האסיפה שלא מן המניין ומהו הנושא שעל סדר יומה וכל שנענה היה שחברי עמותה מבקשים לקיים אסיפה היות שלדעתם הועד אינו מתנהל נכון. מוסיף המבקש וטוען, כי לשאלתו מהי המטרה והנושאים שעל סדר יומה של האסיפה לא התקבלה כל תשובה עניינית.

4.מס' ימים לאחר קיום ישיבת הועד נשלחה הזמנה לאסיפה שלא מן המניין, כאשר על סדר יומה מופיעים לפתע נושאים שמעולם לא נדונו ולא סוכמו כי יעלו לדיון, ראו נספח 2 לתביעה העיקרית. בזימון זה נרשם כי חברי העמותה מוזמנים לאסיפה כללית שלא מן המניין שתערך ביום 22.4.18 שעל סדר היום "סקירה כללית ובחירת מוסדות העמותה (ועד, ועדת ביקורת, מורשה חתימה)". על הזמנה זו חתומים המשיבים 2 ו-3.

5.המבקש אשר קיבל את הזימון לאסיפה הכללית שלא מן המניין השיב למשיבים 2 ו-3 וציין כי הופתע לראות בסעיף 2 למכתב שעל סדר היום באסיפה הכללית ידונו נושאים שלא נזכרו כלל באסיפת הועד. המבקש דרש להסיר מסדר היום את מטרות האסיפה שלא נזכרו באסיפת הועד.

6.חרף מכתבו של המבקש כונסה האסיפה הכללית ביום 22.4.18, כאמור. לטענת המבקש, המקום בו קוימה האסיפה אינו המקום הרגיל בו נערכו האסיפות עד כה והמשתתפים הופנו לחדר קטן כגודל צינוק, כל זאת שהישיבה אורכת כ-5 דקות בלבד. המבקש טוען, כי כבר בשלב זה הבין כי נעשה מחטף על מנת להדיח אותו מתפקידו ואכן, לטענתו, תוך מס' דקות מונו חברי ועד, מורשה חתימה וועדת ביקורת והמבקש הודח מכל תפקידיו בהם שימש מעל 20 שנה.

7.לטענת המבקש, בעת האסיפה טען המשיב 3 שהצורך להדיח את המבקש נובע מכך שהמבקש הינו בעל עיסוקים רבים. לטענת המבקש מעולם לא נערכה אליו פניה מוקדמת בעניין זה ועיסוקיו לא השתנו מיום מינויו כיו"ר העמותה ועד היום. המבקש מציין כי בתום האסיפה ביקש לקבל לידיו עותק הפרוטוקול, אולם נדחה. כאשר שלח מייל וביקש לקבל עותק לידיו, נענה כי הפרוטוקול יהיה מוכן רק בעוד 14 ימים.

8.בתביעה העיקרית מפנה המבקש בין היתר להוראות סעיפים 20, 21, 26 ו-23 לחוק. לטעמו של המבקש, האסיפה הכללית שלא מן המניין שכונסה אינה אלא ניסיון מחטף מתוכנן ומוסכם מראש של המשיבים 2 ו-3 שמטרתם הייתה להדיח את המבקש מחברותו בוועד וזאת כנראה ממניעים אישיים ואינטרסנטיים. המבקש טוען, שלא הוצג כל מכתב דרישה של מי מחברי העמותה ובה דרישה לכינוס אסיפה שלא מן המניין. לטענת המבקש, מדובר באסיפה שאיננה חוקית, כל החלטותיה אינן חוקיות, אופן זימונה וכינוסה חורגים מהוראות החוק והתקנון ודין הפרוטוקול, על החלטותיו, להתבטל.