ה"פ 45469-01-13 דורפמן ואח' נ' הלפרין ואח'

עניינו של הליך זה בנכס שברח' דוד ילין 31-32 בירושלים, הידוע כגוש 30071 חלקות 45-46 בירושלים (להלן – הנכס). ביום 10.2.16 ניתן בהליך פסק דין בו הוכרה זכאותם של התובעים למינוי כונס נכסים לשם רישום ומימוש משכנתאות לטובתם על הנכס. ביום 1.5.16 מונה עו"ד יעקב שפיגלמן לתפקיד כונס הנכסים על הנכס. במסגרת זו פנה כונס הנכסים בהצעה לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס במצבו הנוכחי בפיקוח ובאישור בית המשפט, כאשר לצורך כך תוזמן הערכת שמאי. הוצע כי במסגרת הליכי המימוש, יטפל כונס הנכסים בהסדרת הרישום של הנכס ובפתרון סוגיות מס שונות, תוך שהמקורות הכספיים יבואו מן התמורה שתשולם בידי הרוכש. כמו כן, מציין כונס הנכסים כי במסגרת הליכים המתנהלים נגד דיירים מוגנים, מבקש הוא להתלותם עד לסיום הליכי המימוש, וכן בכוונתו לפנות לעיריית ירושלים על מנת לעכב הליכים הנוגעים להיות המבנה שבנכס "מבנה מסוכן". במסגרת הבקשה, מציין כונס הנכסים כי אף שבפסק הדין נקבע שטרם מימוש המשכנתאות, יש לרשום את הנכס ולרשום את המשכנתאות לטובת הנושים המובטחים, ורק לאחר מכן לממש ולחלק את הכספים שיתקבלו מהמימוש על פי סדרי הנשייה, נראה כי טוב ויעיל יותר יהיה לפנות ישירות למימוש הנכס, בלא להקדים לו רישום של המשכנתאות ורישום הנכס. הרישומים מעוררים קושי מעשי משום שאין כספים בקופת כונס הנכסים, המאפשרים את התשלום הנחוץ לרשויות המס ולעירייה ליישומם. כמו כן, העמדת הנכס למכירה כבר עתה תביא בסופו של דבר לאותה תוצאה אליה מכוון פסק הדין, והיא חלוקת הכספים שיתקבלו מן הנכס על פי סדרי הנשייה שנקבעו בפסק הדין.

התובעים, אשר לבקשתם מונה כונס הנכסים, מסכימים לבקשה ואינם מתנגדים לכך שתהליך מכירת הנכס יחל עתה, בלא שתרשמנה משכנתאות לטובתם.

הנתבעים 6-12 מתנגדים לבקשה. לדבריהם, הם מעוניינים לפדות את הסכום המובטח ובכך לייתר את כינוס הנכסים. אלא שאין הם יכולים לעשות זאת שעה שהתובעים הגישו ערעור על פסק הדין, כך שהסכום המובטח איננו חלוט. לפיכך, בשלב זה, הם מוכנים להפקיד בידי כונס הנכסים את הסכום שנפסק לטובת התובעים 1-3, ומבקשים שכונס הנכסים ימתין עד למועד שנקבע לדיון בערעורים שהוגשו על פסק הדין. עוד לטענת הנתבעים 6-12, רישום הזכויות בנכס אפשרי וישביח את ערכו, ובהתאם יש לפעול על פי המתווה שבפסק הדין. הנתבעים 3 ו-4 דורשים כי בטרם תבוצע המכירה, יירשם הבית כבית משותף, כפי שדרשו הם עוד בתגובה להצעה למינויו של עו"ד שפיגלמן ככונס נכסים. הנתבעים 13-18 דורשים כי קודם העמדת הנכס למכירה, תבוצע העברת הבעלות משמם אל הנתבעים 1 ו-2, כפי שהיו זכאים לכך, לטענתם, מכוח פסק הדין.

בקשת כונס הנכסים להעמדת הנכס למכירה עתה, בלא רישום המשכנתאות והזכויות בטרם כך, מקובלת עליי.

אכן, כפי שמציין כונס הנכסים, תכליתו של פסק הדין הוא מימוש המשכנתאות לטובת התובעים אשר יזמו את ההליך, בגדרי מה שנקבע בפסק הדין. רישום המשכנתאות הוא, למעשה, אך ורק כלי לשם ביצוע המימוש וכך גם רישום זכויות הנתבעים 1 ו-2 בנכס. לפיכך, אם מסכימים התובעים לכך שכונס הנכסים יפנה ישירות אל המימוש, בלא הרישום, שהוא סעד שניתן לבקשת התובעים, על כונס הנכסים לפעול בדרך זו, שנראית לו, וככל הנראה גם לתובעים, כדרך היעילה והמהירה ביותר.

אשר לרצונם של הנתבעים 6-12 להפקיד כספים בקופת הכינוס כדי לעצור את כינוס הנכסים – הרי שצודק כונס הנכסים כי תפקידו הוא להוציא אל הפועל את פסק הדין, ולא לעכב ביצוע (בקשה לעיכוב ביצוע בבית משפט זה נדחתה בהחלטה מיום 8.3.16). כמו כן, הנתבעים 6-12 לא הציעו, ולו לכאורה, להפקיד כספים בקשר עם המשכנתא של התובעת 4, כך שלא נראה כיצד הצעתם יכולה להועיל ולעכב את מימוש פסק הדין.

אשר לטענה כי הרישום ישביח את הנכס – טענה זו לא הוכחה והערכת כונס הנכסים כי אין מדובר בהשבחה שמצדיקה את העיכוב משום שעיקר שווי הנכס הוא זכויות הבנייה שבו, סבירה בעיניי. מכל מקום, ובאשר לדרישתם של נתבעים 3 ו-4 לביצוע הרישום, הרי שמדובר בבעלי דין שצורפו להליך כנתבעים ולא בתובעים שיזמו וביקשו סעד, כך שאין מקום לחייב את כונס הנכסים בביצוע רישום הבית המשותף בשלב זה, שהתובעים אינם מוצאים בכך צורך.

אשר לטענה כי הנתבעים 13-18 זכאים לכך שהבעלות תועבר בטרם יישום הכינוס, לאור עמדתם בהליך ועל מנת למנוע פגיעה בשמם הטוב – כונס הנכסים הסביר כי הפרסום ייעשה באופן שלא יפגע כלל ועיקר בשמם הטוב. הובהר כי כינוס הנכסים לא יגרום להוצאה כספית כלשהי לנתבעים אלו וכי למעשה, כל תהליך רישומי אינו אפשרי בטרם הצעת הנכס למכירה ויצירת מקורות כספיים בקופת הכינוס, לאור החובות הרובצים על הנכס. כמו כן, צודק כונס הנכסים כי עמדתם של נתבעים אלו במהלך ההליך הייתה שאין לרשום משכנתא על זכויותיהם, והמהלך המוצע בידי כונס הנכסים איננו כרוך ברישום משכנתא על זכויותיהם, כך שאין מקום לטרוניתם. נראה כי יש להעדיף את עניינם של התובעים, שיזמו את ההליך, ולאפשר להם מימוש הנכס בהקדם כמבוקש באופן שלא יפגע באינטרס לגיטימי של נתבעים 13-18, כפי שהסביר כונס הנכסים.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה מס' 99, ומורה כמבוקש בסעיפים 17-20 לבקשה זו.