רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
|
3844-17,39462-02-17
22/03/2018
|
בפני השופט:
ח' מלצר
|
| - נגד - |
המבקש:
רחמים דרשן
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד קרן רוט
|
| החלטה |
- לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מ' לומפ) ב-ע"פ 39462-02-17, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט פ' שטרק) בתיק 143/2016 מתאריך 05.01.2017, בגדרם הורשע המבקש בגין חניית רכבו במקום בו חל איסור על פי חוק לעשות כן, והושת עליו קנס בסך 250 ש"ח.
אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.
רקע והליכים קודמים
- בתאריך 23.11.2015, לאחר שהמבקש הגיש בקשה להישפט, המשיבה הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד: "הזמנה למשפט וכתב אישום (ברירת משפט)". לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 08.06.2017, בשעה 13:08, המבקש חנה, או העמיד את רכבו ברחוב רוטשילד בירושלים, במקום שהחניה בו נאסרה, והאיסור היה מסומן בתמרור.
- במסגרת כתב האישום, המבקש הואשם בעבירות הבאות: איסור עצירת רכב, העמדתו וחנייתו בדרך, עבירה לפי סעיף 5(א) לחוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א – 1960 (להלן: חוק העזר); אי ציות לתמרור, עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות).
- בתאריך 05.01.2017 בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום. במסגרת זו נקבע כי: "לא מדובר בצומת, זאת לנוכח ההגדרה בחוק כאשר אזור החנייה המוסדר מהווה מובלעת בצד הכביש ומהווה חלק מהכביש" (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול). בית המשפט לעניינים מקומיים קבע עוד כי בהתאם לחומר הראיות שהונח לפניו עולה כי המבקש יכול היה להבחין "בעמוד השלט".
נוכח האמור, בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד הרשיע את המבקש בגין המיוחס לו בכתב האישום.
- בתאריך 05.01.2017 הנ"ל – בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד גזר את דינו של המבקש והשית עליו את העונש הנזכר בפיסקה 1 שלעיל.
- בתאריך 19.02.2017 המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי הנכבד כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד, ובמסגרתו הוא חזר על עיקרי טיעוניו בהליך שבפני בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת