מבוא
לפנינו שני עררים שהדיון בהם אוחד, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הביוב"), על דרישות ששלחה להם המשיבה, מועצה מקומית מגדל (להלן: "המשיבה" או "המועצה") לתשלום היטלי ביוב. העוררים הם הבעלים של מספר חלקות מקרקעין הנמצאות בחוף מגדל שבתחום שיפוטה של המועצה, במתחם המכונה "מקטע החוף".
בעררים שהוגשו על ידם העלו העוררים שלל של טענות, אשר מחייבות, לטענתם, ביטול דרישות התשלום באופן מוחלט והשבת הכספים ששולמו על ידם בעקבות הליכי גביה שנקטה נגדם המועצה על בסיס אותן דרישות תשלום. בשל ריבוי הטענות שהעלו העוררים נגד דרישות התשלום ומורכבותן, נתייחס להלן לכל אחת ואחת מאותן טענות בנפרד, תוך הצגת טענות הצדדים באשר לכל אחת מהטענות ואת קביעותינו בכל אחת מהן.
ההחלטה לרכישת או הקמת מתקני ביוב
בהתאם לטענה הראשונה שהעלו העוררים, אין המועצה רשאית לשלוח את דרישות התשלום מאחר שלא התקבלה על ידי המועצה החלטה כדין לרכישת או הקמת מתקני ביוב. לטענתם, תנאי ראשוני ומוקדם למשלוח דרישות לתשלום היטל ביוב הוא קבלת החלטה ע"י המועצה לרכישת מתקני ביוב. מאחר שהחלטה כנדרש לא התקבלה, אין המועצה מוסמכת לשלוח דרישות תשלום.
לא מצאנו ממש בטענה זו. לתצהירים מטעמה צירפה המועצה החלטת המועצה מיום 6/10/08 בה נקבע, כי "מליאת המועצה הממונה מאשרת אכרזה בדבר עבודות פיתוח במקטע החוף בתב"ע 5966/ג". בהתאם להחלטה זו החלה המועצה בביצוע עבודות לצורך הקמת מתקני ביוב, הכוללים הנחת קווי ביוב, משאבות ומתקן טיהור. אכן, בהחלטה הנ"ל לא הזכירה המועצה במפורש את המילים "הקמת מתקני ביוב", אך ברור הוא, כי הכוונה הייתה לביצוע עבודות פיתוח, לרבות עבודות להנחת קו ביוב על מתקניו השונים.
בתצהיר עדותו הראשית הסביר מר בני צימרמן, מי ששימש בתפקיד חשב מלווה של המועצה בשנים 2007-2009, כי החלטת המועצה מיום 6/10/08 "התקבלה לאחר שהוסברה לחברי המועצה הממונה מהותן של עבודות הפיתוח שיבוצעו, ובכלל זה עבודות הביוב, המהוות חלק מפרויקט לפיתוח מקטע החוף". בהמשך הסביר מר צימרמן, כי בעקבות אותה החלטה, ניתן ביום 6/12/09 צו התחלת עבודות, וכי "המועצה בשלבים מתקדמים של ביצוע עבודות הביוב לכל מקטע החוף..".
עדותו זו של מר צימרמן לא נסתרה. עולה, אם כן, כי על אף שההחלטה מיום 6/10/08 לא הזכירה באופן מפורש את עבודות הביוב, הרי היה ברור לחברי המועצה, כי הכוונה היא לביצוע עבודות תשתית אשר כוללות עבודות ביוב. על כן, אין בעובדה שההחלטה לא הזכירה במפורש עבודות ביוב כדי לפטור את העוררים מתשלום היטלי ביוב מקום שהוכח כי התקבלה החלטה לביצוע עבודות ביוב, וכי הלכה למעשה, המועצה כבר התחילה בביצוע עבודות אלו.
העדר זיקה בין המקרקעין למתקני הביוב
לטענת העוררים אין זיקה בין המקרקעין לבין מתקני הביוב שהמועצה החליטה להקים ועבודות הביוב שביצעה ומבצעת המועצה הלכה למעשה. בהתאם לטענה זו, המקרקעין שבגינם נשלחו דרישות התשלום רקות וחפות מבניה, במתחם מקטע החוף לא בוצעו ולא מבוצעות עבודות תשתית כלשהן, כך שהאפשרות שמקרקעין אלה ייהנו ממתקני הביוב שבכוונת המועצה להקים היא אפשרות תיאורטית ולא אמיתית. בנסיבות אלה, כך נטען, אין המועצה מוסמכת לחייב כבר בשלב זה את בעלי הקרקע בהיטל ביוב. לגבי אחת החלקות, חלקה 7 בגוש 15515 שבבעלות העוררת מס' 3 בתיק 31906-01-10, נטען כי מדובר בקרקע חקלאית, שאינה מצויה בתחום שיפוטה של המועצה, כך שלא צריכה להיות מחלוקת, כי לחלקה זו אין כל זיקה למתקני הביוב של המועצה ולא הייתה כל סמכות לדרוש תשלום היטל ביוב בגינה.
באשר לחלקה 7, הדין עם העוררת. בסעיף 25 לכתב התשובה אישרה המועצה, כי בשל העדר זיקה בין קרקע חקלאית למתקני הביוב, "אין מקום לחייב שטחים חקלאיים בהיטל ביוב ואם הוצא חיוב כנ"ל אזי מקורו בטעות". בהמשך אישרה המועצה, כי חלקה 7 "אומנם גובלת בקו הביוב, אך נמצאת, ברובה, מחוץ לשטח התכנית". הנה כי כן, המועצה מאשרת שאין זיקה בין חלקה 7 למתקני הביוב שהחליטה לרכוש או להקים, ולפיכך לא היה מקום למשלוח דרישת תשלום בגין חלקה זו. זאת ועוד, על אף שהעוררת 3 חזרה על טענותיה אלה באשר לחלקה 7 גם בסיכומים, לא ראתה המועצה לנכון להתייחס לטענות אלה בסיכומיה ולא חלקה, בעצם, על טענת העוררת, כי לא היה מקום לחייבה בהיטל ביוב בגין חלקה 7. לאור כל האמור, הננו סבורים, כי דין הערר בנוגע לחלקה 7 להתקבל וכי דין דרישת התשלום ביחס לחלקה זו להתבטל.
לא מצאנו ממש בטענות העוררים לעניין העדר זיקה למתקני הביוב ביחס ליתר המקרקעין. אין בעובדה שמדובר בקרקע פנויה שטרם הוקמו עליה מבנים כלשהם כדי לנתק את הזיקה בינה לבין מתקני הביוב. המבחן לקביעת קיומה של זיקה בין המקרקעין לבין מתקני הביוב שהרשות מתכוונת להקים או לקנות הוא מבחן פוטנציאל ההתחברות למתקני הביוב. גם אם טרם חוברו אותם מקרקעין לקו הביוב, אך באפשרות הבעלים של אותם מקרקעין להתחבר למתקני הביוב בעתיד, מתקיימת במקרה דנן דרישת סעיף 16 לחוק הביוב.
בענייננו, מר צימרמן העיד בתצהירו, כי "עבודות הביוב המתוכננות והמבוצעות ע"י המועצה כוללות קו סניקה שיוביל שפכים משטחי המועצה למכון הטיהור ברמת לבנים וקו גרביטציוני שיעבור לאורך מקטע החוף ויחבר את מקטע החוף לקו הסניקה. תוך כך מתוכננת להבנות גם תחנת שאיבה".לתצהירו צירף מר צימרמן תכנית הביוב ממנה עולה, כי קו הביוב עובר בגבולות החלקות של העוררים באופן שמאפשר חיבורן למתקני הביוב שהמועצה החלה בהקמתם.
המומחה מטעם העוררים, מר קורנברג יאיר, אישר בחקירתו הנגדית את העובדות הנ"ל וציין, כי קווי הביוב שבכוונת המועצה להעביר "מתוכננים לעבור לאורך חלקות העוררים". בהמשך הוא אישר כי קו הסניקה שכבר בוצע עובר לאורך חלקות העוררים ואמור לשרת אותן לאחר שעבודות הביוב יסתיימו. בחקירתו החוזרת שינה העד את תשובותיו בחקירה הנגדית וטען, כי קו הסניקה אמור לשרת את המושבה מגדל בלבד ולא מקטע החוף. נוכח תשובה זו התרנו לב"כ המועצה להפנות למר קורנברג שאלה מדוע בחוות דעתו לא טען שקו הסניקה אינו משרת את חלקות העוררים. בשלב זה שינה מר קורנברג שוב את עמדתו, אישר שעל פי המתוכנן ועל פי התוכנית שהוצגה לו, קווי הביוב שמתכוונת המועצה להניח משרתים את חלקות העוררים. להלן הקטע הרלבנטי מעדותו של מר קורנברג:
"על מנת שנוכל להשתמש בקו הלחץ בכדי לחבר גם את החלקות נשוא התביעה, יש להניח קוי ביוב גרביטציוניים מהחלקות אל תחנות שאיבה שעל פי התוכנית הן מופיעות, יש תחנת שאיבה צפונית ותחנת שאיבה דרומית. שתי תחנות אלה וקוי הגרביטציה במועד שאני הייתי, הם לא היו. למיטב ידיעתי גם היום הן לא נמצאות. אחרי שהמערכת תותקן, מהתוכנית שאני מחזיק ביד (נ/1) מתוכנן קו סניקה או קו לחץ מתחנת השאיבה שיחובר לאותו קו סניקה שמונח כים בקרקע, ואז אפשר יהיה לחבר את החלקות לקו הביוב".
הנה כי כן, בהתאם למומחה מטעם העוררים, לאחר שתושלם התקנת מתקני הביוב שהמועצה התחילה בהקמתם, ניתן יהיה לחבר את חלקות העוררים לקו הביוב. בנסיבות אלו, אין עוד מקום לטענה שמתקני הביוב אינם אמורים לשרת את חלקות העוררים.
טענה נוספת שהעלו העוררים קובעת, כי טרם בוצעו השלבים שבגינם נדרש ההיטל, ולפיכך אין המועצה רשאית לדרוש מהעוררים תשלום היטל בגין שלבים שטרם בוצעו ושאין צורך לבצעם היום. לטענתם, פיתוח החלקות בחלק הצפוני של מקטע החוף כלל אינו נראה באופק ואם יונח ביב מאסף הוא יהא חסר שימוש, כך שאין לדרוש מן העוררים כבר היום לשאת בדרישות התשלום. הם הוסיפו, כי בהתאם לסעיף 16 לחוק הביוב, החלטה על התקנת ביוב צריכה להתקבל לגבי כל שלב העומד להתקנה. במקרה דנן לא התקבלה החלטה על התקנת ביוב ובוודאי שלא על כל שלב.
לגבי הטענה שלא התקבלה החלטה להקים או לרכוש מתקני ביוב כבר התייחסנו לעיל, ואיננו רואים צורך לחזור על האמור. לעניין הטענה שהיה מקום לקבל החלטה על כל שלב ושלב באופן נפרד, דין טענה זו להידחות. בע"א 641/69 עיריית ראשון לציון נ' שלום וילובסקי פ"ד כד(1) 741 נקבע, כי הרשות המקומית מוסמכת לשלוח דרישות תשלום לתושביה לאחר שמתקבלת החלטה להתקין או לרכוש מתקני ביוב, בין אם התחילה בהתקנתם, בין אם טרם התחילה בביצועם ובין אם כבר השלימה את ביצוע העבודות. יתרה מכך, בפרשת וילובסקי אף נקבע, כי המועצה רשאית להחליט על התקנת כל שלבי הביוב בבת אחת, ואין היא חייבת להתקין את הביוב בשלבים. משכך, רשאית הרשות אף לשלוח לתושביה דרישות תשלום בגין כל שלבי הביוב.