דקלבאום ואח' נ' העצני ואח'

החלטה

הצדדים טענו את טענותיהם באריכות רבה למדי ואף מעבר לדרוש.

זמנו של בית משפט אינו מאפשר חקירה על תצהירים מה גם שיש ספק בעיני אם יש בחקירות כדי להעלות או להוריד. כפי שהבהרתי עכשיו לצדדים, כל אחד מהצדדים יטען בקיצור רב ולא יותר מחמש דקות את עיקרי טענותיו ולאחר מכן תינתן החלטה.

אחזור ואדגיש כי כתבי הטענות ארוכים מאד מעבר לדרוש ובנסיבות אלו איני סבורה שיש מקום או צורך לחזור בעל פה על דברים שנכתבו בכתב.

ניתנה והודעה היום ו' אלול תשע"א, 05/09/2011 במעמד הנוכחים.

תמר בר-אשר צבן, שופטת

החלטה

ביום 4/8/2011 הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, ובמקביל הוגשה תביעה שבה נתבעו צווי עשה שבעיקריהם חופפים את הבקשה לסעד הארעי. המבקשים עתרו לשורה ארוכה של סעדים וברובם לצווי עשה בעניין בנייה שבנו המשיבים במגרש הסמוך לביתם של המבקשים. בין השאר התבקש בית המשפט להורות למשיבים להמציא מסמכים שונים, כמפורט בבקשה, ובבקשה העיקרית התבקש בית המשפט להורות למשיבים שלא להתחיל, להימנע או להפסיק כל עבודות בנייה מכל סוג שהוא, בשטח הצפוני של ביתם של המשיבים בשכונת עין כרם בירושלים, הגובל במגרש בו מצוי ביתם של המבקשים. יוער כי המבקשים כלל אינם גרים בארץ והבית מושכר.

עוד באותו יום ניתן סעד זמני כפי שהתבקש, והמשיבים התבקשו להגיב לבקשה עד יום 8/8/2011. בעקבות תשובת המשיבים בוטל הסעד הזמני וזאת מאחר שנראה היה שמרבית הצווים שהתבקשו במסגרת הבקשה לסעד הזמני היו צווי עשה שכלל לא נועדו לשמר את המצב הקיים (החלטה מיום 10/8/2011).

בעקבות בקשה נוספת של המבקשים, ניתן סעד חלקי ארעי שהקפיא את המצב הקיים (החלטה מיום 14/8/2011) ונקבע דיון להיום. מאז הוגשו עוד בקשות רבות אשר הופנו לשופטים התורנים ולא ראיתי צורך להתעכב עליהם עתה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות הארוכים מאד של הצדדים, שהאריכו מעל ומעבר לדרוש ושלא לצורך, ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה שאכן אין מקום למתן הסעדים הזמנים המבוקשים בכפוף לאמור בהמשך הדברים. ככל שיש מחלוקות בין הצדדים, ראוי שהן תתבררנה במסגרת התביעה העיקרית ואין מקום לעשות זאת במסגרת הבקשה לסעד הזמני.

יחד עם זאת ראיתי לנכון להעיר כי גם ספק בעיני אם יש מקום להיעתר לבקשה לאור ההצגה הלא מדויקת של העובדות על ידי המבקשים בבקשתם ובמסגרת הדיון היום. המבקשים ביקשו לבסס את טענותיהם במידה רבה על כך שההסכם שלפיו נמכר המגרש והבית מהמבקשים למשיבים קבע לכאורה, שעל המשיבים לשמור על מרחק של 5.9 מ' בין הנכס של המבקשים לבין קו הבנייה של המשיבים. אולם מרחק כאמור, כלל לא מצוין בהסכם והגם שקראתי את סע' 2.6 בהסכם שאליו הפנה ב"כ המבקשים, לא מצאתי בו את מה שטען.

עוד יוער כי בבקשה הסתירו המבקשים עובדות ובהם את העובדה שהמשיבים בונים על סמך היתר בנייה שניתן כדין על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (מספר היתר בנייה 102549).

כך גם, הבקשה מתייחסת לכך שבמהלך הבנייה שבונים המשיבים, נהרסה גדר והדברים תוארו בצורה דרמתית, תוך הסתרת העובדה שהמשיבים כתבו למבקשים במספר הודעות דוא"ל כי הם מעוניינים לתקן את הגדר שמקצתה נהרס בטעות. עיון בתמונות מראה שאכן רק חלק קטן של הגדר נהרס בטעות.

מכל מקום, מאחר שנראה כי נכון להיום מרבית עבודות הבנייה שמבצעים המשיבים הושלמו, והעבודות שנותרו לביצוע הן בעיקרן עבודות שדרושות מבחינה בטיחותית או מבחינה אסטטית ואין בהן כדי לשנות באופן מהותי מהעבודות שבוצעו עד היום, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים. לפיכך יש לאפשר להם השלים את העובדות בכפוף לאמור בהמשך הדברים.

יחד עם זאת, ככל שיימצא בסופו של ההליך שאכן המשיבים הפרו את ההסכם בינם לבין המבקשים, או שחרגו מהיתר הבנייה, מובהר כי לא יהיה בעובדה שהותר למשיבים להשלים את העובדות, כדי להוות טענה שהבנייה בחריגה שכבר נעשתה ולכן לא תיהרס. עם זאת אדגיש, שאין בהערה האחרונה כדי לנקוט עמדה ביחס לשאלה אם אומנם הייתה חריגה בבנייה. כך גם מובהר כי אין בהחלטה זו כדי לאפשר בנייה החורגת מהיתר הבנייה, ככל שאומנם ישנה בנייה שחורגת מהיתר הבנייה.

לבסוף ולמעלה מן הצורך אעיר, כי לא ברורה לי הבקשה למתן סעד זמני בנסיבות שעולות מתוך התיק ובייחוד לאור העובדה שמהתכתבויות שבין הצדדים ובייחוד מאלו שנכתבו על ידי המשיבים, עולה כי הייתה נכונות ליישב את המחלוקות, ככל שישנן, מחוץ לכותלי בית המשפט. תמוהה התנהלותם של המבקשים שכלל אינם גרים בנכס שלא השכילו ליישב את המחלוקות, מבלי לפנות לבית המשפט ולתבוע סעדים שבעיקרם אין מקומם במסגרת הבקשה לסעד זמני.

לסיכום, ככל שהדברים אמורים בבנייה בהתאם להיתר הבנייה, בבנייה הדרושה מטעמי בטיחות ובהשלמה אסטטית של הבנייה ובכל פעולה אחרת הדרושה לקבלת טופס איכלוס (טופס 4), הסעד הארעי בטל. מובהר כי כל עבודה שבניגוד להיתר הבנייה או לחוק התכנון והבנייה ולתקנות שהותקנו בכוחו, אסורה.

למעלה מן הצורך יוער, כי אם אומנם יש ממש בטענת המבקשים כי ישנה חריגה כלשהי מהיתר הבנייה, כי אז חזקה על הגורמים המוסמכים לכך מטעם עיריית ירושלים שלא ייתנו בידי המשיבים טופס איכלוס.

בכפוף לאמור, הבקשה לסעד הזמני נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים עבור שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט, סך של 8,000 ₪.