דיון בשאלת קיום צוואת מוריש לאחותו שהדיר שמונת ילדיו מהצוואה

פתח דבר:

1.       לפניי בקשה לקיום צוואת המנוח ה.ס. ז"ל, אשר הלך לבית עולמו ביום 5.10.2004, בהיותו כבן 68 שנים.

המנוח היה נשוי שלוש פעמים ונולדו לו שמונה ילדים. מאישתו הראשונה ממנה התגרש במהלך שנות ה- 70 (למאה שעברה) נולדו לו 7 ילדים הם המתנגדים, מאישתו השניה נולדה לו בת אחת "מ" אשר מסרה עדות מטעם המתנגדים, ומאישתו השלישית לא נולדו לו ילדים.

במהלך שנת 2004 חלה המנוח בסרטן והוא נפטר מספר חודשים לאחר מכן.

המנוח הותיר אחריו צוואה בפני רשות מיום 30.1.2001 (להלן: " הצוואה"). זו נערכה בפני הנוטריון עו"ד ש.מ. ובמשרדו (להלן: " הנוטריון"), ובנוכחות עדה נוספת שהינה מזכירתו - גב' ר'. בצוואה לא נפלו פגמים צורניים.

בצוואתו ציווה המנוח את כל עיזבונו, לרבות ה"דירה שברח' ס. מס' ___" (להלן: " הדירה") לאחותו - התובעת גב' ר.י. (להלן: " התובעת"), והדיר ממנה את שמונת ילדיו.

יצוין, כי במעמד עריכת וחתימת הצוואה, ערך הנוטריון עבור המנוח יפוי כוח להעברת זכויותיו בדירה לאחותו התובעת  ללא תמורה. 

2.       הנתבעים, שבעה מתוך שמונת ילדיו של המנוח (להלן: "המתנגדים") מתנגדים לקיום הצוואה. במסגרת כתב ההתנגדות פרסו יריעה רחבה של טענות, החל מפגמים ברצונו של המנוח וכלה בהשפעה בלתי הוגנת מצד התובעת. וכך הם טענו שם :

א)      הצוואה כללית, לא מאוזנת ולא אותנטית והיא פוגעת במתנגדים וגם בכבודו של אביהם המנוח.

ב)      טרם לכתו של המונח מן העולם, הודיע כי הוריש להם את כל רכושו.

ג)        המנוח "קרוב לוודאי" (כך נטען בסעיף 13 להתנגדות) לא הבין את הרשום בצוואה, בהיותו אנאלפבית.

ד)      הצוואה נכפתה על המנוח בשל השפעה בלתי הוגנת מטעם המבקשת.

ה)      המבקשת - הזוכה נכחה בזמן עריכת הצוואה.

לעומת כתב ההתנגדות, מתצהיר עדותו הראשית של המתנגד מס' 4 למדים מבין השורות, כי הוא טוען לזיוף חתימתו של המנוח, שכן כך הוא מציין שם: " ...חתימת אבי ז"ל על הצוואה אם נחתמה על ידו נחתמה שלא כדין, תוך הטעיה ורמייה" (סעיף 22 לתצהיר מיום 16.2.2006).

אין בדעתי להתעכב על טענה זו אשר הועלתה כלאחר יד, לא נתמכה בחוות דעת לכתב יד, כאשר חתימת המנוח על הצוואה לא נסתרה במהלך שמיעת הראיות וחקירת העדים לצוואה. לא רק  זאת, המתנגד מס' 4 הגיש בקשה למתן הוראה לצדדים שלישיים למסור לידיו מסמכים שונים לשם הצגתם בפני  מומחה לכתב יד, על מנת שזה ישווה בין החתימות של המנוח לבין החתימה שבצוואה. בית המשפט נעתר לבקשה זו, אך בהמשך וכאמור לא הוגשה חוות דעת של מומחה לכתב יד וניתן לראות במתנגד מס' 4 כמי שזנח את טענת הזיוף.

3.       מנגד טענה התובעת, כי מדובר בצוואתו של המנוח אשר משקפת את רצונו, וכן כי המתנגדים לא הרימו את נטל הוכחת טענותיהם.

4.       לפניי נחקרו שמונת ילדי המנוח וכן אשתו הראשונה - אמם של המתנגדים (המנוח נישא בחייו לשלוש נשים), ממנה התגרש בשנות ה- 70 (למאה שעברה), ואף היא הוזמנה כעדת הגנה מטעמם מבלי שהוגש תצהיר ערוך על ידה.

מטעם התביעה זומנו לעדות: גב' ק.ע. - שכנת המנוח, גב' ת.א.  - שוטרת שעבדה ביחד עם המנוח, גב' ד.י. - אחותם של המנוח והמתנגדת, עו"ד ש.מ. - עורך הצוואה והמתנגדת.

יצוין, כי מטעם שתי בנותיו של המנוח גב' צ.א. ו- א.כ. וכן מטעם גרושתו של המנוח לא הוגשו תצהירי עדות ראשית, והן נחקרו בחקירה ראשית לפני ולאחר מכן בנגדית.