אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> די באיחור של יום אחד כדי להביא לדחיית בקשה לדיון נוסף

די באיחור של יום אחד כדי להביא לדחיית בקשה לדיון נוסף

תאריך פרסום : 15/02/2007 | גרסת הדפסה

בש"א
בית המשפט העליון
211-07-א'
12/02/2007
בפני השופט:
שושנה ליבוביץ

- נגד -
התובע:
1. רחל סופר (סייג)
2. קלאנפורט אינטרנשיונל לימיטיד

הנתבע:
1. בנק דיסקונט בע"מ
2. דוד כהן חברה לנאמנות (1995) בע"מ
3. עו"ד יעקב ברסלב

החלטה

לפני בקשה למתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף.

1.        ההליך נסוב על פסק דינו של בית משפט זה ברע"א 6301/05 אשר במסגרתו נדחתה בקשת רשות לערער שהוגשה על ידי המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות בקשת רשות לערער שהוגשה על ידן על החלטת ראש ההוצאה לפועל בירושלים אשר דחתה את בקשותיהם לבטל או לעכב הליכי מימוש משכנתא המתייחסים למגרש באזור ארסוף שיזם המשיב 1. פסק הדין ניתן ביום 21.12.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 8.1.07. בבקשה נטען כי רק ביום 5.1.07 פנו המבקשות לבא כוחם החדש בבקשה לייצגן בתיק וכי מטעם זה לא עלה בידו להגיש את העתירה לדיון נוסף לבית המשפט. כמו כן נטען כי הבקשה למתן ארכה הוגשה טרם חלף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף. זאת, שכן לטענת ב"כ המבקשות פסק הדין נשלח לצדדים בדואר רק ביום  24.12.06. עוד נטען כי ב"כ המבקשים פנה לב"כ המשיב ביום 7.1.07 בבקשה למתן ארכה בת 10 ימים להגשת העתירה אולם ב"כ המשיב התנגד לכך. ב"כ המבקשים אף טוען כי הוא שלח נציג מטעמו למזכירות בית המשפט ביום 7.1.06 בניסיון לשלם את האגרה וכן לא התאפשר לו להעביר את הבקשה באמצעות הפקסימיליה. ב"כ המבקשים מוסיף וטוען כי נושא הבקשה הינו "קריטי" וכי "מעורבים בו 8 הלכות מושרשות שנסתרות בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף".

2.        המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הינו 15 יום מעת מתן פסק הדין (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984). מנין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, בין אם נכחו בעלי הדין כאשר ניתן פסק הדין ובין אם לאו (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 874; בש"א 652/00 שפיגל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך (ראו בש"א 6206/93 her majesty the queen in right of Canada נ' ריינהולד (לא פורסם)). בשים לב למועד בו ניתן פסק הדין, ולכך שהיום האחרון למניין הימים חל ביום ו' בשבוע, על המבקשים היה להגיש את עתירתם לדיון נוסף עד ליום 7.1.07. מכאן, שחל איחור של יום אחד בהגשת הבקשה. השאלה היא, אם כן, האם קיים טעם מיוחד למתן ארכה להגשת הבקשה. בחינת שאלה זו תעשה בשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת הנהוגה בבקשות כגון דא וזאת בשל אופיו המיוחד של ההליך.

3.        עיון בבקשה אינו מגלה טעם מיוחד למתן ארכה. הסדרת ייצוג אינה מצדיקה מתן ארכה בפרט בהתחשב בכך שהמבקשות היו מיוצגות במסגרת בקשתן למתן רשות לערער. כמו כן, בבקשה, אשר אינה נתמכת בתצהיר, לא הובהר מדוע השתהו המבקשות בהעברת הייצוג לבא כוחם החדש ופנו אליו רק ביום ו' 5.7.06 כאשר המועד האחרון להגשת עתירה לדיון נוסף חל ביום א' 7.1.07. אשר למועד בו נשלח לצדדים פסק הדין נשוא הבקשה. אמנם, תיתכנה נסיבות בהן העובדה שפסק הדין נמסר לצדדים במועד מאוחר להשמעתו תהווה טעם מיוחד להארכת מועד (ראו: בש"א 205/88 חברת בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מב(2) 841). איני סבורה שטעם זה חל בענייננו. זאת שכן מתגובת המשיבים ומבירור עם המזכירות עולה כי בשעות הבוקר של יום מתן פסק הדין הודע לצדדים טלפונית על ידי מזכירות בית המשפט כי פסק הדין יפורסם באינטרנט בשעה 15:00 וכי כך אכן היה. אף לבא כוחם הקודם של המבקשים הודע הדבר טלפונית. במצב דברים זה, שעה שב"כ המבקשות עודכן כי פסק הדין פורסם באינטרנט וכי לא היה כל קושי להתוודע לתוכנו, אין בהעדר המצאתו כדין כדי לשמש טעם מיוחד למתן ארכה. אוסיף, כי על פני הדברים אף סיכויי ההליך קלושים. בפסק הדין אמנם נאמר כי ההליך אכן עשוי לעלות "שאלה בעלת אופי עקרוני כללי ביחס למידת הצורך לערב בהליכי מימוש משכנתא, מעבר לבעל הזכות הקניינית הרשומה בנכס המשועבד, גם את מי שטוען לזכויות אובליגטוריות או מעין קנייניות לגביו". אולם בפסק הדין הובהר כי בנסיבות העניין אין מקום להכריע בשאלה זו שכן דין הבקשה למתן רשות לערער להידחות בשל השיהוי שחל בפניית המבקשות לראש ההוצאה לפועל, לאחר שהמכר בוצע ולמרות שידעו על כך מבעוד מועד. במצב דברים זה, חרף הנטען בבקשה למתן דיון נוסף, לא נתנה במסגרת פסק הדין הלכה כלשהי אשר מפאת קשיותה, חידושה או היותה סותרת הלכה קודמת שנתנה על ידי בית משפט זה מצדיקה היעתרות לבקשה.

           חרף שיקולים אלה, שקלתי שמא ראוי להיעתר לבקשה נוכח האיחור הקל שחל בהגשתה ובהתחשב בכך שבבקשה נטען כי ב"כ המבקשות פנה בבוקרו של היום האחרון להגשת הערעור לב"כ המשיב 1 בבקשה למתן ארכה. בכך יש לכאורה להקטין את משקל עוצמת הפגיעה בציפיות המשיב 1 ביחס לסופיות ההליכים (ראו: בר"ע 9073/01 יהודית פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת, תק-על 2002(1), 746).  ברם לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, אורך האיחור, כשלעצמו, אינו מצדיק את שינוי מסקנתי. בהקשר זה, יש לשים את הדגש על כך שעסקינן בעתירה למתן דיון נוסף, לאחר שהמבקשות מיצו זה מכבר את זכותן להישמע בפני ערכאת ערעור. כפי שהובהר לעיל, אמות המידה הננקטות בבקשות למתן ארכה להגשת דיון נוסף הן קפדניות ומצמצמות, ולפיכך בהעדר טעמים מיוחדים, גם איחור של יום אחד די בו כדי לדחות את הבקשה. ראוי בהקשר זה לציין כי בניגוד לדין הקיים בהליכים אחרים, במקרה של דיון נוסף מנין הימים להגשתו חל מיום מתן פסק הדין ולפיכך, בהנחה שכל הצדדים ידעו מתי ניתן פסק הדין, לא מוטלת על בעל הדין שכנגד החובה להבהיר כיצד הוא הסתמך על האיחור, אף אם מדובר באיחור של יום, שכן בחלוף 15 יום מעת מתן פסק הדין, מבלי שהוגשה בקשה לדיון נוסף, הוא רשאי להסתמך על כך שפסק הדין הפך לחלוט. אכן, במקרה דנן, בבקשה נטען כי ב"כ המבקשות יצר קשר עם ב"כ המשיב 1 והודיע לו על כוונתו להגיש בקשה לדיון נוסף. לעיתים גם הודעה של בעל דין על כוונתו להגיש הליך מספיקה על מנת להיעתר לארכה (ראו:בר"ע 9073/01 הנ"ל; בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון, פ"ד נד(4), 702 ; בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אלינא אוריאלי, תק-על 2000(1), 486). ברם בנסיבות העניין, אף בכך אין כדי להצדיק מתן ארכה. ראשית, לבקשה לא צורף תצהיר התומך בטענה זו. שנית, אף אם אניח כי ב"כ המבקשים פנה אל ב"כ המשיבה 2 בבקשה למתן ארכה, לא נטען כי הודעה כאמור נמסרה לב"כ המשיבה 2, ולפיכך לא היתה בפנייה כדי להקטין את ציפיותיו של משיב 2 לסופיות ההליך. בבקשה אף לא הובהר מדוע נמנע מב"כ המבקשות להגיש בקשה למתן ארכה לבית המשפט באמצעות הפקסימיליה. מבירור עם מנהל מדור קליטה עולה כי ב"כ המבקשים לא פעל בשקידה סבירה על מנת להגיש בקשה כאמור במועד וזאת חרף ארכה שנתנה לו להגיש בקשה כאמור עד שעה 15:00 ביום 7.11.06. אוסיף כי מנהל מדור קליטה מאשר כי ב"כ המבקשים אכן שלח נציג מטעמו לצורך תשלום אגרה, אולם במקביל לא הוגש מטעמו כל הליך אשר בגינו נדרש תשלום אגרה. בשים לב לייחודו של ההליך, משלא הוגשה בקשה למתן ארכה בתוך המועד להגשת ההליך חרף ההזדמנויות שנתנו לב"כ המבקשים וכן בהתחשב בסיכוייו של ההליך, איני מוצאת הצדקה להיעתר לבקשה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשס"ז (12.2.2007).                           

                                                                          שושנה ליבוביץ

                                                                                ר ש מ ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    כש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ