דחיית תביעות לקביעת אבהות ולמזונות בשל חשש ממזרות

האם רשאי בית המשפט  לבחון את ענין אבהותו של פלוני  על קטין אשר אימו הייתה נשואה לאלמוני בעת הורתו, וזאת אגב גררא בלבד ולצורך הכרעה בתביעה לפסיקת מזונותיו של הקטין ?

בצידה של שאלה זו, שהינה העיקר לו אנו נדרשים בנדון, נוסיף ונבחן סוגיות נוספות הבאות ועולות מתוך מסכת העובדות שהונחה לפנינו, ובכללן - האם רשאי בית המשפט לבחון  אבהותו של פלוני על קטין בהסתמך על ראיות נסיבתיות בלבד, מקום בו נשללה סמכותו לקבוע האבהות באמצעות בדיקת סיווג רקמות או בדיקה מדעית אחרת בשל הוראותיו של  חוק מידע גנטי והחשש לפגיעה בכשרותו  של הקטין להנשא על פי דין תורה.    

                                         *    *    *

התובעת הניחה לפיתחו של בית המשפט שתי תובענות - באחת (תמ"ש 32690/09), עתרה לקביעת אבהותו של הנתבע 1 (להלן- הנתבע ו/או האב הנטען) על הקטין, ****, יליד *** (להלן- הקטין), ובשניה (תמ"ש 32691/09) עתרה לחיובו של הנתבע במזונותיו של הקטין וזאת על אף שבעת  הורתו של הקטין הייתה נשואה כדמו"י לאחר - הנתבע 2.

הנה פירוט העובדות והשתלשלותם של דברים הנוגעים לנדון -

1.               התובעת, אשר נישאה לנתבע 2 כדת משה וישראל, התגרשה הימנו בגט פיטורין כעבור כשלוש שנות נישואין, ביום ****.  

לתובעת ולנתבע 2 ילד משותף מנישואיהם אלו, א., אשר בענין הורתו ואבהותו אין חולק.

2.               אלא שביום ****, כשבועיים קודם לגירושי בני הזוג, נולד הקטין - ****, אשר לענינו אנו נדרשים.  

3.               לטענת התובעת, הנתבע הינו אביו של הקטין. לדבריה היא קיימה קשר רומנטי ואינטימי עם הנתבע משך תקופה מסוימת קודם גירושיה מהנתבע 2 ובעקבותיו נולד הקטין.

התובעת טוענת כי הנתבע, אשר היה מודע לאבהותו על הקטין, ליווה אותה בכל שלבי הריונה, נהג לבקרה במהלך אישפוזה בבית החולים קודם ולאחר הלידה ואף ענד על ידו את צמיד הזיהוי הניתן ע"י ביה"ח לכל אחד מההורים. אלא שלטענת התובעת, כחודש וחצי לאחר הולדתו של הקטין, שינה לפתע הנתבע טעמו ובאיבחת סכין ניתק עימה כל קשר, מאותה עת  הוא מתכחש לאבהותו על הקטין.

4.               התובעת מודעת היטב למשמעות טענתה זו ולכך שיש בה לתלות רבב ממזרות בקטין ולשימו בין פסולי החיתון המנועים מלהנשא כדת משה וישראל, ואולם לדידה ולסברתה, כך על כל פנים נטען על ידה בתחילת הדברים ובעת הגשת תביעתה, טובתו של הקטין הינה בידיעת זהותו האמיתית של אביו הביולוגי - הן בשל עניניים הנוגעים בהתפתחותו הנפשית והריגשית התקינה והן מטעמים כלכליים. מתוך שכך הגישה תביעותיה הנזכרות לקביעת אבהותו של הנתבע על הקטין (תמ"ש 32690/09) ולחיובו במזונותיו (תמ"ש 32691/09).

5.               הנתבע 2, תומך בטענות התובעת בכל הקשור להעדר אבהותו על הקטין. לטענתו נוכח הקרע שנגלע בינו לבין התובעת הוא לא היה עימה בקשרי אישות זמן ניכר קודם למועד  הורתו של הקטין ומתוך שכך ברי לו כי אין הוא אביו. יתרה מזו, לטענתו הוא כלל לא היה מודע להריונה של התובעת וללידתו של הקטין. לדבריו הוא הופתע לגלות, בעקבות הגשת התובענות הנוכחיות, כי הוא נרשם במשרד הפנים כאביו של קטין שכלל לא היה מודע לקיומו. הנתבע 2 מתנגד בכל תוקף לכך שירשם כאביו של הקטין שעה שאינו אביו כלל וכלל. ואולם יובהר - הנתבע 2 לא הגיש מצידו כל תביעה לעניין ביטול רישומו כאבי הקטין.

6.               מאידך, הנתבע, האב הנטען, מכחיש מכל וכל את אבהותו על הקטין, זאת על אף שאינו מכחיש כי בינו לבין התובעת אכן היה קשר מיני בפרק הזמן שתכף להורתו של הקטין, אלא שלטענתו היו אלה יחסים מוגנים אשר לא היה בהם להביא להריונה של התובעת. זאת ועוד, לטענת הנתבע התובעת ניהלה קשרים רומנטיים עם גברים שונים בתקופה הרלבנטית, לפיכך אין לתלות דווקא בו את האבהות על הקטין.

הנתבע הוסיף והבהיר כי אינו מעוניין בכל קשר עם הקטין וכי אין בדעתו לשמש לו כאב פסיכולוגי-ריגשי או ליצור ולפתח עימו מערכת יחסים כזו או אחרת, וזאת גם אם ימצא ביהמ"ש כי הוא אביו של הקטין. להבנתו של הנתבע מימצאיו של בית המשפט יהיו בהכרח פרי השערה והסקת מסקנות אשר מעצם טיבן ניתן יהא להטיל ספק בוודאותן, שהרי הדין שולל בנדון קביעת מימצא באמצעות בדיקה מדעית מדויקת, כיוון שכך מה לו שיקשור גורלו בקטין אשר לעולם לא ידע בודאות האם ילדו הוא אם לאו?

וזאת יש לדעת, הנתבע נשוי לאחרת והוא אב לשתי קטינות מנישואיו אלו. לדידו כל קשר שלו עם קטין אחר עלול לפגוע ולפרק את משפחתו שלו החשובה לו ביותר.

7.        מתוך טיבו של הנדון ועל מנת שישמע קולו הקטין ותוצג עמדתו וטובתו באופן נקי, צלול וחסר פניות,  מיניתי לו כאפוטרופוס לדין את עוה"ד עידית זמר. 

8.        כמו כן, ונוכח חשש הטלת כתם היחוסין והממזרות בקטין, נדרשתי ע"פ הוראת סע' 28 ה לחוק מידע גנטי, לחוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול באשר לאפשרות עריכתה של בדיקה גנטית ו/או כל בדיקה אחרת לצורך קביעת אבהות.

בחוות דעתו מיום 15.3.11 (חוות דעת אשר מטעמים שאינם ברורים לי הועברה לתיק ביהמ"ש חודשים רבים אחר הינתנה, דבר אשר עיכב יתר על המידה את ההליכים בנדון) הבהיר, כב' הרב שלמה עמר,  כי -

"כל בדיקה או קביעה אשר תשלול את אבהותו של הבעל משמעותה פגיעה בכשרות הנישואין של הקטין..."