א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
15868-05
14/08/2008
|
בפני השופט:
תמר אברהמי
|
- נגד - |
התובע:
1. מחליפי חום לורדן 1983 בע"מ 2. דיאמנט יוסף 3. דיאמנט רן
עו"ד קובי שקד וקרן אלעזר
|
הנתבע:
בנק המזרחי טפחות בע"מ עו"ד אמיר דולב ויוני פולק
|
פסק-דין |
1. לפני תביעה על סך 2,000,000 ש"ח אשר הוגשה כנגד בנק על ידי חברה (שאינה פעילה עוד) ועל ידי בעלי מניותיה ומנהליה של החברה.
לב התביעה, בטענת התובעים לפיה הבנק הפסיק שלא כדין את האשראי לחברה וגרם לקריסתה.
כללי
2. התובעת 1 ("
החברה") עסקה במועדים הרלוונטיים (וקודם לכן) בייצור של מחליפי חום ומוצרים שונים בתחום האנרגיה החשמלית. התובעים 2 ו-3 הינם בעלי מניותיה של החברה וכן מנהלים בה.
3. ביום 25.8.00 פתחה החברה חשבון חח"ד (חשבון חוזר דביטורי) בבנק הנתבע, בסניף אור עקיבא.
4. הבנק העמיד לחברה אשראי בדרך של משיכה בחשבון החח"ד ובדרך של הלוואות On Call (וערבויות בנקאיות לביצוע פרוייקטים). החברה העמידה בטוחות שונות לשם קבלת האשראי.
5. רשימת הבטוחות שהועמדו לזכותו של הבנק אינה שנויה במחלוקת. שוויין של הבטוחות הוא אחד מסלעי המחלוקת הגדולים. ואלו הבטוחות:
א. א. משכנתא על נכס מקרקעין ברחוב ישראל בק (שכונת מונטיפיורי) בתל אביב.
ב. ב. משכנתא בדרגה שניה על מקרקעין באור עקיבא אשר עליהם נמצא מפעלה של החברה (המשכנתא הראשונה הינה לזכותו של בנק לאומי).
ג. ג. משכנתא על נכס מקרקעין בפרדס כץ.
ד. ד. שיעבוד על כספים המגיעים לחברה מחברת החשמל.
ה. ה. שיעבוד שוטף על נכסי החברה.
ו. ו. ערבות של התובעים 2 ו-3 ואחרים מטעמם.
6. בחודש יולי 2003 הפסיק הבנק לכבד את ההמחאות שנמשכו על ידי החברה וחשבונה הפך למוגבל. החברה קרסה.
התביעה
7. הטיעונים המועלים על ידי התובעים כלפי הבנק במסגרת כתב התביעה הינם, בתמצית, כדלקמן:
א. א. בעוד "האשראי הרשמי" שהבנק העמיד לחברה היה בהיקף של 450,000 ש"ח, "האשראי המאושר" שהועמד לחברה על ידי הבנק היה בפועל גבוה מכך והגיע עד כ-1.3 מיליון ש"ח. הבנק חייב את חשבון החברה בריבית חריגה (הכוללת תוספת סיכון מקסימלית) עבור יתרת החוב אשר מעבר ל-450,000 ש"ח, במקום לחייב אותה בריבית חריגה כאמור, רק על יתרת חוב מעבר ל"שיעור האשראי המאושר בפועל" סך של כ-1.3 מיליון ש"ח, ועשה כן שלא כדין; אם היה הבנק מחייב את החברה בגין האשראי בריבית רגילה של פריים + 1% בלבד, כפי שהיה עליו לעשות, כי אז מלכתחילה לא היתה נזקקת החברה לאשראי נוסף (כפי שנזקקה); הגבלת החשבון נבעה משיקול זר.
ב. ב. הועמדו לרשות הבנק בטוחות בהיקף שעלה משמעותית על היקף חובה של החברה לבנק וגם בשל כך לא היה מקום להפסקת כיבוד המחאותיה ולהגבלת החשבון.
ג. ג. עובר להגבלת החשבון סוכם בין התובעים לבין הבנק כי מסגרת האשראי תיוותר על כנה וגם תוגדל אם החברה תפקיד בחשבון סך של 300,000 ש"ח. החברה הפקידה את הסכום לפי המוסכם, אולם הבנק התכחש להבטחתו והגביל את החשבון.