דחיית תביעה לזכויות במקרקעין

מבוא

1. בפניי תובענה לאכיפת הסכם אשר לטענת התובע נחתם בינו לבין ששת אחיו (ביניהם אחות אחת) לחלוקת מקרקעין אותם ירשו כולם מאביהם המנוח. התובע יליד 1924, וההסכם הנטען נחתם לכאורה ביום 12.1982 (להלן – "ההסכם"). המקרקעין מושא המחלוקת הם מגרש בשטח כולל של כ-2 דונם (1,984 מ"ר) הידוע כחלקה 17 בגוש X (להלן – "המגרש", "החלקה" או "הנכס") המצויים ביישוב בסמת טבעון, מקום מגורי המשפחה.
2. לטענת התובע, לכל אחד מן האחים היתה נתונה 1/7 מן הזכויות במגרש, ובהתאם להסכם ויתרו כל אחיו לטובתו על זכויותיהם במגרש, באופן שהוא נותר הבעלים של מלוא הזכויות בו. כך, כנגד ויתורו על חלקו לטובת אחיו או מי מהם במגרשים אחרים אותם ירשו האחים מאביהם.
3. נציין כבר כעת שזכויות התובע מתוקף ההסכם מעולם לא נרשמו כדין, ואף לא נטען אחרת, ובפנקס רישום המקרקעין רשום התובע כבעל 1/7 מהזכויות במגרש לצד חמישה מאחיו.
4. אחד מן האחים, שאינו בעל דין בהליך זה, שמו מ.ס בשנת 2012 העניק את זכויותיו במגרש (1/7) במתנה לבנו ה. – הוא הנתבע מס' 3 שלפניי. אין חולק שעסקת המתנה הסתיימה ברישום, ובאופן שבעלי הזכויות הרשומים על המגרש (1/7 מן הזכויות בחלקה לכל אחד) הם: התובע, 5 מאחיו, והנתבע מס' 3 שהוא אחיינם – בנו של האח מ'.
5. התובע עותר אם כן להצהיר שהוא הבעלים הבלעדי של מלוא הזכויות במגרש, מתוקף ההסכם, והן להורות על רישומו של התובע בפנקס המקרקעין כבעלים יחיד בהתאם.
6. הנתבעים ה"פורמאליים" מס' 4 - 6 : בכתב התביעה צוינו הנתבעים מס' 4-6 (שניים מאחיו ואחותו של התובע) כנתבעים "פורמאליים". לטענת התובע, הם כבר נתנו הסכמתם לסעד המבוקש, מתוקף הסכם מתנה אשר צורף לכתב התביעה (סומן ת/5). ההסכם אינו נושא תאריך, אך יצוין שממילא לא נערך שינוי בפנקס המקרקעין גם מתוקף הסכם מתנה זה. במעמד הצדדים ביום 12.11.15, ציין ב"כ התובעים שהוא מחזיק בידיו ייפויי כוח מטעם נתבעים 4-6 לשנות את רישום הזכויות בהתאם להסכם המתנה (ע' 3, ש' 5).
7. הנתבעים 1 – 2 : גם הם כאמור שניים מאחיו של התובע. לכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1-2 צורף העתק תרגום נוטריוני של ההסכם. הם לא התנגדו לרישום התובע כבעל מלוא הזכויות בחלקה, אך העמידו תנאי בדמות ויתור מוחלט מצד התובע על כל טענה נגדם.
8. כפי הנראה, בעקבות הגשת התביעה, התקיים דין ודברים בין הנתבעים מס' 1-2 לבין התובע אשר הניב הסכם. לדברי ב"כ התובע במעמד הצדדים ביום 12.11.15, "היום יש הסכמה שחלקה 17 תיוחד לתובע כפוף לויתור מצד התובע על טענות ביתר המקרקעין וטענות עתידיות" (ע' 1, ש' 16).
9. פסק הדין החלקי : בתום הדיון (ביום 12.11.15) ועל בסיס הצהרות ב"כ התובע, ניתן במעמד הצדדים פסק דין חלקי, בהסכמה, כלפי הנתבעים 1-2, לפיו התובע יהא זכאי להירשם כבעלי החלקה תחת רישומם של הנתבעים 1-2, בכפוף לויתור מצד התובע על כל טענה כלפי הנתבעים 1-2 בהקשר לעזבון אביהם.
10. בהינתן ויתור הנתבעים 1-2 כאמור, ואי-בקשת סעד כלפי הנתבעים 4-6 (מתוקף הסכם המתנה ת/5), פסק הדין החלקי הביא לסיום התובענה כלפי נתבעים אלה, והתובענה הוסיפה להתברר ממועד זה כלפי הנתבע מס' 3 בלבד.
11. למען הנוחות, יכונה מעתה הנתבע מס' 3 – "הנתבע".

טענות התובע

12. בתצהירו (ת/1) טוען התובע שהוא המחזיק במגרש "ואחד מבעלי הזכויות הרשומים". לדבריו הוא ואחיו היו שותפים במגרש ובחלקות אחרות מתוקף ירושת אביהם המנוח. לדבריו בנה ביתו על החלקה עוד בשנת 1962 ואיש זולתו לא התגורר בחלקה ולא טען לזכויות בה.
13. ביום 3.12.1982 נערך הסכם בין כל האחים "לחלוקת הירושה של אבינו המנוח", במסגרתו אחיו מסרו לו את מלוא הזכויות בחלקה, כנגד ויתורו על זכויות כיורש ב – 4 חלקות אחרות. בסיכומיו טוען התובע שהוכיח קיומו של ההסכם, ועוד כי כל אחיו של התובע "מכירים את ההסכם הנ"ל ומסכימים לתוכנו" (ס' 16). עוד טען כי ההסכם "נוהג בפועל בין הצדדים מאז שנות ה-60" (ס' 33 לסיכומים). כמו כן, הוכח לטענתו שאביו של הנתבע חתם בעצמו על ההסכם, ומכאן שהנתבע לא קיבל את החלקה במתנה מאביו בתום לב (ס' 18)
14. לראיה, ביום 12.6.2001 הגיש אחיו של התובע, מר א.מ (הנתבע מס' 2 כאן) תביעה לפירוק שיתוף בה שימש התובע כנתבע מס' 1, ואביו של הנתבע שימש כנתבע מס' 3 (להלן – "תביעת 2001"). "תביעת 2001" : במסגרת תביעת 2001 עתר הנתבע מס' 2 לפירוק שיתוף ב -6 חלקות, לרבות בחלקה מושא הסכסוך (חלקה מס' 17) – כך לפחות טוען התובע. כמו כן, הציג התובע לבית המשפט את כתב ההגנה שהוגש במסגרת אותה התביעה, עליו חתום לכאורה גם אביו של הנתבע, ובו נטען בפירוש כי אותה תובענה הוגשה בניגוד להסכם פירוק השיתוף מושא תביעה זו. מכאן, שאביו של הנתבע ידע גם ידע על ההסכם וביקש להגן עליו במסגרת תביעת 2001, ומכאן שגם בנו הנתבע ידע, באופן שמכתים את הסכם המתנה בהעדר תום לב (ס' 21-29 לסיכומיו).
15. "פסק 2001" : ביום 19.1.2006 ניתן פסק הדין מפי כבוד השופט אבידן גלובינסקי, לפיו יפורק השיתוף ב -5 חלקות לגביהן נקבע שהתובע דכאן ויתר על זכויותיו לטובת אחיו, ואילו החלקה נשוא ההליך דכאן לא חולקה בין האחים (להלן – "פסק 2001").