דחיית עתירה של בי"ס תל"י נגד העברתו למבנה של בי"ס סטון וקליטת תלמידיו

1.         העותרים - קרן החינוך למען בתי ספר תל"י, ועד הורי בי"ס תל"י בית וגן, והורים לתלמידים בביה"ס -  ביקשו בעתירתם לבטל את החלטת מינהלת חינוך ירושלים (להלן - מנח"י) של עירית ירושלים, המורה להפסיק את פעילותו של ביה"ס הממלכתי "תל"י בית וגן" (להלן - בי"ס תל"י) במבנה שברח' יוסף חכמי 28 בשכונת בית וגן, להעבירו החל משנת הלימודים תשס"ט למבנה המשמש את ביה"ס הממלכתי ע"ש דוד סטון (להלן - בי"ס סטון) שברח' וולטה עילית בשכונת קרית יובל, "ולמזג בין שני בתי ספר אלה".

2.         בי"ס תל"י הוא בי"ס ממלכתי על-אזורי לכיתות א-ו. ייחודו של ביה"ס בכך, שבנוסף לתכנית הלימודים הרגילה, המקובלת בחינוך הממלכתי, מפעיל ביה"ס תכנית לתגבור לימודי יהדות (תל"י). ביה"ס מזוהה עם התנועה ליהדות מתקדמת. עם הגידול באוכלוסיית התלמידים של ביה"ס (שהגיע כדי 400 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ח), הפך מבנהו, שהתאים ללימודיהם של 300 תלמידים, לבלתי מתאים. לפיכך, פנה ועד ההורים למנח"י וביקש להעביר את ביה"ס למבנה גדול יותר ומתאים יותר בשכונות הקרובות למוסדותיה האחרים של הקהילה ליהדות מתקדמת, המצויים באזור שבין מרכז העיר והשכונות בקעה וקריית שמואל. 

3.         במנח"י סברו כי הפתרון יימצא באיחוד בין בי"ס תל"י לבין בי"ס סטון, שהינו בי"ס ממלכתי אזורי לכיתות א-ו, המצוי בשכונה סמוכה, קרית היובל. זאת, משום שבבי"ס סטון, בו למדו בעבר 1000-900 תלמידים, ירד מספר התלמידים בהתמדה (לכדי 140 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ח), ולאור מדיניותה של מנח"י לחזק שכונות פריפריה. וכך, במהלך שנת הלימודים תשס"ז החלה מנח"י יחד עם ההנהלות וועדי ההורים של שני בתי הספר בוחנים את המיזוג ביניהם, באופן ש"בית הספר החדש יהיה בית ספר תל"י וימוזגו בו הערכים העומדים בבסיס שני בתי הספר, ע"י דיאלוג, לימוד והבניה" (מכתבו של ד"ר רובינשטיין, סגן מנהל מנח"י לחינוך היסודי, מיום 4.10.06, נספח ג לעתירה). על פי ועד ההורים של ביה"ס סטון, כ-90% מהורי התלמידים בבי"ס זה תמכו במהלך (מכתבם הבלתי חתום לבית המשפט מיום 3.7.08). לעומת זאת, רובם של הורי התלמידים בבי"ס תל"י התנגדו למהלך (ראו מכתב ועדת ההיגוי של בי"ס תל"י מיום 7.4.08 - נספח ח1 לעתירה, וכן פרוטוקול ישיבת ועדת ההיגוי מיום 20.9.06 - נספח לכתב התשובה של מנח"י). לפיכך, נדחה המהלך, וכפי שהסביר ד"ר רובינשטיין: "לאחר בדיקה ובחינה, נמצא כי התהליכים הפנימיים בשתי הקהילות אינם בשלים ואינם מוכנים למהלך של שותפות ומיזוג. מתוך כך, הוחלט לדחות את יישום התוכנית לאיחוד בתי הספר" (מכתבו מיום 26.11.06 - נספח ד לעתירה).

4.         ביום 28.2.08 הודע להנהלת בי"ס תל"י על החלטת מנח"י להעביר את בי"ס תל"י למבנה של בי"ס סטון, וזאת, לדברי מנח"י, במסגרת תכניתה לארגונם של בתי הספר במערב העיר. לפי מנח"י, מספר התלמידים שנרשמו ללימודים בבי"ס סטון לשנת הלימודים תשס"ט ירד לכלל 90 תלמידים, ולפיכך, לא ניתן היה לקיים שם בית ספר. מספר התלמידים בתל"י צפוי היה, לדבריה, לגדול בשנת הלימודים תשס"ט כדי-15%. על פי התכנית, ביה"ס הממלכתי "הרגיל" שבסטון "לא ימשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית" (מכתבו של ד"ר רובינשטיין מיום 5.5.08 - נספח לעיקרי הטיעון של העותרים), והוא יהפוך להיות לבי"ס תל"י. לתלמידי בי"ס סטון ניתנה אפשרות לבחור בית ספר מתוך מספר בתי ספר באזור, ובכללם בי"ס תל"י. בי"ס תל"י מצידו נדרש לקלוט אותם תלמידים שיבחרו ללמוד בו, לאחר שהובהר להם, לדברי מנח"י, מה כרוך בלימודים בו (עמ' 13-15 לפרוטוקול). למבנה שתפנה תל"י בבית וגן הוחלט להעביר את 200 תלמידות ביה"ס הממלכתי דתי נווה עציון, הפועל אף הוא בשכונת בית וגן. לדברי מנח"י, טרם הוחלט מה ייעשה במבנה שהן תפנינה. ביום 5.3.08 התקיימה פגישה בין נציגי ההורים של בי"ס תל"י לבין ד"ר רובינשטיין, שבה הודע להם רשמית על החלטתה של מנח"י. לנוכח התנגדותם של רוב ההורים התקיימו מגעים בינם לבין מנח"י. במקביל התקיימו מגעים עם הורי התלמידים של בי"ס סטון.

עיקרי טענות הצדדים

5.         העותרים טוענים כי אין מדובר ב"מעבר" של בי"ס תל"י למבנה של בי"ס סטון, אלא ב"מיזוג", שנכשל בעבר, וההבדל היחיד נעוץ בכך, שעתה מדובר בהליך כפוי, בניגוד לכוונה בעבר לעשותו רק בהסכמה. מאחר שהסמכות למזג בתי ספר נתונה לשר החינוך, וככל הידוע להם ההחלטה נתקבלה ע"י מנח"י ולא ע"י שרת החינוך, הרי שהיא נגועה בחוסר סמכות. לחלופין טוענים הם כי ההחלטה הובאה לאישורה של השרה מבלי שהוצגו בפניה השיקולים הרלוונטיים לקבלתה.

לגופה של ההחלטה, טוענים העותרים, כי היא שרירותית ובלתי סבירה בשל הפגמים שנפלו בשיקול דעתה של מנח"י ובהתנהלותה. ראשית, לטענתם, מנח"י התעלמה משיקולים רלוונטיים: מכך שמהלך קודם למזג בין שני בתי הספר לא צלח, משהתברר כי הקהילות אינן בשלות דיין למיזוג, ומכך שלא חל כל שינוי בנסיבות; מכך שמהלך כפוי יוביל להרס בית הספר; מכך שלא ניתן למזג בין בי"ס תל"י לבין בי"ס סטון, כשם שלא ניתן למזג בין בי"ס ממלכתי דתי לבין בי"ס ממלכתי. שנית, לטענתם, הבחירה דווקא בבי"ס תל"י מכל בתי הספר בעיר לצורך מיזוג עם בי"ס סטון נעוצה בשיקולים זרים: בכוונה למסור את מבנה ביה"ס תל"י שבבית וגן למוסדות חינוך דתיים; ובמטרה להפוך הלכה למעשה את בי"ס תל"י לבי"ס אזורי רגיל, אליו ימוזגו בתי ספר נוספים המצויים בסכנת סגירה, והוא יהפוך לבי"ס המרכז את כלל בתי הספר החילוניים במערב העיר. לדבריהם, קיימים בתי ספר אחרים שאינם ייחודיים ואשר ניתן להעבירם ולמזגם עם בי"ס סטון.

העותרים טוענים גם נגד התנהלותה של מנח"י כלפיהם: ראשית, לטענתם, מנח"י התנהלה מולם בחוסר תום לב, בהציגה להם כי אין מדובר במיזוג בעודה מסכמת עם ועד הורי התלמידים בבי"ס סטון כי ייעשה מיזוג. שנית, לא ניתנה להם הזדמנות אמיתית לשטוח טענותיהם, והפגישות עימם קוימו כדי לצאת ידי חובה; שלישית, ההחלטה נמסרה להם באיחור, באופן המונע מהם את האפשרות להתמודד עם תוצאותיה: במועד הפגישה עם ד"ר רובינשטיין, 5.3.08, נסגרה כבר ההרשמה לבתי הספר בירושלים או עמדה בשלבי סיום, ומצג השווא שנערך להם, לפיו מנח"י מוכנה להידבר עימם, "משך" אותם תקופה נוספת, באופן שלא מותיר בידיהם אופציות אחרות.

העותרים טוענים גם, כי החלטת מנח"י עולה כדי הפרת התחייבות, באשר ממכתבו של ד"ר רובינשטיין מיום 26.11.08 הסיקו כי לא יבוצע מהלך של מיזוג בין בתי הספר כל עוד לא יבשילו התנאים לכך בשתי הקהילות. לטענתם, לא חל כל שינוי בנסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה, אלא נהפוך הוא, התנגדותה של קהילת בי"ס תל"י למהלך הכפוי של מנח"י רק החריפה.

ולבסוף, טוענים העותרים כי אין מדובר ברצונם להימנע מאינטגרציה, משום שבי"ס תל"י הוא בי"ס אינטגרטיבי הכולל תלמידים מכל שכונות העיר ושכבות האוכלוסיה.

6.         מנח"י טוענת כי אין מדובר בהחלטה על "מיזוג" אלא בהחלטה על "העברה". כך, לטענתה, משום שאין מדובר באיחוד של תוכניות הלימוד, בבחירת הנהלה המייצגת את שני בתי הספר ובעבודה של מורי שני בתי הספר במשותף בבית הספר החדש, באשר בי"ס תל"י ינוהל על פי דרכו ותלמידי סטון שיבחרו ללמוד בו, ילמדו בו על פי תכנית תל"י, כפי שהובהר להוריהם. ההחלטה, שנעשתה לדבריה בתיאום עם משרד החינוך, נשענת על שני אדנים עיקריים: על הצורך ליתן פתרון הולם לתלמידי בי"ס תל"י, הלומדים כיום במבנה שאיננו מתאים להם מבחינת גודלו ומצבו; ועל הצורך לפתור את בעיית בי"ס סטון, שמספר הנרשמים אליו בשנת הלימודים תשס"ט - 90 תלמידים לכתות ב-ו - איננו מצדיק את המשך קיומו במתכונתו הישנה. השינויים הדמוגרפיים שהתחוללו בעיר מחייבים, לטענתה, שינוי בהיערכות של מערכת החינוך. נוסף לשינוי שהתחולל בקרית היובל, חל גם שינוי בשכונת בית וגן, שהיתה חילונית בעבר, ואילו עתה רובה ככולה חרדית. כתוצאה מכל אלה,  ולאור מדיניותה של מנח"י לחיזוק בתי הספר בפריפריה ולמיקומם של בתי ספר יחודיים ועל-אזוריים שם, הוחלט על סבב השינויים שתואר לעיל. לטענתה, בעקבות התנגדות הורים מתל"י, ההחלטה (בשנת 2006) היתה לעצור את ההליך אך לא לבטלו. מנח"י מוסיפה וטוענת כי אין בסיס ממשי לחששם של ההורים להחלשתו של בי"ס תל"י. לדבריה, העתירה נועדה לכפות עליה להעביר את ביה"ס לשכונה "חזקה" בניגוד למדיניותה המוצהרת.

דיון

7.         בדיון שהתקיים בפניי אמר ב"כ העותרים, עו"ד יורם בר-סלע, כי העותרים אינם מבקשים ליתן להם פסק דין שיאסור על ביצוע התכנית, אלא מבקשים את דחיית ביצועה בשנה כדי שתינתן להם שהות להידבר עם העיריה (עמ' 9). ב"כ העותרים טען, כי אין הם מתנגדים להעברה אלא לביצועה בדרך של כפיה (שם). לשאלת ביהמ"ש מדוע בעוד שנה יהיה הדבר טוב יותר, השיב ב"כ העותרים כי הוא מאמין שבהידברות יגיעו להסכמות (עמ' 9-10). בהמשך טען בא כוחם הנוסף, עו"ד אסף ניב, כי במהלך שנת הדחייה יתקיימו מפגשים עם ילדי סטון והוריהם, שבעקבותיהם יחליטו הורי הילדים והילדים אם ברצונם ללמוד "עם הרפורמים", ומי שיחליט כך "ברוך הבא" (עמ' 12). ב"כ מנח"י, עו"ד דן בן-טל, התנגד לדחיית התכנית בשנה נוספת, באומרו כי מנח"י מעריכה כי בשנה הבאה לא יתפנה מקום במבנה ההולם את דרישות העותרים (שם).

8.         השאלה שעל הפרק איננה שוב אפוא האם יש לבטל את ההחלטה, אלא האם יש להשהות את ביצועה בשנה. נראה כי העותרים מבקשים את הדחייה מתוך תקווה שיצליחו לשכנע את מנח"י ליתן להם מבנה אחר העונה על דרישותיהם. ברם, לאור הבהרתה של מנח"י, כי מבנה כזה לא יימצא במהלך השנה הקרובה, ולאור מדיניותה המוצהרת למקם בי"ס יחודיים ועל-אזוריים בשכונות פריפריה, אין מקום לדחות את ההעברה של בי"ס תל"י למבנה של בי"ס סטון. הדברים, כטענת מנח"י, גם אינם חדשים לעותרים, והם הובהרו להם כבר בעת שפנו אליה לבקש מבנה חלופי לבי"ס תל"י (וראו פרוטוקול הדיון של ועדת ההיגוי של בי"ס תל"י מיום 20.9.06 - נספח לכתב תשובתה של מנח"י).

הטעם הנוסף לדחיית ביצוע ההחלטה, שהועלה ע"י עו"ד ניב, ולפיו יש לדחות את ההעברה כדי לאפשר לתלמידי סטון להכיר מקרוב את דרך התנהלותו של בי"ס תל"י על עקרונותיו הרפורמיים, אף הוא איננו סיבה לעיכוב המהלך. מנח"י טוענת כי הובהרה להורים ולתלמידים של בי"ס סטון המשמעות של לימודים בבי"ס תל"י. אין ספק כי ככל שההיכרות עם הנושא וידיעתו מעמיקים יותר, כך ההחלטה בשלה יותר. עם זאת, ככל שמפגשים יכולים לתרום לקבלתה של החלטה מושכלת יותר, הרי שהמבחן "האמיתי", בסופו של יום, יהיה בהתנסות בלימודים ממש בביה"ס תל"י. ועוד זאת: מפרוטוקול הדיון של ועדת ההיגוי של בי"ס תל"י מיום 20.9.06, עולה, כי לא כל הורי התלמידים בבי"ס תל"י הם "אידיאולוגיים" ומשתייכים לתנועה ליהדות רפורמית, אלא בחירתם בתל"י בית וגן נעשתה בשל כך שהוא מוחזק כבי"ס טוב, ועל כן, הסכימו לכל הכרוך בלימודים בו. דברים אלה, יש להניח, נכונים גם כשמדובר בהורים של תלמידים בבי"ס סטון שיבחרו לשלוח את ילדיהם ללמוד בבי"ס תל"י, ולא בבתי הספר האחרים שנפתחו בפניהם. אוסיף, כי מהחומר שבפניי עולה כי בשנת 2006 התקיימו מפגשים בין הורי התלמידים של שני בתי הספר, וכאמור לעיל גם אז הביעו 90% מהורי התלמידים של בי"ס סטון את רצונם להתאחד עם בי"ס תל"י. מי שיבחר אפוא לשלוח את ילדיו ללמוד בבי"ס תל"י (ואיננו שייך לקהילה ליהדות מתקדמת), נראה שהוא מוכן לכך שילדיו ילמדו "עם הרפורמים". אין בכך כדי להבטיח שלא יהיו הרהורים שניים, כפי שאפשר שקרה גם עם הורים אחרים ששלחו את ילדיהם לבי"ס תל"י. על מנח"י יהיה להתמודד עם כך.

9.         כללו של דבר, לא נמצאה לי עילה להורות על דחיית ביצוע ההחלטה.

10.       כדי להסיר ספק, אוסיף, כי אפילו לא צומצמה השאלה לשאלת דחיית הביצוע בשנה, לא הייתי מקבל את העתירה ולא הייתי מבטל את החלטת מנח"י, לא בגין חוסר סמכות בקבלתה ולא בגין פגמים לגופה, להם טוענים העותרים. 

11.       לצורך ההכרעה בשאלה האם ההחלטה נגועה בחוסר סמכות, יש להכריע תחילה בשאלה האם ענייננו בהחלטה על "מיזוג" אם לאו. בחינת תכניתה של מנח"י כיום, תוך השוואתה לתכנית שעמדה על הפרק בשנת 2006, מעלה כי ההחלטה של מנח"י קרובה יותר במהותה להחלטה על "העברה" משהיא קרובה להחלטה על "מיזוג". בניגוד להצעה שעמדה על הפרק בשנת 2006, הפעם מדובר בסגירתו של בי"ס סטון, תוך מתן אפשרות לתלמידיו לבחור באחד מתוך חמישה בתי ספר. תיאורטית, יכול היה להיווצר מצב שבו אפילו תלמיד אחד מסטון לא היה בוחר ללמוד בבי"ס תל"י, ומשכך, לא ניתן לדבר על "מיזוג". מנגד, הדרישה מבי"ס תל"י לקלוט את כל תלמידי סטון לשעבר שירצו ללמוד בבי"ס תל"י יש בה לכאורה סממן של "מיזוג" בכפיה. אלא שב"כ מנח"י הסביר, כי בסופו של דבר יידרש בי"ס תל"י לקלוט אל תוך כיתותיו למירב כ- 50-40 תלמידים מכיתות ב-ד של סטון (בהנחה שכל תלמידי הכיתות האלה ייבחרו ללמוד בבי"ס תל"י), וזאת, משום שאת תלמידי כיתות ה-ו החליטה מנח"י להותיר בכיתותיהם המקוריות עם צוות המורים שלהם. בי"ס תל"י לא יתמזג אפוא למעשה עם בי"ס סטון, שלא כמו על פי התכנית בשנת 2006.

12.       אלא, שאפילו היה מדובר ב"מיזוג", ובהנחה ששרת החינוך לא אישרה אותו באופן פורמלי, לא הייתי מבטל את ההחלטה.

ראשית, מנח"י טוענת, כאמור, כי המהלך תואם עם משרד החינוך, והעותרים לא רק שלא סתרו את הטענה אלא אף לא טענו שלא כך (וראו גם המכותבים למכתבו של ד"ר רובינשטיין מיום 30.3.08 לוועד הורי בי"ס תל"י: המשנה למנכ"ל משרד החינוך והמפקחת על ביה"ס). מכל מקום, ממכתבה של שרת החינוך מיום 29.6.08 למנכ"ל המרכז לפלורליזם יהודי ולמנכ"ל קרן תל"י, עולה מודעותה להחלטת מנח"י והסכמתה עימה.  המכתב נכתב בתשובה לפנייתם אליה, כאשר מתשובתה ברור כי השניים טענו בפניה לחשש לפגיעה בביה"ס תל"י אם יועבר על פי התכנית לבי"ס סטון (וראו דברי ב"כ המדינה, עו"ד מוחמד חאג'-יחיא בעמ' 1-2).

שנית, אפילו נפל פגם של חוסר סמכות, לא הייתי מבטל את ההחלטה במקרה זה. פגם של חוסר סמכות איננו גורר בהכרח את בטלותה של ההחלטה, אלא יש לבחון את מהות ההחלטה, את מהות הפגם ולהתאים את הסעד שיינתן למכלול הנסיבות והאינטרסים המעורבים (ראו, למשל, רע"א 3640/03 יקירה דקל נ' שוקי דקל, מיום 16.12.07, בפיסקה 19). בחינתם של כל אלה דוחקת למסקנה, כי בנסיבות מקרה זה, כפי שפורטו לעיל, אין מקום לבטל את ההחלטה.