הנשיא סטיב אדלר
ערעור זה עניינו בפסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט שמואל טננבוים, נציג עובדים מר לוי ישראל ונציג מעבידים מר יאיר כהן; עב 01/ 5108). בית הדין האזורי דחה את תביעתם של המערערים להעניק להם את כלל הזכויות המוענקות לאקדמאים ברשות שדות התעופה (להלן גם:
הרשות) שהושוו תנאי העסקתם לאלה של המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים ברשות. לחילופין, עתרו המערערים להעניק להם את כלל הזכויות המוענקות לעובדי דירוג המח"ר במגזר הציבורי, ובית הדין האזורי דחה גם את עתירתם זו.
[2] המערערים (להלן:
הפקחים) הם 20 מתוך 126 פקחי טיסה המועסקים ברשות שדות התעופה ובעלי תואר אקדמי במדעי החברה והרוח. 4 מבין 20 המערערים פרשו מעבודתם ברשות.
המערערים מדורגים ב"דירוג תעופתי" מקצועי פנימי של הרשות. מדובר ב
"דירוג תפקיד", שהוא נגזרת של דרישות ההשכלה לתפקיד. העובדים המדורגים בדירוג התפקיד התעופתי, אינם נדרשים לתואר מהנדס, טכנאי או הנדסאי, בעוד חבריהם ב"דירוג ההנדסאים/טכנאים" או ב"דירוג המהנדסים" נדרשים להשכלה בהתאם לדירוגם.
לצד דירוג התפקיד של עובדי הרשות, מדורגים עובדיה גם ב
"דירוג אישי". לעיתים, זהה הדירוג האישי של העובד לדירוג התפקיד, ופעמים אין זהות בין השניים. כך למשל, 80 פקחים המועסקים לצד המערערים ברשות, ואינם בעלי תואר אקדמי, מדורגים הן בדירוג תפקיד תעופתי והן בדירוג אישי תעופתי. עד שנת 1987, היה ברשות דירוג אישי מארבעה סוגים אלה: "דירוג אישי תעופתי", "דירוג אישי מח"ר", "דירוג אישי הנדסאים/טכנאים", ו"דירוג אישי מהנדסים".
בשנת 1986 פנתה הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח למוסד לבוררות מוסכמת בשירותים הציבוריים והגישה תביעה בעניין תנאי עבודתם של 15 עובדי הרשות בעלי תואר אקדמי במקצועות המח"ר, שמלאו תפקידים בדרוג התעופתי הכללי
. 15 אקדמאים אלה לא שימשו כפקחים. במסגרת התביעה נטען, כי במשך השנים נוצרו פערים בין תנאי העסקתם של האקדמאים במקצועות המח"ר לבין המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים ברשות, בהתייחס לשכר ולהטבות שונות. הסתדרות המח"ר עתרה להשוואת תנאי העסקתם של המח"רים לאלה של המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים ברשות. ביום 27.4.1987, בעקבות משא ומתן שנערך לצורך יישום פסק הבוררות משנת 1986, נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי מיוחד (להלן:
הסכם 1987). לבקשת הצדדים, נתן המוסד לבוררות מוסכמת תוקף של פסק בוררות סופי להסכם הקיבוצי ביום 22.5.1987. הסכם 1987 יצר דירוג תפקיד חדש ברשות, הוא דירוג מושווי מהנדסים הנדסאים וטכנאים -
מה"ט (מושווי הנדסאים/טכנאים). בהסכם 1987 נקבעו שני סוגי עובדים שידורגו בדירוג מה"ט:
האחד, עובדים במשרה תקנית המחייבת, לפי דרישות המשרה, תואר אקדמי בתחום המקצועי של המשרה.
השני, עובדים במשרה תקנית בעלי תואר אקדמי, בתפקיד ראש מחלקה ומעלה. עובדים המדורגים בדירוג
תפקיד מה"ט, דורגו גם בדירוג
אישי מה"ט.
המערערים קיבלו תואר אקדמי במדעי החברה והרוח, ודורגו בדירוג אישי מח"ר עוד לפני שנת 1987. המערערים לא היו צד לדיון בפני המוסד לבוררות מוסכמת ולא דורגו בדירוג אישי מה"ט מאחר ולא עמדו בקריטריונים הקבועים בהסכם 1987, לאמור, משרתם אינה מחייבת תואר אקדמי ואף לא אחד מן המערערים משמש בתפקיד של ראש מחלקה ומעלה.
ייצוג העובדים ברשות נעשה באמצעות שלושה ועדים, בהתאם לדירוגם האישי של העובדים: ועד כללי, ועד הט"מ (הנדסאים טכנאים ומהנדסים) וועד אקדמאים מושווים (מה"ט), שפעל לעיתים בשיתוף עם ועד ההט"מ וכונה בשם ועד הטמ"א (הנדסאים, טכנאים, מהנדסים ואקדמאים). אקדמאים שלא נכנסו לגדרי הסכם 1987, והמערערים בכללם, יוצגו לאורך השנים על ידי הועד הכללי.
[3]
המערערים סמכו תביעתם על הטענה כי דירוגם בדירוג אישי מח"ר מקנה להם זכויות הנגזרות מדרוג זה. לטעמם, כשם שעובדי המח"ר במדינה נהנים מהזכויות ותנאי העבודה של המהנדסים בשירות המדינה, כך זכאים גם הם לזכויות כשל עובדי ההט"מ ברשות. עוד טענו המערערים, כי מדובר בהפליה פסולה בינם לבין עובדים אחרים ברשות, בעלי תואר אקדמי, שהושוו לדירוג ההט"מ. כוונת הדברים היא, לאותם 15 אקדמאים שתביעה בעניינם הוגשה למוסד לבוררות מוסכמת כמפורט מעלה.
עיקר טיעונה של
הרשות הוא בכך, שדירוג עובד בדירוג המח"ר, לכשעצמו אינו מעניק זכויות כלשהן, אלא אם הדבר מוצא ביטויו במסגרת הסכמים קיבוציים החלים ברשות. עוד נטען, כי הסכם 1987 אינו חל על המערערים, והם מיוצגים על ידי הועד הכללי ברשות שקבע את תנאי עבודתם של חבריו, בנפרד, אל מול רשות שדות התעופה. עוד טענה הרשות כי גם לו הועסקו המערערים במדינה, לא היו זכאים להיות מדורגים בדירוג המח"ר.
הכרעה
[4] במאמרי
"הסכמים קיבוציים: מסגרת, תחולה ותיאום" עמדתי על הכלל לפיו תחולת ההסכם הקיבוצי נקבעת מתוך ההסכם עצמו
. בית דין זה קבע עוד לפני שנים בפסק דין
תדיראן - עטיה, כך:
"מירב החופש לשותפים ליחסי עבודה קיבוציים לקבוע על מי יחול הסכם קיבוצי מסויים...מי הם המעבידים ומי הם העובדים שעליהם יחול הסכם קיבוצי - הם מהעניינים שבמובהק שייכים לתחום 'תוכנו' של הסכם קיבוצי"
.
המערערים עתרו לקבלת כלל זכויותיהם של המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים ברשות, מתוקף הוראות הסכם 1987.
סוגיית "ההצמדה" של תנאי עבודתה של קבוצת עובדים אחת לקבוצת עובדים אחרת נדונה לא אחת בפסיקתו של בית דין זה. מדובר בתופעה מצויה ביחסי העבודה בארץ שנעשית באחד משני אופנים: בדרך של הצמדה להסכם מסויים או בדרך של הצמדה למגזר מסויים. בפסק דין
מועצת פועלי באר-שבע
קבע בית דין זה את העקרון לפיו ההצמדה להסכם או לסקטור אינה יכולה להיות משתמעת או מובנת מאליה, והיא בבחינת יוצא מן הכלל המחייב הוראה מפורשת. עוד נקבע, כי הוראת הצמדה יש לפרש
"כדרך שמפרשים את היוצא מן הכלל"
. זאת נוכח הפגיעה במשא ומתן הגלומה בשיטת ההצמדה. במאמרי
עמדתי אף על כך, שבית הדין מפעיל כללי פרשנות מצמצמים גם בכל הנוגע לשאלה מיהם העובדים המוצמדים ואל מי הוצמדו.
במסגרת הסכם 1987 הוסכם על יצירת דירוג מה"ט ברשות, כדלקמן:
"
על כל עובד הרשות בעל תואר אקדמאי מושלם (למעט עובד לפי חוזה אישי, כמוסכם בהסכם קיבוצי החל ברשות) העובד באופן קבוע בתפקיד של ראש מחלקה ומעלה במשרה תקנית בלבד, או במשרה תקנית אחרת המחייבת, לפי דרישות במשרה, תואר אקדמאי מושלם בתחום המקצועי של המשרה, יחולו כל הזכויות, ההטבות, התנאים והחובות החלים - ואשר יחולו בעתיד מעת לעת - על מהנדסים, הנדסאים, טכנאים (מה"ט) ברשות
".
דיעותיהם של הצדדים להליך לפנינו אינן חלוקות על כך שתפקידם של המערערים כפקחים אינו מחייב תואר אקדמי וכי אף לא אחד מהם משמש בתפקיד של ראש מחלקה ומעלה. כפועל יוצא, הוראות הסכם 1987 אינן חלות על המערערים והם אינם זכאים לדירוג מה"ט מתוקף הוראותיו. גדרי הסכם 1987 נקבעו באופן מפורש וברור במסגרת הוראות ההסכם, מהן עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי המערערים אינם זכאים לדירוג המה"ט.
[5] טענת המערערים בדבר הפלייתם ביחס לחבריהם שדורגו בדירוג המה"ט, דינה להידחות. הסכם 1987 העניק דירוג האישי מה"ט, בין היתר, לאקדמאים המועסקים במשרות המחייבות תואר אקדמאי בתחום המקצועי של המשרה. מדובר בדירוג המוענק על פי קריטריון מקצועי ענייני ולגיטימי, בדבר השכלה שהיא בעלת זיקה למשרה. קריטריון זה נקבע כפי הנראה על יסוד ההנחה כי השכלה בתחום המקצועי של המשרה, במקום בו היא נדרשת, היא בעלת ערך מוסף למילוי התפקיד. יצויין, כי קריטריונים דומים נקבעו גם בשירות המדינה. לדידנו, מדובר בקריטריון ענייני בעל גוון מקצועי, ואין לומר כי גלומה הפלייה בקביעתו.
בהקשר זה יש לעמוד על כך, שהמערערים לא הצטרפו לתביעתם של 15 האקדמאים האחרים בפני המוסד לבוררות מוסכמת. יתכן מתוך שסברו, כי בדרך זו יוכלו להנות מתנאי עבודה משופרים באמצעות משא ומתן שינוהל בעבורם על ידי הועד הכללי.