דחיית ערעור על הכ"ד מרשיעה ודיון בדוקטרינת "בצוע בצוותא " של עבירה

עו"ד לידאווי: אבקש שפסק הדין יינתן בהעדרם של המערערים. כמו כן, אני מסכים להחלפת המותב לצורך שימוע פסק הדין.

<#2#>

פסק - דין

            אשר קולה - שופט

1.         בפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט קמא, במסגרתו הורשעו המערערים כולם בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סכין שלא כדין.

            על המערערים נגזרו עונשים של מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

            להשלמת התמונה אוסיף, כי על גזר דין לא הוגש ערעור.

            תמצית עובדות כתב האישום

2.         בשעות הערב המאוחרות של יום 5/9/08, פרץ סכסוך בין עבד בהותי (להלן: "עבד") ובין שני בחורים אחרים (להלן: "הבחורים"). כתוצאת האמור החליטו עבד והמערער 1, אשר היה עימו באותה עת, לתקוף את הבחורים, ולשם כך התקשרו לחבריהם, על מנת שאלו יצטרפו לתקיפה. בהמשך למתואר הגיעו למקום שניים מחבריו של עבד - נור וטארק (להלן: " נור" ו "טארק")- והצטרפו לרכב בו ישבו עבד והמערער 1. הארבעה נסעו לתחנת הדלק הסמוכה ל"מקדונלדס" בנצרת עילית (להלן: " תחנת הדלק"), שם חברו אליהם המערערים 2 ו-3 (המערער 2 הינו אחיו של המערער 1) ושלושה אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה. החבורה הנזכרת קשרה קשר לתקוף את שני הבחורים, ויצאה רגלית לכיוון מרכז "חני סנטר" בעיר, כשהם מצוידים במקלות וסכינים, וכאשר עבד מחזיק בידיו סכין יפנית שלקח מרכבו של המערער 1. בהמשך פנתה החבורה אל מספר נערים שישבו במקום, במטרה לברר היכן הבחורים אותם ביקשו לתקוף, ולאחר שסברו שאותם נערים שוחחו קודם לכן עם הבחורים. כאשר הנערים לא סיפקו את המידע הנדרש, תקף עבד את מ"ד (קטין) באגרופים בפניו, חנק אותו, ודקר אותו בגבו ובידו באמצעות הסכין היפנית. כן תקפו עבד ונור את א"ו (אף הוא קטין) בסטירות ובאגרופים בפניו, ודקרו אותו בגבו ובידו. עוד הוכה א"ו במקל בגבו. שני הקטינים נזקקו לטיפול רפואי. מיד לאחר המתואר ברחה החבורה מהמקום. 

            הכרעת הדין של בית המשפט קמא

3.         בית משפט קמא מצא כאמור את כל שלושת המערערים אשמים בביצוע העבירות המיוחסות להם.

4.         יובהר כבר עתה, כי באשר לעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, נמצאו המערערים אשמים בגין היותם מבצעים בצוותא ובהתאם להגדרת עבירת ה"ביצוע בצוותא" בסעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין") ועל כך יורחב להלן.

5.         בית המשפט קמא בחן את המסכת העובדתית שהוצגה בפניו, ניתח עדויות עדי התביעה וההגנה, וכן בחן את ההודעות והמזכרים אשר הוצגו בפניו בהסכמה. 

            בית המשפט קמא קבע, כי על בסיס מסכת הראיות שהציגה התביעה והאמון שניתן לעדי התביעה, אל מול אי האמון שנתן בעדויות המערערים, ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר כי המערערים היו שותפים מלאים לקשירת הקשר לפגיעה במתלוננים וכי המערער 1 החזיק סכין שלא כדין. עוד קבע בית המשפט קמא, כי ניתן להרשיעם על סמך העדויות שהיו בפני בית המשפט קמא ועל סמך דוקטרינת ה"ביצוע בצוותא" גם בביצוע עבירת הפציעה בנסיבות מחמירות.

6.         את העובדות ביסס בית המשפט קמא, על עדותם של המתלוננים אשר אישרו אמנם שרק נור ועבד הם אלו שתקפו אותם בפועל, אולם הוסיפו, כי מדובר היה בחבורה גדולה של בני מיעוטים (אחד המתלוננים דיבר על 20 והאחר על 15) אשר כולם רצו לעברם כשחלקם מחזיקים מקלות וסכינים.

7.         עוד התבסס בית המשפט קמא על הודעתו של רפאל גוסטבו ליבל (להלן: " גוסטבו"), אשר הוגשה במסגרת ת/25 ובהסכמה!

            בהודעתו זו העיד גוסטבו, כי 10 צעירים הגיעו בסמוך לתחנת הדלק כשהם בשני כלי רכב שונים, האחד מסוג "רובר" בצבע שמפניה והאחר מסוג "סובארו" בצבע כסף.

            עוד העיד גוסטבו, כי שמע את אחד מיושבי רכב ה"רובר" מדבר בטלפון בקול רם ואומר בשפה הערבית " תבואו עכשיו עכשיו".

            ממשיך גוסטבו בעדותו, כי תחילה הגיע רכב ה"רובר" ולאחר מכן רכב "הסובארו" ואז יצאו כל נוסעי כלי הרכב מרכביהם וצעדו יחדיו לכיוון מרכז " חני סנטר" כשחלק מהם, שנים או שלושה, מחזיקים באלות.