הקדמה
:
לפני ערעור שהוגש ביום 17/5/12 על החלטת המשיבה, רו"ח עליזה שרון, בתפקידה כנאמנת להסדר הנושים של חברת התכוף בע"מ (בהסדר נושים) (להלן:
"הנאמנת" ו
"החברה" בהתאמה).
במסגרת החלטת הנאמנת מושא ערעור זה אושרה במלואה תביעת החוב שהגיש הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן:
"הבנק הבינלאומי"), וכן הוחלט כי יש לסווג את הבנק הבינלאומי במעמד של נושה רגיל ולא במעמד של נושה מובטח.
ערעור זה יסודו בהשגת הבנק הבינלאומי על חלקה השני של החלטת הנאמנת, היינו: על קביעתה כי יש לסווג את הבנק הבינלאומי במעמד של נושה רגיל ביחס לתביעת החוב שאושרה.
הרקע העובדתי הנחוץ להכרעה
:
בשנת 2003 נקלעה חברת התכוף להליכי חדלות פירעון וביום 25/4/04 אושר לה הסדר נושים, בהסכמת הבנק הבינלאומי. עובר לאותו שלב, היה הבנק הבינלאומי נושה מובטח של החברה וסכום החוב כלפיו עמד באותה עת על סך של 13,432,912 ש"ח.
במסגרת הסדר הנושים, הסכים הבנק הבינלאומי, כמפורט במכתבו מיום 22/3/04 (להלן:
"מכתב ההסכמה"), להעמיד לחברה הלוואה בגובה מלוא החוב כלפיו, אשר תיפרע בפריסה של 120 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. הוסכם כי להבטחת הלוואה זו ישמש שעבוד שוטף שהיה רשום לטובת הבנק וכן ערבות מתחדשת של סולאור אחזקות בע"מ (להלן:
"סולאור"), מוגבלת עד לסך של 1,000,000$. עוד הוסכם כי בידי חברת סולאור האופציה, לתקופה של עד שנתיים ממועד תחילת פירעון ההלוואה,
להמיר את הערובה כמפורט לעיל בערבות של סולאור לכל יתרת החוב, תוך שנקבע כי במקרה כזה
"ישוחררו ויבוטלו כל השעבודים המוטלים על נכסי חברות קבוצת התכוף לטובת הבנק הבינלאומי, לרבות השיעבוד השוטף".
כעולה מהבקשה שלפני, בחודש 8/05 מימשה סולאור את האופציה שניתנה לה והעמידה לבנק הבינלאומי ערבות לכל יתרת סכום חוב החברה כלפיו. כפועל יוצא ובהתאם להסכמת הבנק הבינלאומי כעולה ממכתב ההסכמה,
בוטל השעבוד שהיה רשום לטובת הבנק.
מתברר כי בשלב מאוחר יותר, בשנת 2010, ובטרם פרעה את מלוא חובה כלפי הבנק, נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון בשנית.
לאור הסכמת הנוגעים בדבר, בוטל ביום 13/3/11 הסדר הנושים הראשון, ככל שהוא מתייחס לבנק הבינלאומי. באותו מועד הוסכם כי תביעת החוב של הבנק הבינלאומי תיבדק ותוכרע על ידי הנאמנת, כשבמסגרת זו יוכרע על ידה גם מעמד נשייתו של הבנק הבינלאומי - היינו: אם יש לסווגו כנושה רגיל או כנושה מובטח.
בהתאם להסכמה זו, הגיש הבנק הבינלאומי לנאמנת תביעת חוב על סך של 10,728,241 ש"ח. ביום 3/5/12 ניתנה החלטת הנאמנת בתביעת החוב, בה אושר סכום תביעת החוב במלואו ונקבע כי יש לסווג את הבנק הבינלאומי במעמד של נושה רגיל ולא במעמד של נושה מובטח.
כאמור, חלקה השני של ההחלטה היא זו הניצבת ביסוד הערעור שלפני.
טענות המערער - הבנק הבינלאומי
:
לטענת הבנק הבינלאומי, משהפרה החברה את הסדר הנושים הראשון, עמדה לו הזכות לבחור בין סעד הביטול לבין סעד האכיפה, כשעל פי כל אחת משתי הדרכים האמורות, המשמעות היא כי הבנק הבינלאומי אמור להיפרע מלוא חובו על פי הסדר הנושים הראשון, וזאת לפני כל נושה אחר על פי הסדר הנושים השני. הבנק הבינלאומי טוען כי משהוחלט על ביטול הסדר הנושים הראשון, הרי שיש להורות כי ישוב מעמדו להיות אותו מעמד בו היה ערב הסדר הנושים האמור, היינו: לקבוע את מעמדו כנושה מובטח.
הבנק הבינלאומי טוען כי העובדה שבתביעת החוב שהוגשה לא טען כי הוא נושה מובטח, אינה צריכה לעמוד לו לרועץ. כמו כן הוא טוען כי טענת הנאמנת שנושים נוספים של החברה, שהתקשרו עימה לאחר הסדר הנושים הראשון, הסתמכו על דו"ח רשם החברות ולא יכולים היו לדעת כי הבנק הוא נושה מובטח, אין בה ממש, שכן אותם נושים ידעו שמדובר בחברה שמצויה בהליכי חדלות פירעון וכן ידעו ו/או צריכים היו לדעת על קיומו של הסדר הנושים הראשון, על כל תנאיו, כך שגם אם נפגעו מי מנושיה "החדשים" של החברה, אין מדובר בפגיעה שלא יכלו לצפות אותה. בנוסף, טוען הבנק הבינלאומי כי הסתמכות הנאמנת על הוראות סעיף 178
לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן:
"פקודת החברות"), הקובע כי שעבוד שאינו רשום יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה, אינה נכונה.
הבנק הבינלאומי סבור כי הואיל ומדובר בהסדר נושים שני של אותה חברה, הואיל וללא הסכמתו בהסדר הנושים הראשון כלל לא היה מתגבש הסדר נושים, הואיל וללא הסכמתו היה נפרע מהשעבוד שהיה רשום לטובתו ואילו נושים רגילים לא היו נפרעים בחלק זה, וכן הואיל וללא הסכמתו כל הנושים המובטחים על פי ההסדר השני היו לכל היותר בדרגת שעבוד זהה לשלו, הרי אישור הסדר נושים נוסף תוך שלילת מעמדו של הבנק כנושה מובטח, מנוגד לתקנת הציבור.
לבסוף, טוען הבנק הבינלאומי כי פעמים רבות פועלים נושים מובטחים אחרים כפי שפעל הוא עצמו במקרה זה ומוותרים על בטוחות שעומדות להם, כדי שהנושים הרגילים יוכלו להיפרע, ולו באופן חלקי, מהחוב כלפיהם. על פי הנטען, שלילת מעמדו המובטח של נושה כזה שעה שהסדר הנושים הופר, לא זו בלבד שמנוגדת לתקנת הציבור, אלא עשויה לגרום למצב בו נושים מובטחים לא יסכימו לוותר על בטוחותיהם במסגרת הסדרי נושים.
טענות הנאמנת
:
לטענת הנאמנת, אמנם לכאורה מקום בו מופר הסדר נושים, עומדת לצד המופר האפשרות לבחור בין סעד הביטול והחזרת הגלגל לאחור לבין סעד האכיפה, אך הדרישה לשוב לאחור אין משמעה כי ההסדר בטל מעיקרו, אלא אם כן נקבע כך בהסדר הנושים עצמו, וגם זאת, תוך הקפדה כי יישמרו זכויות שרכש צד שלישי בתום לב בהסתמך על ההסדר.