דחיית על הסף של תביעה למזונות משקמים של ידועה בציבור

על המדוכה:

א.        האם זכאית התובעת ('ידועה בציבור' לשעבר של הנתבע), למזונות "משקמים"?

ב.         מהו השלב הדיוני הראוי לברר תביעת "ידועים בציבור" למזונות משקמים, מקום שיש להם ילדים משותפים ותביעות רכושיות?

א.        התביעה:

1.         התובעת הגב' ס.ע. (להלן: " התובעת" ו/או " בת הזוג") הגישה תביעה למזונות ומדור "ידועה בציבור" כנגד הנתבע, כאשר לשיטתה מטרת התביעה הייתה לחייב הנתבע לשלם לה מזונות, מדור ודמי שיקום של ידועה בציבור עד אשר תוכל התובעת להשתקם, לעמוד על רגליה ולפרנס עצמה וילדיה בכבוד.

2.         בכתב התביעה (המתוקן) נטען, כי התובעת משתכרת 2,000 ש"ח ומקבלת דמי מזונות זעומים עבור הילדים ועל כן נדרש חיוב הולם במזונות משקמים. לטענת התובעת, קיים הפרש השתכרות משמעותי ביותר בינה לבין הנתבע, ובהתחשב בתקופה בה היו הצדדים יחד, בהשקעתה ביחסים ובעובדה שנאלצה לעזוב את הבית, יש להיענות לתביעתה.

3.         בסיכומיה חזרה התובעת על טענות אלו, הדגישה את עניין התלות הכלכלית בנתבע, אך דומה כי העתירה למזונו משקמים נטענה בלשון רפה יותר מאשר בכתב התביעה.

ב.         ההגנה:

4.         הנתבע כפר לאורך כל הדרך בזכאות התובעת למזונות משקמים מכוח הטיעון שלפיו הצדדים כלל לא היו "ידועים בציבור".

5.         הנתבע טען להפרדה רכושית מוחלטת שהתנהלה בין הצדדים ומכל מקום טען שבכל הנוגע לסיפוק צרכיה של התובעת עצמה, הוא מעולם לא סיפק את צרכיה ובפרט אלה המיוחדים (מזון אורגני). לדבריו, התובעת כלכלה את עצמה מכספיה שלה וכשלא היה לה קיבלה סיוע מאמה (סעיפים 20, 25 לסיכומיו).

6.         הנתבע טען עוד, כי כספים שהפקיד בחשבון הבנק של התובעת שימשו לצרכי הילדים והבית בלבד, אך לא לצרכיה שלה.

7.         הנתבע טען, כי מעולם לא רכש מתנה כלשהי לתובעת, לא בגד, בושם או פריט לבוש וכי בתקופת החיים המשותפים למעשה התקיימה והתנהלה התובעת ברמת חיים מינימליסטית ביותר.

8.         בסעיף 47 לסיכומיו הוסיף הנתבע, כי אף אם יימצא שהצדדים היו 'ידועים בציבור', הרי שבפועל שולמו לתובעת מזונות משקמים בכך שאביו של הנתבע שכר עבורה דירה ושילם שכר הדירה מראש למשך שנה בסמוך לאחר הפרידה בסך 16,200 ש"ח ובנוסף, קיבלה התובעת לידיה מלוא תכולת הדירה ורכב בשווי של 40,000 ש"ח.

ג.         רקע עובדתי מוסכם:

9.         התובעת ומר נ.א. (להלן: " הנתבע" ו/או " בן הזוג") ניהלו מערכת יחסים ממנה נולדו להם שני ילדים קטינים : י.א. יליד 2004 וע.א. יליד 2006.

10.        לכל צד לתביעה תיאור שונה בתכלית לאופן בו התנהלה מערכת היחסים כאשר התובעת טוענת, כי הצדדים התנהלו כבני זוג לכל דבר ועניין ואילו הנתבע מכחיש הדברים מכל וכל וטוען, כי הצדדים כלל לא ניהלו חיים משותפים, אינם חוסים תחת ההגדרה של ידועים בציבור וכי הדבר המשותף היחידי בין השניים הוא שני ילדיהם. לעניין המגורים תחת קורת גג אחת, רואה בכך הנתבע עניין אינסטרומנטלי בלבד. הסדר לגידול משותף של הילדים ללא קשר זוגי של ממש.

11.        יצוין, כי הצדדים ניהלו חשבונות בנק נפרדים לכל אורך הדרך כאשר הנתבע היה האחראי העיקרי לפרנסתם שלו ושל הקטינים ואילו האם במשך השנים עבדה לתקופות קצרות בלבד ובעיקר טיפלה בקטינים.

12.        ביחס לשאלת מועד תחילת המגורים המשותפים קיימת מחלוקת אולם אין חולק לעניין מועד סיום החיים המשותפים תחת קורת גג אחת, שכן, ביום 08.12.10 עזבה בת הזוג את הבית בו גרו יחדיו יחד עם ילדיהם הקטינים ועברה לדירה שכורה. המעבר נעשה בתיווך ובסיוע של אביו של בן הזוג אשר התחייב בתשלום דמי השכירות למשך שנה שלמה מראש.

ד.         פסק הדין בתביעה הרכושית" (תמ"ש 234-01-11)