דחיית התנגדות לקיום צוואת מנוח אשר הוריש את כל עזבונו למטפלת שטיפלה בו

עניינה של תביעה זו היא התנגדות לקיום צוואת המנוח א.ב  ז"ל (להלן: "המנוח") מיום 11.11.07 , לפיה הוריש את כל עזבונו למטפלת שטיפלה בו.

הרקע

• המתנגדים 1, 4-8 הם אחייניו של המנוח, ילדיי אחיו ואחותו המנוחים. המתנגדים 2-3 הם ילדי אחייניתו של אשתו המנוחה (להלן: "המתנגדים"). המתנגד 2 נמחק מכתב התביעה על פי החלטה מיום 25.1.2012 (בשל העדרות מהדיונים).
• המנוח יליד 1921,  הלך לעולמו ביום 10.8.10 כשהוא בן 90 שנה.
• המנוח היה נשוי לר.ב ז"ל, ממנה התאלמן ביום 3.4.05, לשניים לא היו ילדים. בני המשפחה היחידים שהיו למנוח היו שלושת אחיו ואחותו (שנפטרו במהלך השנים), ילדיהם ומשפחותיהם.
• המבקשת עבדה כעוזרת בית בביתם של המנוח ואשתו משנת 1993, יום בשבוע. לאחר מות אשתו המשיכה לעבוד בביתו להדק את הקשר אתו, עבדה שעות נוספות  ובשנים האחרונות לפני מותו עבדה בביתו מידי יום. היא הייתה איש הקשר שלו והייתה מגיעה אל ביתו בכל פעם שנזקק לעזרה. גם בערבים היה מבקר המנוח בביתה של המבקשת ונמצא בקשר גם עם בעלה.
•  הצוואה נשוא המחלוקת היא צוואה בעדים על פיה את כל רכושו – ציווה המנוח  למבקשת. במועד עריכת הצוואה המנוח היה בן 87 שנים.

טענות המתנגדים

1. המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה במועד הרלוונטי ולא ידע להבחין בטיבה של הצוואה. המבקשת ואו מי מטעמה היו מעורבים בעריכת הצוואה ונטלו חלק בעריכתה. הצוואה היא תולדה של השפעה בלתי הוגנת ותלות של המנוח במבקשת.
2. המנוח היה אדם תלותי ונגרר, גם במהלך חיי הנישואין הניח לאשתו הניח לטפל בכל ענייניהם. מאז פרישתו לגמלאות בגיל 65 לא עבד.
3. בשנת 1994 ערכו המנוח ואשתו צוואות הדדיות (לא הוצגו).
4. לאחר פטירתה של המנוחה, שקע המנוח בדיכאון, המשיך להתגורר בגפו בדירתם. בשלב כלשהו ביקש לעבור להתגורר בדיור מוגן. המתנגד 7 לקח אותו לראות מספר בתי אבות, אולם בסופו של יום לא עבר להתגורר בדיור מוגן מטעמים כספיים. בדיעבד התברר לטענת המתנגדים שהמבקשת סיכלה מעבר זה.
5. המבקשת החלה לעבוד אצל המנוחים כמנקה בשל נכותה הפיזית של אשתו  שהייתה חולת פוליו. עם ההתדרדרות במצבה המבקשת טיפלה בה ולאחר מותה החלה לטפל במנוח.
6. המבקשת עבדה בבית המנוח בעבודות ניקיון תמורת 170 ₪ ליום. לאחר שידעה על כך שהמנוח ציווה לה את רכושו ומצבו לא יאפשר לו לשנות את הצוואה, נטשה את המנוח ובמקומה נשכרה למנוח מטפלת אחרת, עובדת זרה.
7. לאחר פטירת המנוחה, החלה המבקשת בהדרגה להרחיק ולנתק את המנוח מבני משפחתו ולהשתלט עליו. היא שכנעה את המנוח שהיא היחידה שמטפלת בו ושאין לו כסף. הוא האמין לה.
8. לאחר שחתם על הצוואה, החלה לחסוך ולקצץ בהוצאותיו ויחסה כלפיו הפך נוקשה.
9. רק כאשר מונו המתנגדות 4-5 לאפוטרופסיות לגוף ולרכוש המנוח התברר כי בחשבון הבנק של המנוח היה כ-800,000 ₪.