דחיית בקשה לקבלת מלוא התמורה במסגרת הסכם מכר

פתח דבר

1.         בפני בקשת המבקשות למתן הוראות בה מבקשות שאצהיר שהן " זכאיות לקבל את מלוא התמורה שהתקבלה ו/או תתקבל במסגרת הסכם מכר מיום 5.7.10 למכירת המקרקעין הידועים כגוש .. חלקה...וגו'".

2.         הבקשה מחזיקה עמודים שלא יספרו מרוב, בבקשה יש 18 משיבים, מלבד משיבות פורמליות וב"כ היועץ המשפטי אשר הגישו אף הם תגובות עתירות דפים, ובנוסף הוגשה "הודעת עדכון והתייחסות לתגובת המשיב מס' 18" - ע"י ב"כ המבקשות.

 3.        אקדים ואומר, כי הבקשה הועברה אלי בניגוד לנוהלי העבודה, לפיו תיק המתנהל כ"תיק נייר" הוא ה"תיק הקובע", ובקשות המוגשות באמצעותו צריכות להיות מוגשות פיזית, ולא רק להיסרק אלקטרונית.

 4.        אומר במלוא הצניעות כי אני מאמינה כי ממילא שופט היושב בדין לא יוכל לקרוא כמות כה גדולה של ניירת, שנסרקה לתוך המערכת, גם אם לא היה נוהל המחייב הדפסת בקשות מסוג זה, כפי שקיים לגבי "תיקי נייר", ומן הראוי שישקל הוצאת נוהל כללי, לגבי בקשות עתירות מלל ועתירות נספחים כמו בקשה זו המונחת בפני.

  הרקע ותמצית טענות הצדדים

 5.        לטענת המבקשות אביהן המנוח ס.ש.ז"ל (להלן: "המנוח") השאיר אחריו צוואת שכיב מרע, אך מאחר שהמקרקעין נשוא הצוואה היה מסוג "מירי" שלא היו ניתנים בשעתו להורשה בצוואה, לא ניתן לצוואה זו תוקף חוקי " וזאת על אף שבני המשפחה חפצו לאשרה והסכימו להוראותיה, ובשל כך נדרשו בני המשפחה לערוך הסכם חלוקת עזבון, שלימים אושר בתיק דנן, על יסוד וברוח הצוואה שניתנה, ובמטרה להגשים את תכליתה (להלן: "הסכם חלוקת העזבון").

6.         המבקשות איפוא הן שתיים משמונת ילדיו של המנוח.

 7.        כעת טוענות המבקשות כי " היעתרות למבוקש, תגשים את רוח הצוואה ואת רוח הסכם חלוקת העזבון ומטרותיו ואת כללי הצדק הטבעי, הימנעות מאישורו, משמע הותרת החלקה בקיפאונה ואי - יישום חלק מהסכם משך אינסוף שנים".

8.         ב"כ היועמ"ש הביע בתגובתו מיום 19.9.10 התנגדות מבקשה וביקש להזמינו לדיון שייקבע, כן ביקש את מלוא התגובות של כל המשיבים, כאמור המבקשת ויגיבו לתגובת ב"כ היועמ"ש, אף זאת שלא כדין ובניגוד לתקנות.  

9.         עד היום, לא נסרקו תגובות המשיבים, וגם לא ברור לי אם הוגשו תגובות כאלה כיון, שתיק הנייר (אם קיים) לא הומצא לי, וכאמור גם הבקשה לא הודפסה בניגוד לנוהל המחייב.

ד י ו ן

10.       אקדים ואומר כי דין הבקשה להידחות גם מבלי שקבעתי דיון בבקשה.

11.       חוק הירושה אפשר פניה לבית המשפט במסגרת בקשה למתן הוראות כאשר יש מנהל עזבו, כך למשל קובעת הוראת סעיף 83 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965:

" בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר, או מיזמת עצמו לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידו".

12.       הדברים הם טבעיים ראשית מן הטעם הפשוט שעזבון אינו אישיות משפטית ושנית מקום שעזבון מתנהל ע"י מנהל עזבון לא יכולה להעשות כל פעולה אלא באמצעות מנהל עזבון ולפיכך נחוצות לכאורה הוראות מבית המשפט והדרך לקבל את ההוראות הוא ע"י הגשת בקשה.

13.       מאידך, מקום שאין ניהול עזבון, ויורשים חלוקים ביניהם על "תוצאות" ההסכמים ביניהם יש להתכבד ולהגיש תובענה.

14.       אוסיף עוד ואומר כי ממילא מרגע שנעשה הסכם לחלוקת עזבון, אין יותר "עזבון", שהרי זה חולק עפ"י הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין, ומכאן איפוא שאם ליורשים עפ"י הסכם שקיבל תוקף של פסק דין יש תובענות כלפי יורשים אחרים עליהם להתכבד ולהגיש תביעה.

15.       משנה תוקף יש לדברים אלה כאשר הבקשה למתן הוראות טומנת בחובה, בקשה למתן הצהרות והלכה למעשה גם תובענה כספית.