דחיית בקשה לביטול הסכם

עניינו של פסק דין זה הוא, בבקשת המבקש כי בית הדין יבטל את ההסכם שערכו הצדדים, הסכם שקיבל בבית הדין תוקף של פסק דין.

תיאור העובדות

הצדדים נישאו זה לזה בשנת 1985 ומנשואי הצדדים נולדו שלושה ילדים, כיום כולם בגירים. נישואי הצדדים עלו על שרטון והמבקש הגיש לבית הדין ביום 26/6/05 תביעת גרושין. הצדדים הוזמנו והופיעו ביום 22/9/05 ובית הדין החליט כי על הבעל לשקול שוב את עמדתו בענין הגרושין, מאחר והאשה מבקשת שלום בית.

בתאריך 6/1/06 חתמו הצדדים על הסכם שלום בית, לפיו הדירה המשותפת תימכר בסך של 370000 $ ומסכום זה ישולמו כל החובות הרובצים על הדירה. מיתרת הסכום ירכשו הצדדים דירה ברובע הסיטי באשדוד, והאשה תישא בכל הוצאות הרכישה, לרבות מס רכישה, שכר טרחת המתווך ועורך הדין, מוצרי חשמל וריהוט.

בסעיף 7 בהסכם הנזכר נקבע כי הבית החדש ירשם על שם האשה בלבד, כאשר יתרת התמורה תעבור לחשבון נפרד שעל שם הבעל. עוד נקבע בסעיף 12 בהסכם כי האשה מוותרת על חלקה במונית משנת 2004 וכן על זכויותיה במניית תחנת המוניות [...] באשדוד, והכל כנגד ובתמורה לרישום הבית החדש שירכשו הצדדים, על שם האשה בלבד.

בתאריך 30/4/06 הופיעו הצדדים בבית הדין וקבלו בקנין המועיל על האמור בהסכם, ובית הדין נתן תוקף של פסק דין להסכם זה.

והנה, כחמש שנים לאחר אישור ההסכם, בתאריך 22/12/10 הגיש ב"כ המבקש תביעה לביטול הסכם שלום הבית. לדבריו, אחר אישור ההסכם, בית הדין הפנה את הצדדים לעו"ס בית הדין על מנת לחזק את שלום הבית. במכתב שהגישה העו"ס לבית הדין מיום 22/5/06 המליצה לצדדים לפנות לעו"ד מטעמם שיסדיר את עניני הזכויות והבעלות על הדירה בחוזה מסודר, וכן המליצה להזמין את הצדדים לעריכת הסכם שלום בית בהתאם להסכמות שגיבשה.

לדברי ב"כ המבקש, ממכתב העו"ס עולה כי הצדדים הסכימו לשנות ו/או להוסיף על הסכם שלום הבית הראשון שאושר בבית הדין. ובכלל זה הוסכם כי הבית ירשם אף על שם המבקש. לדבריו, המבקש לא רצה לחבל בשלום הבית ולפיכך נמנע מללחוץ על המשיבה לרשום את הבית גם על שמו, דבר שכיום המשיבה מתנגדת לו מכל וכל, ונמצא כי החלק שביד המשיבה גדול בהרבה מהחלק שזכה בו המבקש.

זאת ועוד טען, כי המשיבה ניהלה מערכות יחסים מחוץ לנישואין ולא עמדה בהסכם שלום הבית, ואדרבה מעשיה מלמדים כי הסכם שלום הבית אינו כן ונעשה רק כדי שהמשיבה תשיג את רישום הדירה על שמה.

לחלופין, ביקש ב"כ המבקש לקבוע כי ההסכם היה תקף רק לתקופה בה חיו הצדדים בשלום בית, אך מאחר ושלום הבית לא צלח ההסכם בטל ומבוטל, ולפיכך הצדדים יתגרשו רק על פי הסכם גרושין, שיחלק את המשאבים בחלקים שווים.

המשיבה טענה כי ההסכם הנזכר כולל בתוכו גם את חלוקת הרכוש בעת גרושין, מאחר והמבקש הימר והפסיד כספים רבים במהלך הנישואין, ומתוך דאגתה לקורת גג לה ולילדים נקבע בהסכם כי בתמורה שתתקבל ממכירת דירתם הקודמת תירכש דירה שתרשם על שמה בלבד, להבטחת המדור בכל מצב.

כנגד רישום הדירה על שמה, ויתרה המשיבה על חלקה במונית הרשומה על שם המבקש, וכן ויתרה על זכויותיה במניית תחנת המוניות [...] אשדוד, כמפורט בהסכם.

כמו כן המשיבה הכחישה את המיוחס לה בקיום מערכות יחסים מחוץ לנישואין, ולשאלת בית הדין הצהירה כי אינה תובעת את כתובתה. משכך הם פני הדברים בית הדין לא ירד לדון בטענות הבגידה, שהרי אין בטענות אלו כדי לבטל את ההסכם כמבואר בכתובות (קא:) 'אם היא זינתה, כליה מי זנאי?', ומעתה כל שעל בית הדין הוא רק להכריע בתביעה לביטול הסכם שלום הבית.

דיון והכרעה

הנה בית הדין דידן כבר פסק את פסוקו בתביעה זו בפסק הדין מיום 7/2/11, במותב תלתא כחדא, בהרכב הקודם של בית הדין. אך מאחר שהמבקש וב"כ שבו לבית הדין בהוראת בית הדין הגדול, לאחר שלדבריהם מצאו ראיות וטענות חדשות, לפיכך בית הדין נדרש שוב להכרעה בענין, ומצוה בחזר'ת, בתוספת נופך ש'פיר ויהלום, לעשות בהם משפט כתוב.

• א.         וזה יצא ראשונה, כאמור הצדדים חתמו על הסכם שלום בית וקבלו זאת על עצמם בקנין בפני בית הדין. בהסכם נקבע כי הדירה תרשם על שם האשה בלבד, והדבר אושר וקיבל תוקף של פסק דין במעמד הצדדים ביום 30/4/06 .

והנה, אף שהעו"ס גיבשה עם הצדדים הסכמות אחרות ו/או נוספות על האמור בהסכם שאושר בבית הדין, אך מאחר והצדדים מעולם לא חתמו על אותם ההסכמות, והסכמות אלו לא קיבלו תוקף של פסק דין, לא בבית הדין ולא בערכאה אחרת, לפיכך ברור הדבר שאין כוחם יפה לבטל את ההסכם שאושר בבית הדין.

• ב.         ואשר על ידו השנ'י, ב"כ המבקש טען עוד כי הסכם זה כוחו יפה רק לתקופה בה בני הזוג היו מצויים בנסיון לשלום בית, וגיבה את טענתו מהכותרת שבראש ההסכם 'הסכם שלום בית'.

טענה זו יפה היה לה שלא נטענה משנטענה. שהרי הסכם זה נעשה למרות רצונו של המבקש להתגרש וכפי שהצהיר בבית הדין גם ביום עריכת ההסכם, ואף על פי כן לא חשש המבקש לשמור ולעגן את זכויותיו בדירה כחוק. לדבריו שרישום הדירה היה מותנה רק לתקופת הנסיון לשלום הבית, היה למבקש לדאוג שהדירה תרשם על שם שניהם, ומשלא עשה כן הדבר מלמד כי חלוקת הרכוש האמורה בהסכם, לרבות רישום הדירה על שם האשה הינם לכל מקרה ומצב.