דחייה על הסף של תביעה טרם קיום קד"מ תוך דיון מהותי בטענות הצדדים

1.         המשיבה הגישה תביעה לביטול צו קיום צוואת המנוחה שניתן ביום 17.12.07 בקשר למנוחה מ.ש. ז"ל (להלן: "צו קיום צוואה").

2.         המבקשים הגישו תגובתם לבקשה בה טענו לדחית התביעה על הסף מהנימוקים שפורטו. הוגשה תגובת המשיבה לבקשה לדחיה על הסף.

3.         לפיכך, נשוא פסק הדין הינו בקשת המבקשים לדחית התביעה על הסף.

4.         למנוחה נולדו 3 בנות ר., פ. וה. (המשיבה דנן). המבקשים הינם ילדיה של האחות ר. האחות פ. נפטרה.

טענות הצדדים

5.         לטענת המבקשים - יש לדחות את התביעה לביטול צו קיום צוואה שכן הצו ניתן בהסכמה. התביעה הוגשה בשיהוי של 7 חודשים ממתן הצו. כן הועלו טענות פרוצדוראליות שהאחות לא צורפה וכי לא הוגש תצהיר . לטענת המבקשים לא פורטו נימוקי הבקשה ומה התרמית הנטענת. המדובר בטעות בכדאיות עסקה המבוססת על הנחה שגויה של המשיבה כי תזכה בירושת המנוחה. לטענת המבקשים הצו שניתן ועיגן את ההסכם, מקפח דווקא את האחות המנוחה.

6.         המבקשים בתגובתם מציינים כי הדרך היחידה לתקוף פסק דין שניתן בהסכמה בטענות של טעות והטעיה או תרמית הינם בדרך הגשת תובענה נפרדת. לא ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין כאשר פסק הדין ניתן במעמד הצדדים ובהסכמתם. תגובת המשיבה כוללת טענות עובדתיות ואינה מגובה בתצהיר.

7.         טענות המשיבה - ההסכמה למתן צו קיום צוואה ניתנה לאחר טעות ו/או הטעיה כאשר המבקשים מסתמכים על טעות זו. ההסכמה ניתנה כאשר האחות המנוחה פ. שכבה על ערש דווי ונפטרה כעבור 3 ימים. הטעות היתה בכך שהמשיבה לא ידעה כי האחות המנוחה חתמה על צוואה בשנת 1996 לטובת המבקשים, בה הורישה להם את כל רכושה כולל את כספי עזבון האם. צוואת האחות מנוגדת לרצון האם, האומרת במפורש בסעיף 6 שככל שהאחות המנוחה לא תוכל לרשת, יקבלו את הרכוש המיועד לה האחיות שנותרו בחיים. המשיבה הסתמכה על האמור בסעיף 6 בידעה כי גם אם תחתום על ויתור לטובת האחות פ., הרי שחלקה יעבור אליה לאחר מותה. לטענתה נאמר לה על ידי עו"ד להבי שייצג את האחות ר. "אין לך מה לדאוג ממילא תקבלי את מחצית החלק של פ."

8.         לטענת המשיבה, האחות פ. אמורה היתה לקבל פחות, כאשר הירושה מחולקת ל-2 חלקים בלבד והאחות השלישית מקבלת רק כספים. האם המנוחה רצתה להוריש רק את חשבון 000001 בבנק דיסקונט בהדר הכרמל בו היו מצויים רק 12,460$ ולא את כל הכספים המצויים בבנק דיסקונט. לטענתה האחות היתה חולת נפש ולפיכך האם צמצמה את חלקה בעזבון. המשיבה מעלה טענות באשר לכשרות הצוואה שערכה האחות. העברות מחשבון הבנק נעשו לפי הוראה מפורשת של האם לחשבון אחר של האם. לטענת המשיבה הסיבה היחידה שהסכימה לחלק את העזבון ל-3 חלקים היתה מתוך כוונה כנה וידיעה כי ממילא החלק של פ. יועבר לה ולאחותה לפי רצון האם בצוואה משנת 1978.

9.         לטענת המשיבה ברצונה להוכיח כי האחות המנוחה היתה חולה בשנת 1996 ולפיכך ביקשה להזמין את תיקיה הרפואיים.

דיון

10.        "פסק דין שבהסכמה , ממוזגות בו שתי תכונות, של הסכם ושל פסק דין. לפיכך ניתן פסק הדין לביטול מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם, כגון שאדם טעה או הוטעה.."

ראה: השופט זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית 1995 , בעמ' 549.

11.        במקרה דנן מתבקש ביטול ההסכם מפאת טעות ו/או הטעיה.

סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע:

"טעות

(א)        מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

(ב)        מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.

(ג)         ........