ד' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפניי בקשת חייב להחיל את ההפטר שניתן לו בתיק פשיטת הרגל, גם על חוב מזונות למל"ל, בשל מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב.

רקע כללי וטענות הצדדים

1. צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 13.3.2013 והוא הוכרז כפושט רגל ביום 21.1.2014. עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החייב כבן 54, רווק ואב לשני ילדים, כיום בגילי 21 ו – 25. במסגרת ההליך, הושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 400 ₪.

    

2. בדיון שהתקיים ביום 11.9.17, ניתן לחייב הפטר מחובותיו בני ההפטר. יצוין כי לדיון התייצבה גברת ט.א., אשתו לשעבר של החייב, אשר הגישה תביעת חוב בגין מזונות בסכום של כ – 400,000 ₪ והודיעה כי היא מוותרת על חובו של החייב כלפיה, על מנת שיוכל החייב לפתוח דף חדש בחייו, בתמורה לסך המצוי בקופת הכינוס. לאחר שבית המשפט הבהיר לגברת א' כי הסכום בקופה יתחלק בינה ובין המוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל") כיוון שחובות אלה הם במעמד דין קדימה, הבהירה הגברת א' כי אף אם לא תקבל את מלוא הסכום המצוי בקופת הכינוס, היא מוותרת על החוב כלפיה.

3. בהמשך לדיון, הגיש החייב בקשה להרחבת צו ההפטר גם על חוב המזונות למל"ל. בתגובתו לבקשה התנגד המל"ל לבקשה וטען כי למרות שחובו של החייב כלפי המל"ל עומד ע"ס כ– 61,000 ₪, הרי שלכל אורך השנים לא שילם החייב ולו תשלום בודד בגין המזונות ששילם המל"ל לילדיו של החייב והתשלומים נעשו כולם באמצעות קיזוז גמלאות שונות שהגיעו לחייב.

    

4. בנוסף ציין המל"ל בתגובתו כי, החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו ברע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 29.1.14), שם החייב היה אדם מבוגר עם נכות כללית תפקודית של 100% וללא כושר השתכרות, בעוד שבענייננו החייב הינו בן 54, רווק, נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 60% לצמיתות ודרגת אי כושר זמנית בשיעור 75% החל מיום 1.5.2009. המל"ל טען כי חלוף הזמן בלבד, אין בו די והוא אינו מהווה עילה להחלה 'אוטומטית' של ההפטר על חוב המזונות. לטענת המל"ל, מתן פטור לחייבים מחוב מזונות כדרך המלך, עלולה להוביל למצב בו חייבים לא ייאותו לשלם את חיובי המזונות המושת עליהם, תוך ידיעה שבסופו של יום, יופטרו מחוב זה וכן – יש בו כדי לפגוע בקופת המדינה שהרי המל"ל עלול להפוך למממן של חייבים הנמנעים מקיום פסקי הדין המחייבים אותם בתשלום מזונות. הוסיף המל"ל וטען כי קיזוז שיעור של 10% מגמלת הנכות של החייב לצורך פירעון יתרת החוב שלאחר חלוקת דיבידנד, יש בו לאזן בין זכויות החייב תוך התחשבות במצבו ובין זכויותיו של המל"ל לגבות את חובו.

    

5. הנאמן סבר כי אי הדיוקים שהועלו בבקשה, מצביעים על הכנסה פנויה של כ – 200 ₪ ולכן, המליץ שלא ליתן לחייב הפטר מחוב המזונות. לדידו, יש להורות על קיזוז הגמלה לה זכאי החייב בסך של 225 ₪ בלבד. עוד הציע הנאמן כי החוב כלפי מל"ל לא יצבור ריבית והצמדה וככל שיעלה בידי החייב להקדים תשלומים – הרי שתינתן לו האפשרות לעשות כן.