ד"מ 61019-09-14 גצולסקי נ' ניסים ואח'

1.לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים.

2.התובעת עבדה כמנקה בבניין דירות משותף בעיר באר שבע, החל מיום 1/3/99 ועד ליום 31/7/07. התובעת הגישה תביעות לתשלום זכויותיה ביום 21/2/08. תביעות אלו נמחקו ביום 2/11/10. התביעה דנן הוגשה ביום 28/9/14.

3.במסגרת מסכת הראיות העידו התובעת ובעלה, וכן העיד הנתבע 1, ולאחריה סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

4.ביום 18/11/14 ניתן פסק דין לפיו נדחתה התביעה כנגד נתבע 3 עקב התיישנות.

בנוסף, הודיע ב"כ התובעת כי במסגרת סיכומיו יודיע דבר ביחס לנתבעים 2 ו- 4, לאחר שיערוך בירור במשרד הפנים לגבי המען הרשום שלהם. הודעה זו באה מאחר והתובעת ביצעה הדבקה על דלתות של שתי דירות, מבלי כל ראיה כי עסקינן במען המגורים של נתבעים 2 ו- 4. ויותר מכך, בפתח הדיון נמסר לבית הדין כי הנתבעים 2 ו- 4 אינם מתגוררים באותו בניין מזה שנים.

בסיכומיה של התובעת לא הופיעה התייחסות לנתבעים 2 ו- 4. לפיכך, נמחקת התביעה כנגדם ללא צו להוצאות.

5.לאחר עיון בכתבי הטענות, בעדויות, בראיות הצדדים ובסיכומיהם, הנני קובע כי דין התביעה להדחות במלואה, ואפרט.

6.ראשית, יש לדחות את התביעה לאור התיישנותה, היות והתביעות שהוגשו על ידי התובעת בחודש 2/08 (ונמחקו מחוסר מעש בחודש 11/10) היו כנגד יו"ר הוועד בבניין, כפי שאף טענה התובעת.

דהיינו, אותן תביעות הוגשו כנגד הנתבע 1 בכובעו לכאורה כיו"ר הוועד, ולא כמעסיקה הישיר של התובעת. מנגד, בתביעה דנן, אשר הוגשה למעלה מ-7 שנים לאחר סיום יחסי העבודה, נתבע הנתבע 1 באופן ישיר. קרי, כעת טוענת התובעת שהנתבע 1 העסיק אותה באופן אישי, כלומר שהתקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם.

מהאמור לעיל עולה, כי אין בתביעות שהוגשו בשנת 2008 ונמחקו בשנת 2010 כדי לקטוע את מרוץ ההתיישנות, בשים לב כי אין המדובר באותה אישיות משפטית שנתבעה אז והיום.

האמור לעיל בא לידי ביטוי גם בהתנהלות התובעת עצמה בעת שהגישה את התביעות הקודמות, שם ציינה כי הנתבע הוא "ועד הבית – ניסים דדון יו"ר".

בנוסף, ממסמכי ההוצאה לפועל דאז עולה, כי הנתבעת ראתה את ועד הבית בתור הגוף שכלפיו יש לאכוף את פסקי הדין שניתנו.