מרצביץ נ' רוקמן

1.לפני תביעתה של הגברת טטיאנה מרצביץ ("התובעת") כנגד מעסיקתה לשעבר, הגברת מוריה רוקמן ("הנתבעת") לתשלום הפרשי שכר, הפרש פיצויי פיטורים והפרש פדיון חופשה שנתית.

העובדות העומדות ביסוד התביעה

2.התובעת עלתה לישראל בשנת 1990, והיא מועסקת כעובדת שכירה משנת 1991. מזה 20 שנה מועסקת התובעת בתחום מכירת תכשיטים.

3.הנתבעת בעלים של עוסק מורשה בשם "J.L.", והיא מפעילה כשישה סניפים לממכר תכשיטים.

4.התובעת התקבלה לעבודתה בשירות הנתבעת, ביום 24/2/2015, בתפקיד מוכרת בדוכן תכשיטים בקיריון. עם קבלתה לעבודה נכרת בין הצדדים הסכם העסקה, הקובע ששכרה של התובעת ישולם לה על בסיס שכר שעתי, בתעריף 27 ש"ח. בהערה שהוספה בכתב יד נרשם "כעבור 3 חודשים ולשביעות רצון הצדדים יעלה שכר ל-29 ש"ח" ("התוספת") (מוצג ת/1).

5.התובעת הועסקה בשירות הנתבעת תקופה של קרוב לשנתיים וחצי, וזאת עד ליום 31/8/17.

6.שכרה של התובעת שולם לה בהתאם לתלושי השכר שהנפיקה הנתבעת, ובאמצעות העברה בנקאית. לאורך כל תקופת העבודה שולם לתובעת תעריף שעתי אחיד, לאמור: 27 ש"ח.

7.אין ולא היתה מחלוקת שהתובעת מעולם לא הלינה, בכתב או בעל פה, על כך ששכרה השעתי לא הועלה בהתאם לתוספת לחוזה ההעסקה.

8.לאחר סיום יחסי העבודה הונפק לתובעת תלוש שכר לחודש 9/17 בו נערך לה גמר חשבון (תשלום דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית – נספח א' לכתב ההגנה). כמו כן, נמסר לתובעת טופס 161 נושא תאריך 17/10/17, לפיו שוחררו לזכות התובעת כספי הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה מנורה מבטחים בסכום של 5,409 ש"ח (צורף לכתב התביעה). בנוסף, הנתבעת הנפיקה לתובעת תלוש שכר לחודש 10/17 במסגרתו שולם הפרש פיצויי פיטורים בסכום של 5,971 ש"ח (נספח ב' לכתב ההגנה).