ד"ט
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2155-06-15,2239-06-15,2132-06-15
16/11/2016
|
בפני השופטת הבכירה :
מיכל לויט
|
| - נגד - |
המבקשות:
1. עוז פאור בע"מ
2. חסון כח אדם
3. סוראל יישום שירותי בניה בע"מ
4. דור עמל
5. נרקיסים - כח אדם לבניה בע"מ
6. דורון משאבי אנוש בע"מ
עו"ד רון דינור
|
המשיבה/המתייצבות להליך:
1. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל
2. המתייצבות להליך : התאחדות בוני הארץ
3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות עובדי הבניין והעץ
עו"ד זוהר לוי
עו"ד אלישע שור וצחי לב
עו"ד הילה גבר
|
| החלטה |
1.המשיבה – הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל (להלן - "הקרן") הגישה כנגד המבקשות (הנתבעות) שש תובענות נפרדות שאוחדו בהחלטת בית הדין, שעניינן גביית תשלום לפי סעיף 36 לצו ההרחבה בענף הבנייה.
המבקשות הגישו כתבי הגנה ויחד עימם בקשות לסילוק התובענות המאוחדות על הסף, לפי תקנות 44 ו- 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן – "התקנות") מחמת חוסר סמכות עניינית, ולחלופין להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך, בהתאם לתקנות ולסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984.
התאחדות בוני הארץ והסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות עובדי הבניין והעץ ביקשו להתייצב בהליך וליתן עמדתן באשר לבקשה לסילוק על הסף ובהחלטה מיום 5.7.16 הותרה התייצבותן ונקבע כי עמדתן תובא בחשבון במתן ההחלטה בבקשה.
תמצית נימוקי המבקשות:
2.סמכותו של בית הדין האזורי לעבודה מוגדרת בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 (להלן – "חוק בית הדין לעבודה") כשבסעיף זה לא קיימת חלופה המקנה סמכות לדון בתובענות מסוג זה.
כמו כן, על פי פסיקת בית הדין הארצי, בתי הדין לעבודה הינם ערכאה מיוחדת בעלת סמכויות ייחודיות אשר יש ליתן פירוש מצמצם להוראות החוק המתייחסות לסמכותם.
הקרן בענייננו, אינה עובד או מעביד, אינה ארגון עובדים או מעסיקים ואינה קופת גמל, ואיננה נכללת בהגדרת הצדדים הרשאים והכשירים לתבוע בבית הדין לעבודה, כשלצד מבחן "העילה", לצורך קניית סמכותו של בית הדין, קיים גם מבחן "הלגיטימציה של הצדדים".
לאור האמור, לטענת המבקשות, לבית הדין אין סמכות לדון בתובענות.
מעבר לכך, התובענות שהוגשו נעדרות עילת תביעה, היות שמלכתחילה צו ההרחבה בענף הבנייה, עליו נשענות התובענות, לא נועד להקנות לצד שלישי, המשיבה, זכות לתבוע מכוחו. צו ההרחבה הוא אקט חקיקתי מובהק המחיל על צדדים שלישיים, שאינן משתייכים לארגון העובדים או המעסיקים, זכויות מכוחו של הסכם קיבוצי ופוגע בקניינם ועל כן, ממילא יש לפרשו בצמצום. מכל מקום, אין להקנות זכות תביעה לגורם אשר שמו מוזכר בצו ההרחבה ברישול, ללא פרט מזהה ומבלי שקיימת כוונה מפורשת להקנות לו זכות לאכוף חיוב מכוחה של הוראה בצו הרחבה.
תמצית נימוקי הקרן:
3.באשר לטענת המבקשות לפיה יש לסלק את התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית טענה הקרן כי בית הדין כבר הכריע ודחה טענה זו שהועלתה בעבר כלפיה במסגרת תביעה זהה שהוגשה מטעמה. הקרן הפנתה לעניין ד"ט (ת"א) 14773-08-10 הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל נ' אלקטרה בע"מ והבהירה כי בית הדין קבע שם כי הגדרת "קופת גמל" בחוק בית הדין לעבודה הינה רחבה וכי יש לראות במשיבה כגוף שהינו במהותו "קרן השתלמות" אשר בהתאם להלכה הפסוקה בא בגדר "קופת גמל".
גם בפסיקת בית הדין הארצי (דב"ע (ארצי) נו/6-9 תע"ש – תעשיות לישראל בע"מ נ' קרן השתלמות למהנדסים בע"מ, פד"י לא(1) 449), נקבע כי יש לראות בקרן השתלמות כ"קופת גמל" כמשמעה בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, אליו מפנה סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה ואף בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה מוגדרת "קופת גמל" באופן רחב וכוללת במפורש גם "קרן השתלמות".
עוד נטען כי המגמה הכללית שהותוותה לאחרונה בפסיקה היא כי יש לרכז את סכסוכי העבודה כמו גם הפנסיה תחת טריבונל אחד שזו מומחיותו – בית הדין לעבודה, כשיש להעניק לסעיפים העוסקים בשאלת סמכותם העניינית של בתי הדין לעבודה פרשנות רחבה.
על פי הנטען, בעניין זה ספק אם ניתן לחלוק על כך שעילת התביעה של המשיבה הינה בעלת זיקה למשפט העבודה – שכן התביעה נובעת מחובת תשלום שהוטלה על מעבידים בענף הבנייה מכח הסכם קיבוצי וצו הרחבה, כשמטרת התשלום לקדם יעדים כגון שיפור תנאי הרווחה של העובדים, קיום הכשרות מקצועיות לעובדים וכו', וזאת מעבר לעובדה שבכתב ההגנה הועלו טענות בעלות זיקה חזקה למשפט העבודה.