תיק רבני
בית דין רבני אזורי פתח תקוה
|
906016-1
02/09/2012
|
בפני השופט:
1. הרב בנימין אטיאס - ראב"ד 2. הרב דוד מלכא - דיין 3. הרב אברהם מאיר שלוש - דיין
|
- נגד - |
התובע:
1. פלונית 2. פלוני
|
הנתבע:
בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה
|
פסק-דין |
לפנינו בקשות המבקשים להכרת אבהות ולהיתר נישואין.
הבקשה להכרת אבהות
המבקש גרוש מיום כ"ג אדר תשס"ט (19/3/09), והמבקשת גרושה מיום ה' תשרי תשס"א (4/10/00). המבקשים הצהירו שהכירו וחיו זה עם זו, ומקשר אישות ללא חו"ק נולדה להם הבת [א'] ילידת א' אייר תש"ע (15/4/10) ת.ז [...]. המבקש הכיר באבהותו על הבת [א'] וקיבל עליו כל חיובי האב לבתו.
הבקשה להיתר נישואין
המבקשת נישאה כדמו"י למר [אלמוני] והתגרשה ממנו בביה"ד הרבני בחיפה ביום ה' תשרי תשס"א (4.10.2000).
המבקשת הצהירה בבית הדין כי כשנה אחר הגירושין נעשה ניסיון חזרה לחיים משותפים עם בעלה הקודם "למען הילדים", כאשר גרה עדיין ב[ש']. הניסיון לא צלח והם נפרדו שוב אחר מספר שבועות, אך בינתיים נכנסה להיריון וכל משך ההיריון הייתה לבד. ביום ב' ניסן תשס"ב (15/3/02) נולדה למבקשת ולבעלה לשעבר [אלמוני] בת בשם [ק'].
לדבריה, בתקופת הנישואין שמרה טהרת משפחה לסירוגין, אך לאחר הגירושין לא שמרה, פרט לכך הם לא שמרו שבת ואורח חייהם היה חילוני. כמו"כ ציינה שבתקופת הניסיון הבעל הראשון לא חזר לגור בבית, ורק היה בא לסירוגין.
כאמור בהחלטה מיום ה' אלול תשע"ב (23/8/12), ביה"ד יזם קשר בין המבקשת לבעלה הראשון, הוסבר לו שיש צורך בגט לחומרה בגין חזרתם לחיים משותפים אחר הגט, והוא הסכים לכך.
הגט נקבע וסודר ביום ראשון ח' אלול תשע"ב. במועד זה ציינה האישה לפרוטוקול שלפני שהכירה את המבקש, היה לה קשר של אישות עם אדם אחר לאחר הגירושין מבעלה הראשון. המבקשים מבקשים להינשא זל"ז וקבעו מועד לנישואיהם ליום 6/9/12. לצורך כך שכרו אולם שמחות ושלחו הזמנות לכ-150 מוזמנים.
דיון והכרעה
השאלה הניצבת בפנינו היא, האם אפשר להתיר להם להינשא ללא ג' חודשי הבחנה מהגט לחומרה שסודר ביום ח' אלול תשע"ב.
כאמור לעיל המבקשים מכירים כשלוש שנים ולהם ילדה משותפת בת שנתיים וחצי כמעט. הואיל ומאז נפרדה המבקשת מבעלה הקודם בשנת 2002 לא היה כל קשר נוסף בניהם, לפיכך אין כאן חשש מצד הטעם של ג' חודשי הבחנה להבחין בין זרעו של ראשון לשני, בפרט שיש כבר למבקשים ילדה משותפת.
אולם למרות האמור, הואיל וסודר גט לחומרה בשל חזרתם לחיים משותפים, ע"פ המבואר בשו"ע אה"ע (סימן קמט), יש לעיין אם בנסיבות של נידון זה, ובגין שעת הדחק בה מצויים המבקשים ניתן להתיר להם להינשא ללא חודשי הבחנה.
בשו"ע אהע"ז (סימן יג סעיף ט) פסק המחבר:
"אישה שנתגרשה ויצא קול פיסול על הגט והצריכוה גט אחר מפני הלעז, י"א שצריכה להמתין ג' חודשים מהגט השני, ויש אומרים שאינה צריכה למנות אלא מהגט הראשון."
וקי"ל בדעת מרן שהלכה כיש אומרים בתרא, שמונין ג' חודשים הבחנה מגט ראשון.
בח"מ סק"ז כתב:
"דוקא שהגט הראשון היה כדין והצריכו גט שני מחמת חומרה, אבל היכא שהגט היה בטל מן הדין ודאי מונין מן השני."
בנידון זה האישה חזרה לבעלה הראשון אחר הגט בלא חו"ק, והגט הראשון לא בטל אלא שצריך גט לחומרה. א"כ מאחר שנפרדו שוב לפני כעשר שנים, וזה מספר שנים חיה האישה עם המבקש ולהם בת משותפת שהינה כמעט בת שנתיים וחצי, אין צורך בהבחנה בין זרעו של ראשון לזרעו של שני, שהרי כבר זרעו של שני קיים מעל שנתיים.