גירושין עקב מעשה כיעור, נאמנות חוקר פרטי

עניינו של פסק דין זה הוא, בבקשת המבקש כי בית הדין יתן פסק דין לגירושין בין הצדדים.

תיאור העובדות

הצדדים נישאו זה לזה בתאריך 26/5/80 ומנישואי הצדדים נולדו ארבעה ילדים. המבקש הגיש תביעת גירושין בתאריך 13/9/11. הצדדים הוזמנו והופיעו ביום 8/1/12 והמבקש הודה כי הוא חי עם אחרת הנמצאת בהליכי גיור, והיא אמא לבן בגיל שלוש מבעלה הקודם.

לדבריו, זה עשר שנים אין המשיבה חיה עימו יחד, והמשיבה אף פרסמה עצמה במספר אתרי הכרויות כפנויה המחפשת קשר יחסים לטווח ארוך, ואף שירכה דרכה עם [א' ש'] בבית מלון, כפי שתועד בדו"ח החוקר הפרטי.

המשיבה הכחישה את המיוחס לה, ולדבריה נמצאת היא בקשר עם אדם הנמצא במצב דומה לשלה, התומך בה. כמו כן טענה כי מעולם לא הייתה עם אחר במלון, ואף שפרסמה עצמה כפנויה המחפשת קשר לטווח ארוך, עשתה כן רק כדי לעורר את קנאת בעלה.

ב"כ האשה הוסיפה עוד, כי תוכל להוכיח שהמבקש הוא אביו של הבן הנזכר, המשותף למבקש והנכרייה, וכן טענה כי אין מקום לקבל את דו"ח החקירה שבידי המבקש מאחר ונעשה בשבת תוך חילול שבת, ובפרט שהחוקר קיבל את שכרו מהמבקש והרי הוא כעד הנוטל שכר כדי להעיד שאין עדותו עדות.

לבקשת ב"כ המבקש הופיע ביום 6/5/12 החוקר הפרטי [י' מ'] ולאחר שהוזהר לומר אמת העיד בבית הדין, כי המשיבה נסעה עם [א' ש'] בתאריך 29/67/11 לבית המלון פ.ג. בטבריה. המשיבה השתכנה בחדר 802 שבקומה השמינית, ובשעה 23:00 התקינו צוות החקירה מצלמה המתעדת את הכניסה והיציאה מהחדר.

למחרת בשעה 09:01 תועדה המבקשת יוצאת עם [א' ש'] מחדרה לכיוון חדר האוכל. ונמצא כי [א' ש'] שהה בחדרה של המשיבה לפחות מהשעה 23:00. בסיום ארוחת הבוקר תועדה כניסת השניים לחדר בשעה 09:51 עד השעה 17:07 שבה תועדו יוצאים יחדיו מהחדר לכיוון רכבה של המשיבה. בשעה 18:34 ירד [א' ש'] מהרכב ופנה לביתו.

דיון והכרעה

למרות שהמשיבה ביקשה בדיון מיום 8/1/12 כי המבקש יעזוב את הנכרייה וישוב לשלום-בית (שורה 7 ושורה 25 לפרוטוקול), אמנם בית הדין קובע כי אין תביעתה כנה.

הדבר ברור כי הבא בשערי בית הדין ומבקש את עזרתו, חייב להביא את הנושא עליו הוא מבקש לדון בשלמותו - ראשו על כרעיו על קרבו וכל הכרוך בו. המפצל את תביעותיו בערכאות שונות, נוהג בחוסר תום לב.

עם זאת, למרות שפעמים האשה מגישה לבית הדין תביעת גירושין, ולבית המשפט תביעה למזונות ופירוק שיתוף, אין הדבר מלמד על חוסר תום לב בתביעת הגירושין, שהרי שתי התביעות זורמות אל מקום אחד - להפריד בין הדבקים. בזה ניתן לומר שתביעת הגירושין תידון בבית הדין שלו סמכות ייחודית לדון בגירושין, ותביעת הרכוש תידון בבית המשפט, שהרי התובע גירושין 'מכריז מלחמה' ובתחבולות תעשה לך מלחמה.

אולם בנדון שלפנינו כאשר האשה תובעת שלום-בית בבית הדין הרבני, ואת תביעת המזונות בוחרת להגיש דווקא בבית המשפט, נראה שהדבר מלמד על חוסר כנות בתביעת שלום-הבית. בקשה רכושית מבית המשפט נראית כהכרזה על רצון בגירושין ולא על שלום-בית. וכך גם נקבע בבית הדין הגדול במספר מקרים (ראה לדוגמא תיק 4477-21-1 ותיק 21-02887447 ועוד).

אמנם לא רק מהטעם הפרוצדוראלי יש לדחות את התביעה, אלא גם לגופה של תביעה אין התביעה כנה, ולאמתו של דבר אין האשה מעוניינת בשלום-הבית.

כבר האריך בזאת הגאון הרב אברהם אטלס במאמר שנדפס בשורת הדין (חלק ה עמ' קלא והלאה) תחת הכותרת - "תום לב הבסיס בתביעה לשלום הבית". להלן תמצית דבריו בקצרה:

יש לראות האם במבחן המציאות המעשית מוכנה אשה לחיות עם בעל שהלך לחיות עם נשים זרות אם לאו... לפיכך נראה שיש אומדנא דמוכח לדחות טענת האשה שעדיין אוהבת את בעלה, שכן טענה זו מכחישה את האמת, וטענה זו עומדת בניגוד מוחלט לשכל הישר ולנורמות של חברה בעלת תרבות. האמת היא שבעל כזה שנואי על האשה תכלית המיאוס. לכן יש להתייחס בחשד לתביעת האשה כפי שהיא מעלה בבית הדין, ויש לראות בה תכסיס ותחבולה לקבל טובת הנאה.

וקל וחומר בנדון דידן, בו הצדדים פרודים שנים רבות, הבעל חי עם אחרת ולטענת ב"כ המשיבה מחייהם המשותפים של הבעל עם האחרת נולד ילד משותף. גם אם בעבר אולי היו סיכויים להשבת שלום-הבית בין הצדדים, בנסיבות הנזכרות הסיכויים האמורים הלכו ודעכו.

ואף שב"כ המשיבה טענה בסיכומיה כי הצדדים נסעו יחד לחופשות משותפות ברחבי העולם, אולם אחר הבדיקה נמצא כי כל אותם תאריכי החופשות שציינה קדמו לקשר שרקמה המשיבה עם [א' ש'] ואין ללמוד מהם דבר על כוונת המבקש כיום.

ואכן, כבר בדיון מיום 8/1/12 התרשם בית הדין כי אין סיכוי לאחות את הקרעים שבין הצדדים, ומשכך החליט בית הדין, כי אחר שהצדדים יערכו הסכם גירושין יציגוהו לאישור בבית הדין.