1. פתח דבר
2. מה דינו של קצין בכיר ועתיר זכויות, אשר על-פי הודאתו, כשל עת נהג באופן אסור ופסול וקיים מגע מיני, תוך ניצול יחסי מרות, עם שתיים מפקודותיו. אילו שיקולים נדרשים לעניין ומהי מידת ההתחשבות בהם. זו השאלה המרכזית העומדת להכרעה בד' אמותיו של גזר-דין זה.
3. ככלל, סוגיית העונש הראוי לנאשם היא שאלה מורכבת וסבוכה וכבר נפסק לא פעם לגביה, כי היא "'הקשה בתפקידי השופט" (ע"פ 8164/02 פלונים נ' מדינת ישראל (17.3.2003)).

הוטעם, כי:

"אחריות השופט בחריצת מידת העונש היא כבדה ביותר. היא מצריכה הפעלת שיקול דעת רחב ומעמיק. היא מחייבת ראיית תמונה רב-מימדית, הנוגעת הן לאדם הקונקרטי (עקרון הענישה האינדיבידואלית) והן לנסיבות ההרשעה (עקרון ההלימה והשוויוניות בענישה). ספר החוקים והלכות הדין אינם אלא נקודת מוצא לבחינת מידת העונש. לתוצאה העונשית הראויה והמידתית בעניין הקונקרטי יוכל השופט להגיע רק לאחר שבחן בקפידה ואיזן בין כלל השיקולים, אשר בדרך הטבע מוליכים לכיוונים נוגדים..." (ע/74/09 תא"ל תמיר נ' התובע הצבאי הראשי (2009), להלן: פרשת תמיר)).

המקרה שלפנינו ממחיש היטב את מורכבותה ורגישותה של מלאכת האיזונים, הנדרשת לשם הכרעה בסוגיה.

3. להלן, נביא בהרחבה את פרטי המקרה ונסיבות העושה, נציג את עמדתם המשותפת של הצדדים לעונש ואת השיקולים שהובילו אליה, ובהם ההתחשבות בעמדתן של נפגעות העבירה. לאחר מכן, נבחן לאור כל אלו, מהו העונש הראוי במקרה זה, בהתאם למבחנים המקובלים בפסיקה ועל-פי שיקולי הענישה הרלוונטיים.

2. נסיבות המקרה
3. תא"ל בוכריס, הנאשם, הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום המתוקן ובהתאם לפרטים הנוספים המוסכמים, בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה לפי סעיף 346(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
4. כעולה מכתב האישום המתוקן, בין חודש יולי 2010 לחודש אפריל 2012, בעת ששירת כמפקד חטיבת גולני בדרגת אל"ם, ובזמן שהחיילת א' ש' (להלן: המתלוננת א'), שירתה בתפקיד ראש לשכתו ולאחר מכן כנגדת נפגעים תחת פיקודו, בחדר מגוריו של הנאשם במחנה "יואב", בחדר מגוריו במחנה "שרגא" ובצימר שאליו הגיעה לבקשתו – קיים הנאשם עם המתלוננת א' מגע בעל אופי מיני, לרבות יחסי מין מלאים, במספר הזדמנויות. הנאשם אף קיים עם המתלוננת א' מגע בעל אופי מיני, שלא כלל יחסי מין, במספר הזדמנויות, במהלך פגישות עבודה שנערכו בין השניים ובנסיעות בתפקיד.
5. עוד עולה, כי ביום 6.3.2012, בהיות הנאשם מח"ט גולני ובעת שרס"ן ל' נ' (להלן: המתלוננת ל'), שרתה תחת פיקודו, לאחר שהגיעה לפגישת עבודה בשעת ערב מאוחרת במשרדו של הנאשם בבסיס "נחל עוז" – נישק הנאשם את המתלוננת ל' ונגע בגופה. הנאשם חדל ממעשיו לאחר שהמתלוננת ל' ביקשה ממנו לעשות כן.
6. מעשיו של הנאשם לא היו חלק ממערכת יחסים רומנטית ונעשו תוך ניצול יחסי מרות בשירות.
7. החקירה בעניינו של הנאשם נפתחה בעקבות תלונותיהן של שתי המתלוננות.
8. המתלוננות בחרו שלא להגיש הצהרת נפגע (ראו סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001). בצד זאת, בואר, כי המתלוננת א' עוברת טיפול וכי מאז שנפתחה החקירה, היא אינה עובדת.

3.      נסיבות העושה

10. הנאשם, יליד 1968, נשוי ואב לששה ילדים. הבכור שבהם הוא לוחם בחטיבת גולני.