הנאשם, חוסאם מסראווה, הורשע לפנינו על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע להריגה, לפי סעיפים 298 ו- 31 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
לפי הסדר הטיעון הוצע על ידי ב"כ הצדדים כי על הנאשם יוטל עונש מאסר בפועל של 7 שנות מאסר וכן מאסר על תנאי. כן הוסכם על חיוב הנאשם בפיצויים, אלא שאין הסכמה לעניין שיעור הפיצויים. הופקדו בינתיים 20,000 ש"ח כתנאי להסדר; ההגנה מבקשת להסתפק בסכום זה והמאשימה מבקשת להעמיד את סכום הפיצויים על סך כולל של 70,000 ש"ח.
ביסוד הפרשה סכסוך שהתגלע בין ג'אד מצראווה לבין אדם בשם סעיד נאשף, תושב העיר טייבה. הנאשם הוא בן דודם של מג'ד מצראווה וג'אד מצראווה, שהם אחים. בבעלות אביו של סעיד בית קפה ברחוב הראשי של טייבה, שבו סעיד עובד (להלן:
בית הקפה).
בתאריך 19.1.11 בשעת בוקר, בטייבה, נדקר ג'אד 6 דקירות בגופו. הוא הובהל לבית חולים ונזקק לטיפול רפואי. מג'ד אחיו הגיע לבקרו וסבר כי אחיו נדקר בקשר לאותו סכסוך, כאשר סעיד ובני משפחתו קשורים לדקירות אלה, ועל כן החליט לנקום בהם.
בהמשך היום שוחחו מג'ד והנאשם והשניים תכננו כי הנאשם יסיע את מג'ד ברכבו לבית הקפה, וזאת כדי לאפשר למג'ד לירות על המעורבים ולפגוע בהם תוך כדי נסיעה. במסגרת התכנון המשותף הצטייד מג'ד באקדח.
בהמשך היום, בשעה 16:30 לערך, הגיע דודו של סעיד, אוסמה חאג' יחיא (להלן:
המנוח) לבית הקפה ועמד מחוץ לו. באותה שעה הגיעו הנאשם ומג'ד ברכב לבית הקפה. הנאשם נהג ומג'ד ישב לידו כשהוא מחזיק באקדח. בהגיעם לבית הקפה ירה מג'ד כ - 8 קליעים לכיוון בית הקפה, המכוניות והאנשים שהיו במקום, וניסה לחבול חבלה חמורה באנשים באמצעות האקדח. לאחר מכן נמלטו השניים במהירות מן המקום באמצעות הרכב.
אחד מבין הקליעים פגע במנוח וגרם למותו.
יצוין כי מג'ד עצמו הועמד לדין בנפרד בבית משפט זה והורשע לאחרונה בעבירה של הריגה. טרם נגזר עונשו. כתב האישום הופרד משום שהנאשם שלפנינו היה אמור להעיד במשפטו של מג'ד.
ב"כ המאשימה הבהירה לנו את השיקולים שעמדו ביסוד הסדר הטיעון. בראש ובראשונה יש לציין את הקושי הראייתי לעניין היסוד הנפשי. כמו כן, בבחינת חלקו של הנאשם השתכנעה המאשימה כי יש לראותו כמסייע ולא כמבצע עיקרי. ב"כ המאשימה הדגישה כי במצב דברים זה עונש המאסר המוצע תואם את רמת הענישה. לשון אחר, הקושי הראייתי מצא את ביטויו רק בתיקון כתב האישום.
באשר לפיצויים, סבורה ב"כ המאשימה כי מן הראוי בנסיבות חמורות כגון אלה שלפנינו, שלא להסתפק בשיעור המוצע על ידי ההגנה, אלא להגדילו ולהעמידו על 70,000 ש"ח. בעניין זה צוין כי בעניינו של מג'ד הוסכם כי שיעור הפיצוי יעמוד על 200,000 ש"ח.
עוד ציינה ב"כ המאשימה כי שוחחה עם אשת המנוח, אשר לא ביקשה להביע דעתה והשאירה את הטיפול בנושא זה לפרקליטות.
ב"כ הנאשם עמדה על כך שהנאשם הוא זה שהודה מיד בתחילת החקירה, וגרם לסיום הפרשה בסופו של דבר לאחר שהפליל את הנאשם העיקרי. גם ב"כ הנאשם סבורה שעונש המאסר המוצע הוא הולם אלא שלדעתה אין מקום להעמיד את שיעור הפיצויים על הסכום שאותו ביקשה המאשימה. בין השאר ציינה כי אין סיכוי שהנאשם יוכל לשאת בנטל הפיצוי, הן מבחינת מצבו הכלכלי והן מאחר שצפויות לו שנות מאסר ארוכות.
לאחר שעמדנו על טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי מן הראוי לכבד את הסדר הטיעון. מדובר במקרה זה בעבירה חמורה ובנסיבות חמורות ביותר. בעקבות סכסוך, החליטו מג'ד והנאשם לבצע מסע נקמה שבמסגרתו ירה מג'ד קליעים רבים בטבורה של עיר, כאשר הנאשם מסייע בידיו של מג'ד. בסופו של דבר נהרג כתוצאה מכך אדם חף מפשע, בן 60, נשוי ואב לשלושה ילדים. ואולם, מאחר שלפי המצב הראייתי הורשע הנאשם בעבירה של סיוע להריגה, ולאור שאר הנסיבות שהועלו בפנינו, נראה כי העונש המוצע תואם את רמת הענישה ומכל מקום, אין להתערב בו.
באשר לשיעור הפיצויים, סבורים אנו כי הצדק עם המאשימה. מדובר כאמור במעשה נפשע ברמה חמורה, המצדיק מתן פיצויים משמעותיים למשפחת המנוח. החלטנו להעמיד את הפיצויים על סך של 60,000 ש"ח.
על הנאשם מוטלים אפוא העונשים הבאים:
א. 7 שנות מאסר בפועל ותחילתם ביום המעצר, 12.2.11.
ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה של אלימות מסוג פשע, לרבות סיוע לעבור עבירה כאמור.
ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה של אלימות מסוג עוון, לרבות סיוע לעבור עבירה כאמור.
אנו מחייבים את הנאשם בתשלום פיצויים למשפחת המנוח בסך 60,000 ש"ח, בחלוקה של מחצית לאלמנה ומחצית, בחלקים שווים, לכל ילדיו של המנוח, לפי פרטים שתמסור הפרקליטות למזכירות בית המשפט.