תפ"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
35796-09-10
11/12/2011
|
בפני השופט:
1. אחיטוב
2. אב"ד
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רביד שיפמן
|
הנתבע:
ברהאן גרמסיון (עציר)
עו"ד איתי בן-נון
|
| גזר דין |
בתום הליך הוכחות הורשע הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בשני האישומים שבכתב האישום: עבירת אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק"), שביצע במתלוננת ו.ק, העובדת כיצאנית (להלן: "
מתלוננת א'"), לאחר ששכר את שירותיה, ועבירה של ניסיון אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק, שביצע במתלוננת מ.ק, צעירה ילידת 1990 (להלן: "
מתלוננת
ב'"), לאחר שנתקל בה באקראי יושבת בגפה על שפת מדרכה וגרר אותה בכוח אל בין השיחים כדי לבצע בה את זממו.
ראיות לעונש
תסקיר נפגע עבירה
בעניינה של המתלוננת ב' התבקש תסקיר נפגע עבירה, לפי סעיף 187(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982. מאחר ולמרות זימונה היא לא הגיעה למפגש שתואם עימה ולא יצרה עימם כל קשר לאחר מכן, לא עלה בידי שירות המבחן לערוך תסקיר אודותיה.
טיעונים לעונש
טיעוני התביעה
בעתירתה להטיל על הנאשם עונש הולם על דרך של מאסר בפועל ממשי ומרתיע ומאסר על תנאי וכן לחייבו בפיצוי למתלוננות, הפנתה התובעת לפני החומרה הטבועים במעשי הנאשם ובנסיבות ביצועם. במקרה הראשון כרונולוגית, תוך כדי אנוסה של מתלוננת א' וכדי להתגבר על התנגדותה, נקט הנאשם כלפיה באלימות פיזית והפליא בה מכותיו. הוא המשיך בתוקפנותו ולא חדל ממעשיו חרף צעקותיה. רק שוטרים שסיירו בסמוך ופרצו לחדר לשמע זעקותיה, הצליחו להשתלט על הנאשם ולהרחיקו מעליה. במקרה השני, דפוס האלימות חזר על עצמו: הנאשם תקף את המתלוננת ב', אישה צעירה וזרה לו לחלוטין, שנקרתה בדרכו עת ישבה לתומה על שפת מדרכה בסמוך למועדון בילוי. בטרם היה בידה להבין את המתרחש התנפל עליה הנאשם, תפס אותה בחוזקה, הפילה לקרקע וגרר אותה מרחק מה לעבר פינה חשוכה ונסתרת במטרה לאונסה.
לשיטת ב"כ המאשימה, כל אחד מהמעשים הללו כשלעצמו, וודאי בהצטברותם, מעידים כאלף עדים על רמת מסוכנותו הגבוהה של הנאשם לא רק למתלוננות אלא "
לכלל ציבור האנשים [צ"ל נשים]".
עוד ציינה לחומרה את העובדה כי הנאשם, בכפירתו, לא חסך מהמתלוננות את עדותן בבית המשפט, על כל המשתמע מכך, ובכלל זה הצורך לחוות שוב את האירוע הקשה והטראומתי. כן בקשה לזקוף לחובתו את אי-הבעת החרטה והיעדר כל תובנה מצידו לפסול שבמעשיו.
התובעת הדגישה את הצורך להגן גם על נשים שעוסקות בזנות, כעולה מהאישום השני, ולהחמיר עם אלו שנוהגים כלפיהן באלימות.
באשר לפגיעה הנפשית במתלוננת ב' בעטיים של מעשי הנאשם, סבורה התובעת, כי גם בהיעדר תסקיר קורבן בעניינה הייתה לבית המשפט אפשרות להתרשם בעדותה מהטראומה שחוותה.
טיעוני ההגנה
הסנגור, בבקשו להקל בדינו של הנאשם, הדגיש את העובדה שמדובר באזרח אריתריאה, שאינו מעורה בארץ, אינו דובר את שפתה ואינו מכיר את אורחותיה. לכן שהותו מאחורי סורגים בבית כלא ישראלי קשה כפל כפליים: הוא אינו מסוגל לתקשר עם סביבתו ולו ברמה הבסיסית, ואף אינו יכול ליצור קשר עם משפחתו, או להסתייע בה בעת ריצוי מאסרו. פרט לבן משפחה אחד מרוחק אין לו כל מכר או בן משפחה שיכול לבקרו.
עוד ציין כנתונים לקולא את מצבו הנפשי המתדרדר של הנאשם במהלך 14 החודשים בהם הוא שוהה במעצר, את חוסר ההבנה של מצבו לאשורו, כעת ואף עובר לעבירות, ואת העובדה שיחסי המין עם היצאנית החלו ונמשכו פרק זמן מסוים בהסכמה.
בנוסף טען, כי בשל היות הנאשם אזרח זר מיד עם סיום ריצוי מאסרו יגורש מהארץ ולא יהווה עוד סיכון לציבור.
גם הנאשם פנה לבית המשפט באומרו את הדברים הבאים:
"....
אני לא עשיתי כלום.... אני לא מבין למה ועל מה אתם מדברים..."
באי כח הצדדים הגישו פסיקה, המבססת את עמדתם העונשית.
דיון