הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן האוחז בשלושה אישומים.
באישום הראשון
, הורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר לפשע, שוד מזוין ושינוי זהות של רכב.
על פי העובדות בהן הודה הנאשם, עובר ליום 7.8.11, קשר קשר עם אחר (להלן: "אחמד") לשדוד חנות תכשיטים, השניים הצטיידו באקדח, אופנוע, קסדות וכפפות. השניים טשטשו את לוחית הזיהוי של האופנוע באופן המונע את זיהויו. בסמוך לשעה 18:00 הגיעו לחנות תכשיטים ברעננה, נכנסו לחנות והודיעו לעובדת במקום כי זהו שוד, הנאשם נכנס לחדר פנימי בחנות, שם נמצאת הכספת ואילו אחמד השגיח על העובדת. בחדר השני נכחו מנהל החנות מר אריה שניידר ובנו יניב. בשלב זה, החל מנהל החנות להיאבק עם הנאשם ותוך כדי כך ירה הנאשם לכיוונו כדור אחד, אשר פגע בקיר החדר הפנימי. בנו של המנהל משך אותו לאחור, והנאשם השתחרר מאחיזתו של המנהל והחל אוסף תכשיטים מהכספת. בהמשך, הורה הנאשם לעובדת לפתוח את קופת החנות ולקח מן הקופה סך של כ-1,200 ש"ח. השניים אספו תכשיטים ושעונים מדלפק התצוגה בחנות, ניפצו בעזרת ירי את דלפק התצוגה ולקחו משם כמה מגשים ובהם תכשיטים שונים. באופן זה, שדדו השניים תכשיטים בשווי של מאות אלפי שקלים וכסף.
באישום השני
, הורשע הנאשם בעבירה של הריגה ושוד.
על פי העובדות בהן הודה הנאשם, ביום 17.8.11, בסמוך לשעה 15:50 הגיעו הנאשם ואחמד לחנות תכשיטים בהוד השרון. השניים הגיעו באמצעות אופנוע כשהם מצוידים באקדח. ברחבה הסמוכה לחנות, התפתח עימות פיזי ביניהם לבין מר יהודה ויזלברג ז"ל (להלן: "המנוח") אשר למשפחתו שייכת החנות. במהלך העימות ירו הנאשם ואחמד, בפזיזות, מספר יריות אל עבר המנוח, כתוצאה מכך הוא התמוטט ונפטר.
סמוך לאחר מכן, נטלו השניים מתוך החנות מספר שעונים ונמלטו באמצעות האופנוע.
באישום השלישי
, הורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר לפשע ושוד מזוין.
על פי העובדות בהן הודה הנאשם, עובר ליום 28.8.11, קשרו השניים קשר לשדוד חנות תכשיטים, לצורך כך הצטיידו באקדח, קסדות ואופנוע.
בסמוך לשעה 14:30 הגיעו השניים לחנות תכשיטים בתל אביב, במקום נכחו מר אהרון פפיסמדוב ונכדו מיכאל. אחמד איים על אהרון והורה לו לפתוח את הכספת, שאם לא כן יפגע במיכאל, תוך שהוא מכוון לעבר הנכד את האקדח. הנאשם אסף לתוך שקית תכשיטים שונים בשווי של 40,000 ש"ח שהיו בדלפק התצוגה. אהרון התנפל על אחמד, תפס באקדח והחל להיאבק בו, בתגובה ירה אחמד כדור שפגע בקיר הפנימי שבחנות. תוך כדי המאבק, יצא הנאשם מן החנות עם התכשיטים.
בהמשך, אהרון דלק בעקבות הנאשם, הצליח לתפוס אותו ונאבק עימו. הנאשם הטיח את אהרון אל עבר מונית שהגיעה למקום והשניים נמלטו באמצעות האופנוע כשהם נושאים עימם את התכשיטים.
הודאת הנאשם נעשתה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לפיו תוקן כתב האישום המקורי, אשר כלל מלכתחילה באישום השני עבירת רצח, שהומרה לעבירת הריגה, ולפיו עותרים הצדדים לגזור על הנאשם 22 שנים מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 450,000 ש"ח לאלמנת המנוח וכן 25,000 ש"ח לכל אחד מהנפגעים במעשי השוד נושא האישום הראשון והשלישי.
יצוין, כי גם בעניינו של אחמד הושג הסדר דומה, בגין העבירות להן היה שותף עם הנאשם דנן, נדון במסגרת ההסדר ל-22 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי על סך 25,000 ש"ח למר אהרון פפסימדוב ואילו 10,000 ש"ח למר אריה שניידר, וכן נדון לעונש מאסר עולם במצטבר, בגין עבירת רצח בה הורשע על פי הודאתו, עבירה שאינה קשורה לנאשם שלפנינו.
בהסכמת הצדדים הוצג בפנינו תסקיר מבחן מיום 8.1.12 (שהוגש בתיק אחר) המפרט את נסיבות חייו של הנאשם, וזאת בהתחשב בכך שמדובר בנאשם שהיה פחות מ-21 שנים ביום ביצוע העבירות.
באי כוח הצדדים פרשו את הנימוקים להסדר הטיעון.
נאמר כבר עתה, לאור הטיעונים והשיקולים שפרשו בפנינו הצדדים ולאור עובדות כתב האישום המתוקן שוכנענו כי הסדר הטיעון הינו ראוי והעונש לו עותרים הצדדים מצוי במתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות ומצדיק את קבלת ההסדר, והכל כמפורט להלן:
העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות. מדובר בשלושה אירועים שונים אך בעלי דמיון רב ביניהם. מדובר בתכנון מוקדם, בביצוע בצוותא, תוך הצטיידות באופנוע ובנשק והכל על מנת לשדוד חנויות תכשיטים, שלושה אירועים שהתרחשו בשלושה שבועות בשלוש ערים שונות. עבירות שבוצעו לאור יום, ללא מורא ובתעוזה רבה, תוך מאבק והטלת מורא על הנוכחים בחנות, כאשר באירוע השני בוצעו העבירות תוך קטילת חיי אדם, כשהמנוח נאבק עם השניים ברחבה הסמוכה לחנות.
מאחורי האישום השני מצויים קורבנות, משפחת המנוח, אלמנתו ושלושת ילדיו, שאיבדו את היקר להם מכל ויש בכך להגביר את חומרת מעשי הנאשם ונכונים הדברים גם ביחס לקורבנות האחרים שחוו אימה ופחד במהלך מעשי השוד.
לאור הנסיבות לחומרה שפורטו לעיל הקשורות לביצוע העבירות, שיקול הגמול מחייב ענישה משמעותית הכוללת שנים רבות של מאסר בכליאה, וזאת גם אם מדובר בנאשם צעיר שלחובתו שתי הסתבכויות פליליות קודמות בעבירות שאינן ממין העניין ואינן חמורות.
הצדדים הרחיבו בעניין הקושי הראייתי להוכחת עבירת הרצח, בעטיו תוקן כתב האישום ביחס לאישום השני. כך הוברר, כי במהלך שמיעת הראיות במשפטו של אחמד, הסתבר כי ישנן עדויות לפיהן היורה במנוח לבש חולצת פסים וזה היה לבושו של אחמד, ואילו אחמד, שעל הודאתו במשטרה בוסס כתב האישום המקורי, מסר כי דווקא הנאשם דנן הוא זה שירה.