פתח דבר:
הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן (
ב.מ.1). נאשם 1 הורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (חבלה בכוונה מחמירה) - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק"); קשירת קשר לביצוע עוון (שיבוש מהלכי משפט) - עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק ושיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק. נאשם 2 הורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (חבלה בכוונה מחמירה) - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק ובעבירה של סיוע לשיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 ביחד עם סעיף 31 לחוק.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך חודש יוני 2011 נפגש נאשם 1 עם נאשם 2, אשר צירף לפגישה את מכרו א.א. . נאשם 1 סיפר לנאשם 2 אודות הליך משפטי אזרחי המתנהל בינו לבין עירית ת"א בבית משפט השלום בת"א בנוגע לפינוי שטח מקרקעין בהחזקתו ולפיצוי כספי. נאשם 1 הביע בפני נאשם 2 את רצונו למנוע את העדת מר אלי לוי, מנהל אגף הנכסים בעירייה, במשפט, בדרך של פגיעה פיזית בו על ידי נאשם 2 ו-א.א., תמורתה ישלם לכל אחד מהם סך של 20,000 ש"ח. נאשם 1 מסר לשניים על מיקום משרדו של אלי לוי בעירייה, וסוכם כי יבוצעו סיורים מקדימים בעירייה לשם זיהויו והערכות לפגיעה בלוי. בהמשך, ביקר א.א. במשרדי העירייה אולם לוי שהה בחופשה אותה העת. נאשם 2 ו-א.א. עדכנו את נאשם 1 בכך, וזה מסר להם את כתובת ביתו של לוי ותמונתו לצורך זיהויו. בראשית חודש אוגוסט 2011 נפגשו שוב השלושה, ונאשם 1 דיווח לנאשם 2 ול-א.א. כי מועד הדיון נדחה לבקשתו, וכי לוי צפוי להעיד אך בסוף חודש נובמבר 2011. נאשם 1 ציין כי הפגיעה בלוי צריכה להיות בסמוך למועד הדיון, והציג בפני נאשם 2 ו-א.א. סכין "קומנדו". נאשם 1 ציין כי הפגיעה בלוי צריכה להיות פיזית בדרך של דקירתו בגב התחתון והדגים להם כיצד לעשות כשהוא מבהיר כי הפגיעה צריכה להיות ברמת חומרה שתמנע הימנו להגיע לבית המשפט - פגיעה שתוביל לאשפוזו בבית חולים לוינשטיין ותעשהו לנכה. במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2011 שוחחו נאשם 2 ו-א.א. אודות מימוש הקשר, ובין היתר הנחה נאשם 2 את א.א. לברר עם נאשם 1 את תוקף הצורך לפגוע בלוי פגיעה פיזית ואת אופן התשלום. ביום 8.11.11 נפגש א.א. עם נאשם 1, והאחרון הדגיש בפניו כי הפגיעה הפיזית בלוי צריכה להיות באמצעות שתי דקירות בגבו, וכי היא צריכה להתבצע קודם ליום 29.11.11 מועד הדיון בו אמור לוי להעיד. נאשם 1 הבטיח ל-א.א. כי ישלם לו סך 50,000 ש"ח תמורת הפגיעה. ביום 13.11.11 נפגש א.א. עם נאשם 1 בביתו של האחרון, ועדכן אותו כי ערך סיור נוסף בבניין העיריה ולא איתר אות לוי. נאשם 1 סיפר ל-א.א. אודות תפקידו של לוי בעירייה בכדי שזה יוכל לאתר את משרדו. בהמשך היום, נפגש א.א. עם נאשם 2 ועדכן אותו כי נאשם 1 עודנו מעוניין בפגיעה הפיזית בלוי, וכי ישלם להם על כך סך 50,000 ש"ח. נאשם 2 הדריך את א.א. כיצד לפגוע בלוי וכיצד לחמוק מהמקום ולהחליף את בגדיו בכדי שלא יזוהה. בנוסף, הציע ל-א.א. את אופניו על מנת שיוכל להשתמש בהם להגעה למקום ולהמלטות ממנו. ביום 23.11.11 נפגש א.א. עם נאשם 1 ודיווח לו כי בכוונתו לבצע את הפגיעה בלוי ביום המחרת באמצעות סכין "פרפר". נאשם 1 מסר לו סכין "קומנדו" בעל להב באורך 15 ס"מ שהחזיק ברשותו והנחה אותו לדקור באמצעותו את לוי שתי דקירות בגב התחתון באופן שזה יוותר בכיסא גלגלים. באותו המעמד, שילם נאשם 1 ל-א.א. מקדמה בסך 500 ש"ח.
הסדר הטיעון:
על פי הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים (
ב.מ.2), הנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן. בנוגע לנאשם 1 עתרה התביעה לעונש מאסר לריצוי בפועל של 18 חודשים החל מיום מעצרו ואילו ההגנה טענה לעונש פחות ומדוד. בנוסף, סוכם בין ב"כ הצדדים על השתת עונש מאסר על תנאי, פיצוי לעיריית ת"א בסך 30,000 ש"ח וקנס בסך 50,000 ש"ח - אשר עתידים להיות מקוזזים מסכום כסף שנתפס בביתו של נאשם 1 ע"י משטרת ישראל. בנוגע לנאשם 2 עתרה התביעה להשתת עונש מאסר לריצוי בפועל למשך 14 חודשים החל מיום מעצרו ואילו ההגנה טענה לעונש קל ומדוד. בנוסף סוכם בין ב"כ הצדדים על השתת עונש מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ש"ח שישולם תוך 6 חודשים ממועד מתן גזר הדין (עתיד להיות מקוזז מערבויות שהופקדו בתיק).
המאשימה:
ב"כ המאשימה, עו"ד אורן פז, עמד בטיעוניו לעונש על חומרתן של העבירות בהן הורשעו הנאשמים. לגישתו, המדובר בקשירת קשר ברף הגבוה של העבירה. הקשר הושלם ובוצעו פעולות מוחשיות לקידום הקשר ולהוצאתו לפועל, ואלמלא א.א. היה הופך לסוכן משטרתי הייתה מתרחשת הפגיעה בעובד העירייה. התובע המלומד הסביר הנסיבות שהובילו המאשימה לחתום על הסדר הטיעון דנן עם הנאשמים והשיקולים שהובילו לקביעת הענישה המבוקשת על ידה, וביניהם הודיית הנאשמים באשמה ונטילת אחריות על שכמם; העבירה העיקרית שנעברה הינה עבירת הקשר ולא עבירת ניסיון; קיימת בתיק מורכבות ראייתית ומודיעינית, ונחסכה העדת הסוכן המשטרתי, שהיה שותף לעבירה קודם הפיכתו לסוכן,; ההליך האזרחי שעמד בבסיס הכוונה לפגוע בעובד העירייה על מנת לסכל עדותו נמצא כעת בשלב הסיכומים, לאחר שעובד העירייה העיד במשפט לחובתו של נאשם 1; מניעיו של הנאשם 1 בבסיס הכוונה לפגוע בעובד העירייה היו מניעים כלכליים ולפיכך נכלל רכיב כספי של פיצוי לעירייה. ההסדר מתיישב בסה"כ עם הענישה המקובלת בעבירות דומות. בנוסף, נלקחו בחשבון נתונים אישיים הנוגעים לנאשם 1, כגון גילו, מצבו הבריאותי הלא קל, פטירת בנו בנסיבות טראגיות וכלל עברו הנקי בשנים האחרונות. בנוגע לנאשם 2 נלקחה בחשבון העובדה שחלקו פחות מחלקו של נאשם 1 בפרשה ועברו הפלילי המכביד. התובע המלומד עתר לכבד הסדר הטיעון ולהשית על הנאשמים הרף העליון של הענישה שנקבעה בהסדר הטיעון.
ההגנה:
סנגורו המלומד של נאשם 1, עו"ד משה שרמן, עמד בטיעוניו על מורכבות התיק דנן מבחינה ראייתית. לגישתו, א.א. אינו סוכן משטרתי, כי אם עד מדינה - עבריין בעל עבר פלילי מכביד - אשר הינו בגדר "סוכן מדיח". אשר כך, ניהול ההליכים המשפטיים אמור היה להיות מורכב ביותר ותוצאתו כלל אינה צפויה וברורה. הסנגור המלומד תיאר המשא ומתן בתיק על סבכיו השונים עד לחתימת הסדר הטיעון - הסדר שאושר ע"י הדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות המדינה. הסנגור המלומד סבור, כי הסוכן היה זה ש"החיה" את הקשר נשוא עניינו ואלמלא הפיכתו לסוכן ורצונו להפליל את הנאשמים, הקשר לא היה מתחדש וקורם עור וגידים. מעל לכך, עמד הסנגור המלומד על מצבו הרפואי הבכי רע של הנאשם. הנאשם הינו חולה לב, עבר מספר צנתורים, חולה צהבת בכבד, נפל על פניו בהיותו עצור בתיק זה וכתוצאה מנפילתו נגרמו לו שברים בגולגולת (הוגשה אסופת מסמכים רפואיים
נ/1-
נ/12). הנאשם חווה טרגדיה אישית משבנו הבכור נרצח לפני שנתיים ימים, אשתו סובלת ממאניה - דיפרסיה, ילדיו מנהלים אורח חיים תקין לחלוטין. באלה הדברים, עתר הסניגור המלומד לכבד הסדר הטיעון ולהשית על הנאשם עונש פחות מהרף העליון של ההסדר לאור נסיבותיו האישיות הקשות והסבל הרב בכרוך בישיבתו במאסר.
פרקליטתו המלומדת של נאשם 2, עו"ד טלי חזום, הצטרפה לדברי סניגורו של נאשם 1 לעניין הקושי הראייתי הקיים בתיק. בנוסף, עמדה על כך שהסוכן/ עד מדינה היה ה"רוח החיה" בפרשה, שכן הדיח את הנאשם 2 לחדש את הקשר בין המעורבים והציג בפני הנאשמים מצג לפיו הוא הולך לפגוע בעובד העירייה בכל מקרה על רקע בעיה של אחותו עם העירייה, בה מעורב עובד העירייה הנ"ל. הסנגורית המלומדת עמדה על נסיבות חייו הקשות של הנאשם, עברו הפלילי אשר רובו בעבירות רכוש ולא אלימות, הודייתו באשמה, חרטתו הכנה, נטילת אחריות על שכמו והחיסכון בזמן השיפוטי ועתרה שלא למצות עימו את הדין ולהשית עליו עונש פחות מהרף העליון המוצע בעניינו.
נאשם 1 דיבר בבית המשפט. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וציין כי חש בושה. לדבריו, הוא מצוי מזה כ-15 שנה במאבקים משפטיים מול עיריית ת"א ומעולם לא חשב לפגוע באדם. הנאשם ציין כי עבר טרגדיה עם הירצח בנו בכורו ומאז הינו נוטל תרופות נגד חרדה ודיכאון.
נאשם 2 הביע חרטה בבית המשפט. לדבריו, גדל בבית מרובה ילדים והתייתם מהוריו בהיותו רך בשנים. הנאשם גדל בשכונת התקווה, ללא כלים להתמודדות עם החיים והתדרדר לעולם הפשע ולשימוש בסמים. לפני כשלוש שנים החליט הנאשם לערוך שינוי באורחות חייו. הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים, סב לשתי נכדות אותן טרם ראה עקב מעצרו. הנאשם עתר לרחמי בית המשפט בעת גזירת דינו.
דיון:
הנאשמים קשרו קשר לביצוע עבירה חמורה וקשה. בכוונת הנאשמים היה לפגוע באופן אלים וברוטאלי בעובד ציבור על מנת למנוע הימנו להעיד בהליך האזרחי המתנהל נגד נאשם 1. בעיצומו של הליך אזרחי, גמר הנאשם 1 אומר לשבש ההליך ולעוות תוצאתו בדרך של פגיעה חבלנית באיש ציבור שכל חטאו שביקש למלא מלאכתו ותפקידו בנאמנות.
הנאשם 1 קשר קשר עם עבריינים פעילים, עבריינים שפלים ואימתניים, לדקור באכזריות את איש הציבור ולגרום לו נזק גופני שישביתו מתנועה לכל ימי חייו.
הנאשמים לא חסו על איש הציבור ומשפחתו כשהיו נכונים ומוכנים לפגוע בו באמצעות דקירות סכין בגבו עד שזה יאושפז מדמם ופצוע בבית חולים ובהמשך חייו ינוע אך בעזרת כסא גלגלים.
הנאשמים ביקש בפועלו לשבש ולהשפיע על הליך משפטי בדרך של מעשה חבלה אלים ואכזרי כלפי ממלא תפקיד אותו זיהה כ"איש ריבו".
משהוצג לי הסדר הטיעון הודעתי באולם בית המשפט כי מדובר בהסדר קשה לעיכול.
העונש הראוי לנאשמים לו הורשעו בסיום הליך משפטי סדור הינו עונש הנמדד במספר שנות מאסר.