1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום מתוקן, בעבירה בנשק (החזקת נשק), לפי ס' 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); בעבירה בנשק (החזקת תחמושת), לפי ס' 144(א) סיפא לחוק; בעבירה בנשק (סחר בנשק), לפי ס' 144 (ב2) לחוק; בעבירה בנשק (נשיאה והובלת נשק), לפי ס' 144 (ב) רישא לחוק; בעבירה בנשק (נשיאה והובלת תחמושת), לפי ס' 144(ב) סיפא לחוק.
2. הנאשם רכש אקדח, מחסנית ותחמושת והחזיקם בביתו משנת 1999 ועד לשנת 2004, או בסמוך לכך. בשנת 2004 קשר איתו עוואד נאברי קשר לרכוש אקדח ותחמושת, במסגרת זו הנאשם נשא והוביל את הנשק לביתו של עוואד על מנת למסרו בתמורה כספית.
3. הוצג הסדר טיעון לעניין העונש, לפיו תעתור המאשימה לעונש מאסר בפועל בן שנה וההגנה תהא חופשייה בטיעוניה.
4. מתסקירי שרות עולה כי הנאשם בן 39, נשוי לשתי נשים, גרוש מאישה אחת, אב ל- 17 ילדים, מתגורר בפזורה הבדואית ליד באר שבע. סיים 6 שנות לימוד ומאז עבד בעבודות מזדמנות בתחום התחזוקה והבניין, מזה כשמונה חודשים עובד כנהג בקו חלוקת לחם בבאר שבע. לדבריו, בשנת 1997 עבר תאונת דרכים' בעקבותיה הינו סובל מבעיות נוירולוגיות ומבעיות שמיעה וזיכרון. ילדיו מאשתו השנייה, אותה גירש' נמצאים בחזקתו ואינו מקיים כל קשר עם גרושתו. הוריו גרושים, מנותק מאמו, מנהל קשר מרוחק עם אביו ואחיו. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם בעלת יכולת וורבאלית תקינה, שיתף באופן חלקי ומעורפל בקורות חייו מה שהקשה על הבנת מניעיו. להערכת שירות המבחן, הנאשם פיתח תפיסה קורבנית בהשענת על תחושות נטישה ואכזבה על רקע נסיבות חייו, גדל ללא דמות סמכותית, חש תחושות של חוסר שייכות ותלישות במערכת המשפחתית, מה שהשפיע על אורח חייו והתבטא באי יציבות בין היתר בתחום התעסוקה בחייו. הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, טען שרכש את הנשק להגנה עצמית ולא עשה בו כלל שימוש, קבר אותו באדמה. לטענת שרות המבחן, טרם הסתייע בידם לאסוף את מלוא הנתונים בעניינו של הנאשם על מנת לגבש את עמדתם.
5. מטעם הנאשם העיד נבארי טלאל, המשמש כעוזר ראש המועצה המקומית חורה ובעל המאפייה בה עבד הנאשם כנהג בקו חלוקת לחם, אשר העיד על שביעות רצונו מתפקודו של הנאשם בעבודתו. כן הוגש חומר רפואי המעיד על מצבו הרפואי של הנאשם בעטייה של תאונת הדרכים בה נפגע בשנת 1997.
6. המאשימה פתחה ועמדה על טיבן וחומרתן של עבירות נשק, על הסכנה הממשית הנשקפת מהם לחיי אדם ולביטחון הציבור ועל החזקה כי נשק שהוחזק שלא כדין נועד לשמש למטרה לא חוקית. כן עמדה המאשימה על מדיניות הענישה המחמירה בעבירות אלו שתכליתה להרתיע, להגן על הציבור ולשקף את הסיכון הרב הנובע מהחזקתו של נזק בעל פוטנציאל קטילה בהיעדר פיקוח של הרשויות. לטענת המאשימה, הנאשם רכש שלא כדין נשק, החזיק בו עד לשנת 2004, אז הוביל את הנשק לביתו של האחר ומכרו לו בתמורה כספית. בסופו של יום, הנשק שימש את ביתו של האחר לצורך ביצוע פיגוע על רקע לאומני בצומת שוקת, סמוך לבאר שבע, שאך בנס לא עלה בחיי אדם. נטען כי על הנאשם היה לצפות כי הנשק שמכר שלא כדין ישמש לפעילות לא חוקית. עוד נטען, כי מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם אינו בוחן באופן ביקורתי את התנהגותו, מפחית מחומרת מעשיו ומהשלכותיהם. בסופו של דבר, לא הובאה המלצה בעניינו בשל סירובו של הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן ולמסור להם מידע שיאפשר להם לגבש את המלצתם, ובכך יש כדי להוסיף נופך של חומרה למעשיו. לשיטת המאשימה, על בתי המשפט להעניש בחומרה את המורשעים בעבירות הקשורות בנשק בתקווה למנוע סחר לא חוקי. לטענת המאשימה, עמדתה העונשית לפי הסדר הטיעון מקלה ביחס לחומרת העבירות ולמדיניות הענישה בעבירות נשק, ולפיכך מבוקש להשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל.
7. ב"כ נאשם עמדו על תיקונו המשמעותי של כתב האישום ועל העובדה כי שני האישומים מתייחסים לרכישתו, להחזקתו ולמכירתו של אותו כלי נשק, עת כל הפרשה הסתיימה עם מכירתו של הנשק בשנת 2004. ב"כ הנאשם הדגישו כי לא נעשה כל שימוש בנשק בתקופת החזקתו, משנת 1999-2004, והדבר אושר בבדיקה בליסטית של הנשק. מה גם שיש ליתן משקל לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. נטען כי המדובר בנאשם בן 39, אב ל- 18 ילדים הסמוכים על שולחנו, סובל עד היום מקשיים בתפקודו כתוצאה מתאונת דרכים שעבר בשנת 1997 ומטופל ע"י נוירולוג ופסיכולוג ונוטל כדורים באופן קבוע, ללא עבר פלילי, אשר הודה כבר בחקירתו הראשונה והביע חרטה מלאה, המנהל אורח חיים נורמטיבי ובעל יציבות תעסוקתית. עוד נטען כי יש ליתן משקל משמעותי לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות וכי שליחתו למאסר היום מאחורי סורג ובריח תחטיא את מטרות הענישה. לעניין תסקירי שירות המבחן, נטען כי אלו אינם שליליים, מה גם שהנאשם טוען כי הנשק נרכש לצורכי הגנה עצמית ולא נעשה בו שימוש. בנסיבות אלו, עתרו ב"כ הנאשם ליתן משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולבכר את שיקולי השיקום. אשר על כן, עתרה ב"כ הנאשם להטיל עליו עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות.
8. הנאשם הביע את צערו על מעשיו.
9. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות בנשק בכך שרכש אקדח, מחסנית וכדורים והחזיקם בביתו במשך 5 שנים עד למכירתם לידי אחר. ליבת חומרת התופעה בפוטנציאל הסיכון הטמון בה וכפי שנפסק:
"יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולא ברגעי לחץ ופחד" (ע"פ 3300/06
אבו סנינה נ' מ"י (לא פורסם). בענייננו, לא ברור מדוע מצא לנכון הנאשם להחזיק את הנשק. כבר נאמר לא אחת כי "
מחזה שמערכתו הראשונה נראה אקדח, עשוי האקדח לירות במערכה האחרונה", ואכן לטענת המאשימה נעשה בנשק נשוא כתב האישום שימוש לצורך פיגוע שבוצע על רקע לאומני בצומת מרכזית בדרום הארץ
. על חומרת התופעה וההכרח לבערה, נאמר:
על הסכנות הרבות הנשקפות מסחר בלתי חוקי בנשק עמד בית משפט זה לא אחת בציינו כי "הניסיון מלמד שנשק אשר מקורו מפוקפק, לאחר שהוא יוצא מידי המחזיק בו, מוצא את דרכו לידיים עברייניות או למפגעים למיניהם, והרי אלה גם אלה כבר הוכיחו כי אין הם מהססים להשתמש בו גם במקומות סואנים, וגם כאשר ברור להם כי עלולים להיפגע מהירי אנשים תמימים שנקלעו לזירה בדרך מקרה" (
ע"פ 5833/07
ח'ורי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.11.2007); ראו גם
ע"פ 9543/09
רחאל נ' מדינת ישראל, פסקה ח' ([פורסם בנבו], 19.1.2010)). אכן, סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמידי כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידיים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת (ראו:
ע"פ 11448/03
מדינת ישראל נ' גרבאן ([פורסם בנבו], 29.3.2004);
ע"פ 5220/09
עוואודה נ' מדינת ישראל, פסקה י' ([פורסם בנבו], 30.12.2009)). על כן, כל מי שהופך עצמו לחוליה במנגנון זה של סחר בלתי חוקי בנשק, מוחזק כמי שמבין ויודע אל נכון מה עלולות להיות התוצאות הנובעות ממעשיו ומהן הסכנות הנשקפות ממעשים אלה לחברה כולה (ע"פ 2251/11, 2368/11
ג'מאל נפאע נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 4.12.11), עמ' 7) (ראה גם ע"פ 1332/04, 1530/04
מ"י נ' יצחק פס ומתתיהו שבו (לא פורסם, ניתן ביום 19.4.04)).
אין בתסקירי שירות המבחן כדי להועיל לנאשם משלא בא בהמלצה נוכח העדר שיתוף פעולה.
בעת שיקולי הענישה נלקחו בחשבון נסיבות חייו האישיות, הודאתו והיעדר עבר פלילי. כן יש לקחת בחשבון את חודשי המעצר.
אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, בשים לב לחומרת העבירות, לנסיבותיו האישיות של הנאשם והודאתו, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 9 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 5/5/09 - 2/6/09
ב. מאסר על תנאי בן שנה והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מתום ריצוי עונש המאסר לא יעבור הנאשם כל עבירת נשק מסוג עון ו/או פשע.
ג. קנס בסך של 10,000 ש"ח שישולם ב 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15/1/12, אולם אם לא ישולם אחד מהתשלומים במועדו, יעמוד מלא סכום יתרת הקנס לפירעון מיידי.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה היום, ב' טבת תשע"ב, 28 דצמבר 2011, במעמד הנ"ל.