גזר דין בתיק ת"פ 8114-05-09

רקע

1. 1.      הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיפים 380 ו- 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק").
2. 2.      על-פי המתואר במסקנות הכרעת הדין, ביום 11.5.09  הנאשם תקף את רעייתו (להלן: "המתלוננת"), בביתו והכה אותה בידה במקל שבור של מגב, ושרט את ידה באמצעות המגב. בעקבות התקיפה, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש הכוללות שטף דם פנימי ושריטות ביד. בהכרעת הדין זוכה הנאשם מעבירה של איומים באישום הראשון, וכן מהאישום השני. יש לציין כי במסגרת עדותו של הנאשם בעת חקירתו הראשית הודה הנאשם בביצוע העבירה שבה הואשם בכתב האישום, ולאחר מכן הורשע.

תסקיר שירות המבחן

1. 3.      בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר לעונש מאת שירות המבחן. על-פי המתואר בתסקיר, הנאשם כבן 52, סובל מבעיות תפקודיות ומוכר כנכה על-ידי הביטוח הלאומי. הנאשם מודה בחלק מעובדות כתב האישום, כשהוא ממעיט מחומרת העבירות. הנאשם הסביר את התנהגותו התוקפנית כלפי רעייתו על רקע הידרדרות במצבו הבריאותי. בשיחה עם המתלוננת אשר הינה כבת 30 וגרושתו של הנאשם כיום, תיארה את הנאשם כאדם קפדן ביותר, סגור, נוקשה ובעל התנהגות אובססיבית וכפייתית. עוד תיארה כי לנאשם צורך גבוה בשליטה, המלוות בחרדות מפני פגיעה פיזית אפשרית בבית וברכוש השייך לו. המתלוננת תיארה את הקושי שלה להתמודד עם דרישותיו ועם התנהגותו השתלטנית כלפיה עד כדי מניעה ממנה לקשר עם הסביבה החיצונית, שכנים וחברים. המתלוננת תיארה את התנהגותו האלימה כאירוע חד פעמי, שלא מאפיין את התנהגותו בדרך כלל (אם כי שירות המבחן מציין כי דברים אלו עומדים בפער לדבריה בחקירת המעצר). לדבריה, נפרדו לאחר שביצע את העבירות הנוכחיות, כאשר לאחר מכן חזרו להתגורר יחד, והתגרשו פורמאלית כ- 3 חודשים עובר לעריכת התסקיר. כיום הקשר עם הנאשם תקין וממוקד סביב הטיפול בילדים.
2. 4.      שירות המבחן התרשם כי הנאשם סובל מקשיי תפקוד במישורים שונים בחייו, וקשייו האישיותיים באו לידי ביטוי גם ביחסיו הזוגיים, כנראה כי על רקע קשיים רגשיים אלה, התקשה לנהל קשר זוגי, וכי מעורבותו בעבירה מהווה ביטוי להסלמה של קשיים אלה. מדיווחי המתלוננת עולה שמאז האירוע הנוכחי, בני הזוג אינם חיים יחד, וקיום הקשר מבוסס על דאגה לצרכי הילדים. שירות המבחן סבור כי התלונה וההליך המשפטי היוו אלמנט מרתיע עבור הנאשם, וניתן להתרשם כי כיום הסיכון להישנות אירועים פחת. שירות המבחן לא התרשם כי הנאשם מתאים להתערבות טיפולית. שירות המבחן המליץ על הטלת עונש מותנה שיהווה גבול חיצוני ברור להישנות אירועים אלימים.

טיעוני הצדדים

1. 5.      לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד גילה בן עוזיהו, הנאשם יליד 1960, לחובתו הרשעה קודמת בעבירות של תקיפה סתם וכליאת שווא בגינה נדון למאסר על תנאי והתחייבות. ב"כ הנאשם עמדה על כך שהנאשם לא עבר הליך טיפולי, ושירות המבחן לא התרשם שהנאשם מתאים להתערבות טיפולית. לאור חומרת מעשיו של הנאשם, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופיצוי כספי למתלוננת.
2. 6.      לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד רותם סרי, יש להקל בעונשו של הנאשם, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בעונש צופה פני עתיד. זאת בפרט בשים לב לעברו הפלילי שאינו מן התקופה אחרונה, לחלוף הזמן ולאמור בתסקיר שירות המבחן.

דיון גזירת הדין

1. 7.      הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיפים 380 ו- 382(ג) לחוק. לא בכדי קבע המחוקק לעבירה זו עונש מרבי של שש שנות מאסר.
2. 8.      יפים לעניין זה דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 11.10.07):

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי  בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג".

1. דברים דומים נקבעו על-ידי כב' השופטת ע' ארבל בע"פ 11917/04 נורדיצקי נ' מדינת ישראל (מיום 19.5.05):

"בתי המשפט חזרו לא אחת על הצורך להוקיע את מעשי האלימות ולשרש תופעות אלה ממחוזותינו. אין חמור מכך שאישה לא תהא מוגנת בביתה שאמור להיות מבצרה".

1. 9.      במקרה דנן, סבורני כי קיימת חומרה יתרה בכך שהנאשם תקף את המתלוננת והכה אותה באמצעות מקל שבור של מגב, וגרם לה שטף דם פנימי ושריטות ביד. השימוש בחפץ (מקל) כאמצעי לנקיטת אלימות מגביר את חומרת מעשיו של הנאשם.
2. 10.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט'), נתתי דעתי לשיקולים הבאים:
3. א.      הנזק שנגרם מביצוע העבירה (סעיף 40ט(א)(4)), אשר כולל שטף דם פנימי ושריטות שנגרמו למתלוננת. כפי שהעידה המתלוננת הנאשם שבר את המקל של המגב לשניים על רגלו, ולאחר מכן הכה אותה בחוזקה, ובאופן שהותיר עליה סימן (עמ' 15, ש' 5-12).
4. ב.      הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה (סעיף 40ט(א)(5)). כפי שעולה מעדות המתלוננת, המתלוננת ניקתה את הבית, והאופן שבו ביצעה את מלאכתה העלה את חמתו של הנאשם (עמ' 15, ש' 1-4).