הסדר הטיעון
הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. מכוח ההסדר, עתרו הצדדים, במשותף, לחייב את הנאשם בעונש מאסר בפועל של 75 ימים, לריצוי בעבודות שירות וכן מאסר מותנה.
גם כאן, מאחר ובעניינו של הנאשם כרוך נאשם אחר, שדינו טרם נגזר, אדגיש, כפי שעשיתי בעבר, כי באמירת הדברים בגזר דין זה, ישנה התייחסות לעניינו של נאשם 7 לבדו.
מעשי הנאשם וההרשעה
עניינו של הנאשם, איננו כיתר הנאשמים בפרשייה זו. כל היתר הואשמו - ורובם ככולם כבר הורשעו - בנושאים הנוגעים, בעיקרו של דבר, למינויים ברשות המיסים. לא כך הנאשם כאן, כפי שאפרט בהמשך.
הנאשם הוא עובד רשות המיסים משנת 1992, ובראשית שנת 2006 מונה על ידי
ג'קי מצא, ראש רשות המיסים דאז, לכהן בתפקיד סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים של הרשות. שנים ספורות קודם לכן, הכיר הנאשם, באמצעות
יעקב בן גור, את
יורם קארשי, שכיהן כחבר במועצת עיריית ירושלים.
הנאשם יחד עם חמו וחמותו,
יואב ואילנה שגיא, היו הבעלים של בית-מגורים במבשרת ציון ועקב חריגות בניה שבוצעו בבית, הוצא ביום 16.3.2003 צו הריסה (התאמה ואיסור שימוש, ובית-המשפט דחה את מועד קיומו לתום שנה ממועד הוצאתו). ביום 30.4.2003 אישרה הוועדה לתכנון ובניה הראל היתר בניה, במספר תנאים, ובהמשך נדחה מועד קיום הצו עד ליום 30.9.2006. שגיא לא קיים את הוראות הצו ואף לא את התנאים ופנה לוועדה בבקשה לחידוש ההיתר, שפג בינתיים. הדיון בבקשה נקבע ליום 26.7.2006.
יום לפני מועד זה, התקשר בר זכאי לקארשי ובהמשך נפגש עימו וביקש ממנו להפעיל את קשריו, כדי להבטיח קבלת הבטחה בוועדה, שתהא רצוייה לנאשם. במהלך הפגישה התקשר קארשי לאריה שמם, אז סגן ומ"מ ראש המועצה במבשרת ציון, וביקש ממנו להשפיע על יו"ר הוועדה על מנת שבקשת שגיא תאושר. שמם הבטיח לקארשי להסדיר לשגיא את האישור. הנאשם עצמו לא ידע עם מי שוחח קארשי באותו מעמד.
למחרת פנה קארשי גם לערן הוכברג, עסקן פוליטי המקושר אליו, וביקש ממנו להפעיל את השפעתו על יו"ר הוועדה, על מנת שבקשת שגיא תאושר. הוכברג השיב כי יפעל לבקשתו.
ביום 26.7.2006, החליטה הוועדה כי היתר הבניה יינתן בשני שלבים, לאחר מילוי תנאים שנקבעו והחלטה זו אפשרה לשגיא לבקש דחיה של מועד קיום הצו, עד ליום 30.3.2007.
במהלך ישיבת הוועדה שוחח שמם עם קארשי והודיע לו כי הנושא טופל וקארשי עדכן מייד את הנאשם, אשר הודה לו.
במהלך חודש יוני 2006, פנה קארשי לנאשם וביקש את מעורבותו בתיק מס של יצחק ברדריאן בחברת סי בר בע"מ. בהמשך העביר קארשי לנאשם נתונים ביחס לתיק, כדי שיוכל לסייע לו. הנאשם קיבל את הנתונים ופנה לעובדת משרדו שטיפלה בתיק, כדי לברר אודות מצב הטיפול בו ועדכן את קארשי. בהמשך, נפגשו השניים ושוחחו, בין היתר, אודות התיק. הנאשם הבהיר לקארשי כי קיימת נכונות מצידו ללכת לקראת ברדריאן למציאת פיתרון.
בסוף חודש אוגוסט 2006 פנה רואה-חשבון איתן לוי לקארשי בעניין אחת מלקוחותיו, שבעניינה נערכה חקירה, וביקש ממנו להפעיל את קשריו והשפעתו ברשות המיסים, כדי לסייע ללקוחתו, חברה בע"מ. קארשי פנה לנאשם, כדי שיסייע, ואמר לו כי מתעללים בנישום במשרדי פקיד שומה אשקלון והנאשם הביע נכונות לסייע. הוא פנה לסגנו וביקש ממנו לבדוק את הטיפול בתיק ולאחר מכן נפגש עם קארשי ועדכן אותו, כי סגנו מסר לו שאין המדובר בתיק בו מתעללים בנישום והתיק נמצא בשלבי סגירה.
על פי אלה הורשע הנאשם, מכוח כתב האישום המתוקן, בביצוע
מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור, לפי סעיף 284 לחוק העונשין.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה עמד על הסדר הטיעון והצעה משותפת לענישה, לאחר שכתב האישום תוקן. הוא תיאר את עובדות כתב האישום והדגיש כי המדובר בעובד ציבור בכיר, מהבכירים ביותר במערכת. על כן יש חומרה במעשיו, בשל פגיעה באמונו של הציבור והמערכת שבה הוא עובד ובעובדים אותם הוא מנהיג.
למרות שקארשי הוא ששידל אותו לבצע את המעשה הפסול, אין לשכוח שהוא כעובד ציבור בכיר, שיתף עימו פעולה, יוזם פגישה עם קארשי לצורך ענייניו האישיים ונעתר לשידולו, בהמשך, ומשתף פעולה עם בקשותיו.
התובע הפנה לפסיקה רלבנטית המשקפת את המגמה של בתי המשפט, בעת האחרונה, להעלות את רף הענישה כלפי עובדי ציבור, בעבירות מסוג זה.
במכלול השיקולים להגיע להסדר, עומדים גם שיקולים לקולא ובהם זה שעניינו של הנאשם איננו חלק ממה שנוגע לרשות המיסים והמינויים, כמו יתר הנאשמים, והוא צורף לפרשה זו בשל מעשיו ופעולותיו של קארשי. גם נטילת האחריות על ידו, היותו בלא עבר פלילי והעובדה שהתפטר מתפקידו ואיננו משמש כיום בשום תפקיד ציבורי, נלקחו בחשבון על ידי התביעה. השיקולים אינם ראייתיים גרידא, אלא משקפים גם מדיניות ענישה, התואמת את האינטרס הציבורי, בהיות עניינו של הנאשם חמור פחות מזה של האחרים. על כן ביקש לקבל את ההסדר ולחייב את הנאשם בענישה המוצעת.