נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים פורטו בהכרעת הדין.
המאשימה:
המאשימה מפי בא כוחה המלומד, עו"ד סטיב בוארון, טען לעונש חמור ומשמעותי. התובע המלומד גרס כי ראוי הנאשם לעונש מאסר ארוך, נוכח העונשים שהושתו על נאשמים אחרים בפרשה זו (ראה פסקי הדין בעניינם של רוברט חדד; אסי בן-נעים; סלוצקי) לאחר שאלה הגיעו לכלל הסדר טיעון עם המאשימה - למשמעות עובדה זו - ועיקר העיקרים, הנאשמים הנ"ל לא הורשעו בעבירה של הלבנת הון.
התובע המלומד הדגיש הנסיבות לחומרה שנתגלו בתיק זה בעניינו של הנאשם. התובע נשען בטיעוניו לעונש על עדותו של עו"ד איתן שאולסקי, שסיפר בבית המשפט על התופעה שנחשפה בבית המשפט של הפצת כדורים מזוייפים בצורה מסחרית ועל הנזקים הכבדים שהיא נושאת עימה. התובע המלומד הגיש חוות דעת מומחה מטעם משרד הבריאות אגף הרוקחות, על הסכנה לציבור מהפצת התרופות המזוייפות (ראה
ג/1). התובע המלומד הגיש תצהיר על הנזקים שנגרמו לחברת "לילי ישראל" פגיעה במוניטין, ירידה בהיקפי מכירות ומאמצים המושקעים באכיפה (ראה
ג/ 2).
ההגנה:
סניגוריו המלומדים של הנאשמים, עו"ד אלי כהן ועו"ד אבי חימי, טענו לענישה מתונה ומדודה. הסניגורים הבליטו נתוניו החיוביים של הנאשם ועדויות אופי שלימדו על נדיבותו הרבה והליכותיו הנאות כאזרח המחובר בטבורו למסגרת הנורמטיבית, המבקש להשפיע מטובו על סביבתו.
הפרקליטים המלומדים ביקשו בטיעוניהם לאבחן בין העונשים שנגזרו על רוברט חדד, אסי בן-נעים וסלוצקי לבין הנאשם. לגישתם, קיים הבדל ניכר בין נאשמים אלה לבין הנאשם. אלה הפיצו מאות אלפי כדורים ואילו הנאשם, כל אשר עשה, עפ"י הכרעת הדין, היה סיוע למפיצים, שהפיצו כמויות קטנות לאין שיעור מהכמויות בהן הורשעו אותם נאשמים.
הסניגורים המלומדים במיומנותם הרבה היטיבו לתאר אישיותו של הנאשם, כמי שגדל בבית מורכב וסבוך בסביבה חברתית קשה והתפתח לאיש עסקים מצליח המבקש לתרום, להעניק ולסייע לבני משפחתו, לחברים ולקרובים. הסניגורים הדגישו עדויות האופי (ראה עדויות עדי האופי: מר יוני מור, גב' מירי כהן, מר אליהו אמינוב, מר ברוך כהן, מר גיא וייס, גב' יפית כהן, מר יצחק שקרקה ומר יהודה מלכה -
ס/ 4), ששיבחו את הנאשם וגמרו עליו את ההלל, על אישיותו ונדיבותו הרבה. לגישת הסניגורים המלומדים, מדובר בתיק חריג נוכח העובדה שהמפיצים העיקריים לא נתנו את הדין ורק כנגד הזוטר יחסית חידדה המאשימה טיעוניה וביקשה למצות עימו הדין. לגישת הסניגורים המלומדים, ראויים הנאשמים כמי שעברו עבירות כלכליות לענישה כלכלית כספית. אל לבית המשפט, כך הסניגורים המלומדים, להשית על הנאשם עונש מאסר ממשי, שכן, שיקולי הענישה ומידת שורת הדין דורשים אחרת.
דיון:
כאמור, הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 3 (א) לחוק הלבנת הון, סיוע לעבירה לפי סעיף 60 (א) (3) לפקודת סימני מסחר, סעיף 60 לפקודת הרוקחים וסעיף 338 (א) (8) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין.
רשת הפצת כדורי אין אונות תוארה בבית המשפט. באי כוח הצדדים הסכימו על שיטות הפעלת רשת הפצת התרופות המזוייפות. לאורך חודשים ארוכים, הופצו אלפים רבים של כדורי אין אונות מזוייפים על מנת לגרוף כסף קל ונוח לכיסם של המפיצים. הנאשם, באמצעות חברת הפרסום שבבעלותו, מילא תפקיד מרכזי בהובלת הכסף. הכספים הגיעו לרשותם של הנאשם הוטבעו ועורבבו בספרי החשבונות ובמזומני נאשמת 2, עד שלא ניתן היה לעקוב אחר זרימת הכספים שנבעה מרשת הפצת הכדורים המזוייפים. עפ"י העובדות שנצטיירו ונוצקו בבית המשפט, ללא תרומת הנאשמים לרשת הפצת התרופות באמצעות פרסומים ומכשירי טלפון, לא הייתה הרשת יכולה לפעול ובוודאי לשרוד לאורך ימים ארוכים. הנאשמים בפועלם המתואר בהכרעת דין, הקימו חיץ בין רשת הפצת התרופות המזוייפות, לבין האחראים להפצת אותם תרופות. הרשת פעלה, כמתואר בהכרעת הדין, באמצעות שליחים, טלפנים ומסייעים שונים, כאשר הכדורים הופצו ללא מרשם רופא ושלא באמצעות בית מרקחת. הנאשמים קיבלו לרשותם כספים, שנתקבלו כתמורה לאותן תרופות מזוייפות ע"י העמדת חשבונות הבנק ומשרדי נאשמת 2, לטובת המפיצים. הכספים שנתקבלו ממכירת כדורי אין האונות, שהגיעו לרשות הנאשמים, הוחזקו על ידם, הוטבעו ועורבבו עם כספים ממקורות אחרים. הנאשמים עשו להסתרת מקבלי השירות, הלקוחות, המפיצים והאחראים על הפצת התרופות המזוייפות. הנאשמים פעלו במודע להסתרת הלקוחות והמפיצים, מתוך רצון להגדיל רווחיהם, הכול בכול תוך ניהול מערכת חשבונאית כוזבת.
הנאשמים, סייעו להפרת סימני מסחר של תרופות למשמעות המכבידה של עובדה זו. הנאשמים גרמו בפועלם סיכון ממשי לציבור תמים, שרכש כדורים מזוייפים העלולים לגרום נזקים ניכרים לבריאותם.
מעל לכך, בפועלם של הנאשמים, יש כדי לפגוע במוטיבציה של גורמים עסקיים להשקיע בפיתוח ובשיווק מוצרים משוכללים. פועלם של הנאשמים פגע במוניטין וברווחים של חברות עסקיות הפועלות בשוק תחרותי.
למותר להכביר מילים על החומרה שבעבירה של הלבנת הון. בית המשפט העליון חזר ושנה בצורך להטיל עונשים משמעותיים על מבצעי עבירות על פי חוק זה. מטרתם של מלביני הון הינה להפוך כסף שחור לכסף לבן. מדובר בחוק שנועד להעמיד אכיפת החוק במדינה והתנהלות העסקים בה עפ"י אמות מידה מקובלות וראויות במדינות מפותחות.
העונשים שהושתו (בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת"פ 20644/03/10; ת"פ 20597/03/10; ת"פ (מחוזי ת"א) 20745/03/10), בפרשה זו, שהוטלו במסגרת הסדרי טיעון בהם נטלו הנאשמים אחריות על שכמם והודו במיוחס להם ע"י המדינה, וגם שלא הורשעו בעבירה החמורה של הלבנת הון - יש בהם להשליך על העונש הראוי לנאשמים.
סוף דבר:
לאחר ששקלתי מחד גיסא חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים, ומאידך גיסא, נתוניו האישיים של הנאשם, סגולותיו הנאות כפי שבוטאו בעדויות עדי האופי, ולאחר שנתתי משקל לטיעוניהם הנכבדים של פרקליטיו המלומדים, הנני לגזור על הנאשמים העונשים הבאים:
נאשם 1:
א. 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.