1. הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום מתוקן בן שני אישומים, בעבירות של קשירת קשר לעוון, לפי ס' 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"). בד בבד, הורשע נאשם 1 בעבירות של ניסיון לגניבה, לפי ס' 384+25 לחוק; נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי ס' 10+62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; ונהיגה ללא ביטוח, לפי ס' 2 לפקודת הביטוח [רכב מנועי], התש"ל. נאשם 2 הורשע בנוסף בעבירות של ניסיון לגניבה, לפי ס' 384+25 לחוק; והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי ס' 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973.
2. הנאשמים קשרו קשר לגנוב רכוש מחנות התכשיטים "תכשיטי דיין" הנמצאת ברחוב הרצל 41 באשקלון (להלן: "החנות"). נאשמים 2-3 הינם אחים ונאשם 2 נשוי לאחותו של נאשם 1. במסגרת הקשר, ביום 12.1.11, בשעה 11:43 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים לאזור בו ממוקמת החנות, נאשמים 1 -3 התמקמו בחנות פלאפל סמוכה ותצפתו על החנות ונאשם 2 התהלך בסמוך לחנות בעודו מחזיק במכשיר טלפון נייד ותצפת על החנות. בשעה 12:10 עזבו הנאשמים 1 ו-3 את חנות הפלאפל, נאשם 1 עלה על קטנוע ונהג בו לכיוון החנות ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, אלא שאז עורר את חשדם של בעל החנות ושכנו בעל החנות לבעלי חיים ולפיכך החליטו הנאשמים שלא להמשיך בביצוע תוכניתם ועזבו את המקום.
בעת מעצרו של נאשם 2 בגין אירוע זה, נתפס בביתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.643 גרם עטוף בנייר עיתון.
3. לא הוצג הסדר טיעון לעניין העונש.
4. מתסקיר שרות המבחן בעניינו של נאשם 2 עולה, כי הנאשם רווק, אב לשני ילדים קטנים, מתגורר ביחד עם בת זוגתו וילדיו באשקלון, טרם מעצרו עבד בעבודות מזדמנות וכיום במגרש ברזל באשקלון. שירות המבחן התרשם מנאשם בעל יכולות וורבליות תקינות בצד דלות רגשית ומילולית, חוסר בשלות באישיותי, קושי בתחושת שייכות והסתגלות, דימוי עצמי נמוך, התנהגותו אימפולסיבית וקושי בויסות דחפים. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם נעדר דמויות הוריות תומכות ומציבות גבולות בחייו, לא קיבל את הטיפול המתאים ללקות הלמידה ולהפרעת הקשב והריכוז מהם הוא סובל מגיל צעיר והפנים נורמות התנהגות עבריינית המאפיינות את התנהגותו ואורח חייו ולמעשה מבצע עבירות באותו סוג וטרם השכיל להפיק לקח מאופן התנהגותו. לדבריו, הוריו התגרשו בהיותו בן 7 על רקע אלימות האב כלפי האם, בגינה אף אושפזה, בגיל צעיר אובחן כלקוי למידה עם הפרעת ADHD, טופל ברטלין והפסיק עקב תופעות לוואי קשות, בגינן ועל רקע התנהגות אלימה התקשה להשתלב במסגרות חינוכיות, אימו סירבה לשלבו במסגרת חינוך מיוחד, לא ברור כמה שנות לימוד סיים, התגייס לצבא וערק לאחר שנה וחצי והשתחרר מהצבא לאחר שריצה עונש מאסר. מנהל אורח חיים משותף עם בת זוגתו מזה ששבע שנים, נולדו להם שני ילדים. הנאשם הודה בביצוע העבירה וטען כי תפקידו היה לתצפת על חנות התכשיטים אותה תכננו לשדוד, נאשם 1 היה אמור לבצע את השוד, אלא שהם החליטו לא לבצע את השוד כדי לא להיות מעורבים שוב בפלילים. להתרשמות שרות המבחן, הנאשם עושה מינימליזציה של מעשיו, מתקשה להבין את חומרתם, מתקשה לבחון את חלקו ביצירת התנהגותו הבעייתית ומתקשה בהצבת גבולות פנימיים. לאור כל האמור לעיל, העריך שירות המבחן כי הנאשם נמצא בסיכון להמשך התנהגות פורצת גבולות והמליץ על עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. לדעת שירות המבחן, יהא בעונש מאסר בפועל כדי לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בנאשם ולחזק אצלו דפוסי התנהגות עבריינים.
5. התסקיר בעניינו של נאשם 3 מלמד כי נאשם 3 בן 35, נשוי ואב ל-4 ילדים, מתגורר במושב בית שקמה ועובד עם אחיו בתחום הבניין, עובר למעצרו בהליך זה היה בבעלותו במשך 5 שנים מינימרקט באשדוד. לדבריו, הוריו התגרשו בהיותו בן 21 בעקבות התמכרות האב לאלכוהול, כשנה לאחר מכן נרצח אחיו הבכור בקטטה אליה נקלע, מאז נדרש לתמוך רגשית באמו אשר מתקשה לשאת באובדן. הנאשם סיים 10 שנות לימוד ועבד עם אביו בשוק העירוני באשקלון, שם החל להתחבר לחברה שולית ולהיות מעורב בפלילים, בנסיבות אלו לא גוייס לצה"ל, עבד בשוק ולאחר מכן עבד במינימרקט באשדוד אותו רכש בשנה האחרונה ונאלץ למוכרו לאחר מעצרו. שרות המבחן התרשם מהיותו בעל יכולת וורבלית טובה, מתבטא בפתיחות רבה ובכנות, מחובר לרגשותיו ובעל יכולת לבטאם, גדל במשפחה שנקלעה למצוקה בעקבות התמכרות האב ונותרה ללא דמויות הוריות חזקות וסמכותיות, במהלך השנים ובסיוע גורמי טיפול סיגל אורח חיים תקין ומתפקד, הקים משפחה וגילה אחריות, בעל יכולת לערוך התבוננות פנימית ולבחון את התנהלותו הבעייתית. הנאשם הודה בביצוע העבירה אלא שהרחיק את מעשיו מהקשר פלילי וטען כי נפגש עם נאשם 1 ואחיו לארוחת צהריים בפלאפל, שם הם שיתפו אותו בתוכניתם והוא ניסה להניאם לביצועה. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם חש בושה רבה נוכח מעורבותו. לאור רצונו של הנאשם בטיפול והתרשמות שירות המבחן מיכולתו להיתרם מהליך טיפולי, הומלץ על השמתו בפיקוח למשך שנה במהלכה ישולב בטיפול קבוצתי, כמו כן להטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות ומאסר על תנאי. להתרשמות שירות המבחן יהא בענישה זו כדי להוות גורם הרתעתי משמעותי להתנהגות פלילית נשנית בעתיד.
6. כראיות לעונש מטעם המאשימה, הומצאו גיליונות הרישום הפלילי של הנאשמים, מהם עולה כי לחובתו של נאשם 1 עומדות 6 הרשעות בעבירות רכוש רבות וכן בעבירות של תקיפה ואיומים, בגינן ריצה שתי תקופות מאסר בפועל קצרות ומאסר בעבודות שירות; לחובתו של נאשם 2 עומדות 2 הרשעות בעבירות שונות והרשעה נוספת של בית הדין הצבאי בגין היעדרות מהשרות שלא ברשות; לחובתו של נאשם 3 עומדות 6 הרשעות ורישום פלילי נוסף ללא הרשעה בעבירות רכוש, החזקת סמים ונהיגה ללא רישיון בגינם ריצה תקופת מאסר בפועל בת 8 חודשים וכן מאסר בעבודות שירות במשך 3 חודשים.
7. ב"כ המאשימה פתח ועתר להשתת עונש מאסר בפועל על שלושת הנאשמים, מאסר על תנאי וקנס ובנוסף ביקש להטיל על נאשם 1 עונש של פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. לשיטת המאשימה, מעשיהם של הנאשמים חמורים חרף העבירות המיוחסות להם נוכח התכנון המוקדם ואופן הוצאת הקשר אל הפועל. עוד נטען כי לשלושת הנאשמים יש עבר פלילי לא קל, נאשם 1 אף ריצה עונשי מאסר בפועל בגין עבירות רכוש אך ללא הועיל. בעניינו של נאשם 2, נטען כי יש ליתן את הדעת על תפיסתו של סם מסוכן מסוג חשיש בביתו. כן כי חרף המלצת שירות המבחן, נאשם 2 אינו משתף פעולה, אינו מעוניין בשיקום, מתחמק מבדיקות שתן ואף להתרשמות שרות המבחן התנהגותו מאופיינת בביצוע עבירות רכוש, התייחסותו לעברו הפלילי מגמתית ומקלה והנאשם לא הפיק הימנה לקח.
בעניינו של נאשם 3 נטען, כי חרף הודאתו והודאת אחיו, עולה מתסקיר שרות המבחן כי הנאשם מרחיק עצמו מהעבירה וטוען כי ישב לתומו לסעוד את ארוחת הצהריים עם אחיו וניסה למנוע את ביצוע עבירת השוד. בנסיבות אלו, נראה כי הנאשם טרם הפנים את חומרת התנהגותו.
8. ב"כ הנאשמים עמד על על תיקונו של כתב האישום בהתאם להודאתו של נאשם 1 בתחילת ההליך המשפטי. לטענת ב"כ הנאשמים, נאשם 1 הגיע לחנות בכוונה לבצע לכאורה עבירה חמורה, אך בטרם החנה את הקטנוע הבין את משמעות מעשיו, נעמד ונסוג לאחור. מעצרו בוצע 6 ימים לאחר האירוע בעומדו להתקשר בחוזה במסגרת עסקיו- המינימרקט באשדוד שבבעלותו. נטען כי דווקא עברו הפלילי הוא שהביא את הנאשם להבין את משמעות מעשיו ולחדול מהם. אשר על כן, עתר ב"כ הנאשמים להתחשב בחרטתו של הנאשם עובר לביצוע מעשה הגניבה ובמעצרו במשך 11 חודשים.
בעניינו של נאשם 2, נטען כי הודה והורשע בעבירה, עברו הפלילי אינו מכביד, הנאשם טעה בשיקול דעתו ואכן לבסוף התחרט וחדל בכוחות עצמו מהמשך ביצוע המתוכנן, מה גם שיש לבחון את חלקו בפרשה שאינו מרכזי. עוד נטען כי העבירות המיוחסות לו אינן מצויות ברף העליון של עבירותמסוג זה.
בעניינו של נאשם 3, נטען כי לא בכדי מיוחסת לו אך עבירה של קשירת קשר לעוון.
9. נאשם 1 ביקש לקחת אחריות על מעשיו, טען כי ב- 3 השנים האחרונות עובר הליך טיפולי, קבוצתי ופרטני, שמתמקד בשליטה בכעסים ובדחפים נוכח נטייתו לבצע עבירות רכוש. לדבריו, לאחר שחרורו מהכלא נקלע למשבר כלכלי ורגשי שהובילו לביצוע עבירות אך למזלו התעשת ולא ביצע את העבירה. לבסוף, הביע הנאשם את חרטתו ואת רצונו בשיקום.
10. נאשם 2 הביע את צערו על מעשיו וביקש את התחשבות בית המשפט בהיותו נשוי ואב לשני ילדים קטנים.
11. נאשם 3 הביע את צערו וחרטתו על מעשיו, טען כי שיקם את חייו וביקש את התחשבות בית המשפט בהיותו אב ל- 4 ילדים קטנים.
12. הנאשמים הורשעו, ע"פ הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון. נאשם 1 הורשע בעבירות של ניסיון לגניבה ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, נאשם 2 הורשע בעבירות של ניסיון לגניבה והחזקת סמים לשימוש עצמי.
הנאשמים קשרו קשר לבצע גניבה מחנות תכשיטים באשקלון, הם תכננו מבעוד מועד את מעשיהם, חילקו ביניהם תפקידים והצטיידו לשם כך באמצעים המתאימים, כפי שניתן להסיק מהעמדתו של האופנוע בקרבת מקום. אין בידי לקבל את טענת ההגנה לפיה הנאשמים נמלכו בדעתם וחזרו בהם מכוונתם לבצע את הגניבה. הנאשמים הודו בעובדותיו של כתב האישום המתוקן על פיו, אך בשל החשד שעוררה התנהגותם בבעל חנות התכשיטים ובבעל חנות סמוכה, שבו על עקבותיהם, הנה כי כן, לא חרטתם של הנאשמים ומצפונם עמדו להם כי אם אימת הדין ורצונם שלא להיתפס במעשיהם העברייניים. בנסיבות אלו, אין בהימנעותם מהוצאתה לפועל של תוכניתם העבריינית כדי להועיל להם, היפכא מסתברא- יש בטענתם כדי לשקף חוסר הבנה של חומרת מעשיהם כמו גם מסוכנותם לעתיד לבוא.
חלקו של כל אחד בפרשה מהווה משקל בגזירת דינו. לנאשם 1 חלק עיקרי באירוע באשר הוא היה אמור לבצע את הגניבה מחנות התכשיטים, בעוד נאשמים 2-3 תצפתו על החנות. משנה חומרה נודע למעשיו של נאשם 1 עת נטל לידיו את האופנוע כשאינו מחזיק ברישיון נהיגה, מה גם שאין לאופנוע ביטוח לפי חוק. חזקה כי אופנוע מהווה כלי מסוכן אשר נהיגה עליו, טרם נרכשה מיומנות כדבעי ולפי כל דין, עלולה לסכן את הציבור עד כדי קיפוח חיים.
תסקירי שירות המבחן בעניינם של נאשמים 2-3 מלמדים אמנם על נסיבות חיים לא קלות אלא שנאשם 2 טרם השכיל להבין את חומרת מעשיו ולהערכת שירות המבחן נשקף הימנו סיכון להתנהגות פורעת חוק בעתיד. בעניינו של נאשם 3, שירות המבחן התרשם מבושתו ומרצונו בהליך טיפולי כמו גם יכולתו להיתרם מהליך זה אלא שהנאשם הרחיק את עצמו מהעבירה ומצמצם את מעורבותו בה, מה שמעיד על היעדר הפנמה של חומרת מעשיו ומעיב על יכולתו האמיתית להיתרם מהליך טיפולי.