1. הנאשם הודה בכתב אישום שהוגש נגדו לבית משפט זה ביום 25.9.11 והודה בשני כתבי אישום נוספים שהיו תלויים ועומדים נגדו בבית משפט לנוער נצרת, בהיותו קטין, אותם צירף לתיק זה.
על-פי התמונה העולה מעובדות כתב האישום שהוגש לבית משפט זה, במשך תקופה שאורכה אינו ידוע למאשימה, ועובר לתאריך 17.9.11 החזיק הנאשם ברשותו אקדח בקוטר 9 מ"מ (להלן: "
האקדח") ומחסנית תואמת לאקדח זה (להלן: "
המחסנית"); כן החזיק ב- 13 כדורים בקוטר 9 מ"מ מתאימים לאקדח (להלן: "
הכדורים"). את האקדח, המחסנית והכדורים החזיק הנאשם בביתו ללא רשות על פי דין.
בתאריך 17.9.11 נטל עמו הנאשם את האקדח, הכדורים והמחסנית והצטרף לנסיעה עם אחר לשכונת שנלר בנצרת שם נעצר על ידי שוטרים.
על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום הנ"ל, הורשע הנאשם בעבירות שלהלן:
עבירות בנשק, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא + 144(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין");
עבירות בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא + 144(ב) סיפא לחוק העונשין;
2. ביום 24.6.09 הוגש לבית משפט השלום לנוער בנצרת כתב אישום נגד הנאשם
בת.פ. 2202-07-09, אשר ייחס לו עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 19.9.08 או בסמוך לכך, בשכונת אלכרום בנצרת התגלע ויכוח בין המתלונן ע"ז, נער יליד 18.3.93 (שהיה אז כבן 15 שנים וחצי) ובין הנאשם, אשר במהלכו "הודיע" הנאשם למתלונן כי ברצונו לריב עם המתלונן; בתאריך 20.9.08 סמוך לשעה 17:30, עת עבר המתלונן ליד ביתו של הנאשם, לפתע רץ לעברו הנאשם כשבידו מוט עץ באורך של כמטר. הנאשם היכה באמצעות מוט העץ את המתלונן בפניו וכן הכהו ברגלו הימנית. כתוצאה מהמכה בפנים, נגרם למתלונן שבר באף וכן נגרמו לו פצעים בפניו וברגלו.
ביום 14.1.10 הוגש לבית המשפט לנוער בנצרת כתב אישום נוסף נגד הנאשם
בת.פ. 21315-01-10, אשר ייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין ותקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 11.3.09 בשעה 15:50 או בסמוך לכך בשכונת אלכרום בנצרת, במהלך טיפול בחפץ חשוד, ביקש אדם אבו סמרה, שוטר מתחנת נצרת, מנערים שהתקבצו במקום להתרחק מהחפץ החשוד; באותן נסיבות, דחף הנאשם את השוטר בגופו ואמר לו "בדוי בוגד בן זונה" או אז הודיע השוטר לנאשם, כי הינו עצור והעלה אותו לניידת המשטרתית; הנאשם השתולל בניידת המשטרתית ושלח את ידיו ורגליו לכל כיוון.
על יסוד הודאתו של הנאשם בשני כתבי האישום הנ"ל שהוגשו לבית המשפט לנוער בנצרת, קבעתי כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בשני כתבי האישום.
3. שירות המבחן למבוגרים בתסקירו מיום 13.2.12 עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם; מדובר בנאשם צעיר בן 19 וחצי, מאורס מזה כשבעה חודשים. עובר למעצרו עבד כשנתיים בעבודות ברזל בעסק של המשפחה; הנאשם מגמגם ומתקשה לבטא את עצמו היטב בדיבור; הוא סובל מכך מגיל 15; הנאשם בן למשפחה המונה 9 נפשות; אביו סובל מנכות ואמו הינה עקרת בית. מדבריו של הנאשם עלה, כי משפחתו מתמודדת עם קשיים כלכליים וכי עבירותיו בוצעו, בין השאר, על רקע סכסוך שכנים שקיים בין הוריו (אביו) לבין שכניהם. הנאשם מתאר את עצמו כקורבן לאלימות תמידית מצד ילדי השכנים, בעיקר במסגרת בית הספר; הנאשם למד 11 שנות לימוד. הנאשם הודה בפני קצינת המבחן ברוב העובדות המיוחסות לו; יחד עם זאת, בעבירות כלפי השוטר ומתלונן נוסף, טען כי הוא זה שנפל קורבן לאלימות מצידם ולכן הגיב באלימות; באשר לעבירות הנשק, טען, כי מצא את הנשק והתחמושת ורצה למסרם למשטרה.
קצינת המבחן התרשמה מתפקוד בינוני של הנאשם, אשר מתקשה לשמור על יציבות ותפקוד תקין; לאורך השנים התנהגותו הייתה בעייתית, תוך שנחשף לחברה עבריינית. בנוסף, התרשמה קצינת המבחן מיכולת וכישורים תעסוקתיים נמוכים בשלב זה, בעיקר לאור פגיעות נפשית, ערך עצמי וביטחון עצמי נמוכים מאוד. עוד התרשמה קצינת המבחן, מהעדר בטחון בסיסי במערכות יחסים משמעותיות עם האחר. נראה, כי מגיל צעיר חווה הנאשם פגיעות רבות בהעדר גורם הורי/סמכותי שייתן לו הגנה ומענה פיזי ונפשי מספקים; כתוצאה מכך הוא חווה בדידות רגשית וחברתית. יתר על כן, כאמור סובל מגמגום כבד ונראה, כי הוא נמנע מלדבר, מליצור קשר עם אחרים, גם מתוך חווית בושה. לאור זאת, קיימת כיום יכולת נמוכה לויסות דחפים, דבר שעלול להביאו להגיב בתוקפנות לפגיעה בו. יחד עם זאת, לא התרשמה קצינת המבחן, כי מדובר באדם בעל קווי אישיות תוקפניים ואלימים אשר יזום פגיעה באחר ולא התרשמה מקיומם של דפוסים עבריינים מושרשים, למרות מעורבות חוזרת בפלילים.
הנאשם אינו רואה בטיפול אפשרות רלוונטית לגביו, בשל פגיעות קודמות שחווה וכתוצאה מכך, קושי לתת אמון באחר, לסמוך עליו ולהיחשף בפניו. הנאשם מחזיק בעמדה כי לא ניתן לסייע לו וכי אין פתרון אמיתי למצוקותיו.
לאור האמור, לא באה קצינת המבחן בהמלצה טיפולית לגביו, חרף התרשמותה, שללא טיפול מתאים, הסיכון לביצוע עבירות נוספות הינו גבוה מהטעמים שפורטו לעיל.
4. ב"כ המאשימה מבקש להרשיע את הנאשם בשני התיקים שצורפו לתיק זה ולגזור עליו (בגין שלושת התיקים) עונשים ראויים של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשני המתלוננים.
ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על כך, שאין המדובר במעידה חד פעמית אלא ברצף הסתבכויות שסופו בהעדר המלצה טיפולית של קצין המבחן.
באשר לעבירות בנשק, טען ב"כ המאשימה, כי מדובר בעבירה שהיא "בכותרות", שהרוב לגביה כבר נאמר והזמן הוא זמן למעשים; נשק בלתי חוקי מהווה סיכון, נועד לביצוע פעולות בלתי חוקיות והוא נתפס במקרה דנן תוך כדי אירוע של שתיית אלכוהול, דבר המהווה חיבור נפיץ במיוחד. בנוסף, הנאשם חטא בעבירה של חבלה חמורה והעלבה ותקיפה של שוטר; ב"כ המאשימה סבור, כי כל אחד מכתבי האישום מגלם בתוכו חומרה אשר מקבלת משמעות יתירה כשהיא מצטרפת לחומרה שבשאר כתבי האישום.
5. ב"כ הנאשם מבקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם (החל מיום 17.9.11).
ב"כ הנאשם עמד בטיעוניו על נסיבותיו האישיות של הנאשם בהדגישו, כי בשל ליקוייו הנפשיים, התעקש הנאשם "לקחת את התיק" על כתפיו ולפטור את יתר המעורבים מכל אשמה; ב"כ הנאשם סבור, כי בתיק שהוגש לבית משפט כאן מדובר בשתי עבירות בגין מסכת עובדתית אחת שמצמיחה שתי הוראות חיקוק.
ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר בהטעימו, כי קצינת המבחן ציינה כי הנאשם חווה ילדות קשה מאוד, שבגללה הוא סובל מבעיה נפשית ומגמגומים וקשיי דיבור; הנאשם היה קורבן לאלימות קשה של נערים אחרים בשל סכסוך שכונתי שהוא חווה. ב"כ הנאשם הוסיף, כי הנאשם גדל בסביבה הסובלת מאלימות רבה "והדרך המקובלת" ליישוב סכסוכים במקומות אלה היא דרך האלימות. ב"כ הנאשם סבור, כי הנאשם הוא קורבן לסיטואציה זו ואין המדובר באדם שיש בו מטען ופוטנציאל עברייני, כפי שציינה קצינת המבחן.