האישום
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון. מתברר כי ביום 19.8.2010, בשעות הבוקר, נהג המתלונן, את רכבו, לכיוון צומת בית-ליד. הנאשם נהג את רכבו ועצר סמוך לרכב המתלונן. על רקע חשדו של הנאשם, כי המתלונן קיים רומן עם אשתו, ירד הנאשם מן הרכב, שלף חפץ חד ודקר את המתלונן בצד השמאלי של בית החזה, דקירה אחת. כתוצאה מן הדקירה נגרם למתלונן חתך בבית-החזה ברוחב 3 - 4 ס"מ והוא נזקק לטיפול בבית-החולים, שם בוצעה תפירת הפצע.
על פי אלה הורשע הנאשם בעבירה של
חבלה חמורה שלא כדין
בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו- 335 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
מכוח ההסדר טענה התביעה לחיובו של הנאשם ב- 3 שנות מאסר בפועל כעונש ראוי בעיניה ומאסר על תנאי וכן פיצוי למתלונן בסכום 5,000 ש"ח. ההגנה טענה באופן חופשי. רכיב הפיצוי היה מוסכם.
תסקיר
בתסקיר שהוגש עבור הנאשם, כבן 29, המתגורר בקלנסואה, נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 3 ו- 5, פורטו קורות חייו ותולדות משפחתו. לפני כשש שנים נישא לאשתו, שהיתה קטינה אז וכיום היא כבת 21 שנים. היא בת דודתו של הנאשם. השניים הסתכסכו לאחרונה ונפרדו לפני כשנה עקב בגידתה בו, כדבריו. היא חזרה להתגורר בבית הוריה בנחף.
הוא סיים 12 שנות לימוד, החל לעבוד כזגג, אך נפצע בתאונת עבודה ועבר תהליך שיקומי. למד קורסים בהנהלת חשבונות, אך לא מצא עבודה במקצועו ועבד כסדרן מוצרי מזון בסופר-מרקט ברמת-גן.
הוא לקח אחריות מלאה על התנהגותו והסבירה על רקע תחושת פגיעה עמוקה בכבודו, במיוחד כשהמדובר בחבר שאשתו ניהלה עימו רומן. רגשות הכעס, התסכול והפגיעה הרגשית העמוקה, הביאו להידרדרות בתפקודו ובניתוק קשריו עם בני משפחתו וחבריו. הוא פגש את המתלונן באופן אקראי ולא שלט בעצמו וברגשותיו. הוא ביטא חרטה על מה שעשה וסיפר גם, כי הסגיר עצמו לתחנת המשטרה לאחר שהבין, כי פגע במתלונן. אין לו הרשעות קודמות.
שירות המבחן התרשם, כי הפגיעה במתלונן לא היתה מתוכננת וכי פעל מתוך התקף זעם. כיום הוא מגלה הבנה למשמעות מעשהו ותוצאות התנהגותו. הוא ביקש, כי בני משפחתו יתנצלו בשמו על הפגיעה ועל כן נערכה סולחה עם משפחת המתלונן.
גם אשתו של המתלונן תיארה קשר קרוב עימו במהלך השנים והביעה צער על המשבר הזוגי. היא תיארה אותו כאבא טוב לילדים, בלא בעיות, שדאג למשפחה.
שירות המבחן התרשם מאדם המנהל אורח חיים חיובי ונעדר מעורבות פלילית או דפוסים עבריניים. התנהגותו נבעה מתוך קשיים רגשיים מול פגיעה קשה בכבודו ובאמון שהיה לו באשתו. הוא הפנים את מעשיו וביטא חרטה כנה. על כן המליץ, כי באם בית המשפט שוקל להטיל עליו מאסר בפועל, ישקול המרתו בעבודות שירות ויעמידו במבחן למשך שנה. לדעתו, מאסר בפועל עלול לסכן את מצבו ולהגביר את הפגיעה בו, לאחר שתיאר, כי חש השפלה וניצול על ידי עצורים, בתקופת מעצרו ועל כן בודד עצמו מהם ואיפשר להם ליטול את רכושו.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה עמד על חומרת המעשה והגם שציין את נסיבותיו לקולא של הנאשם, עדיין סבר, כי המדובר באלימות חמורה וברוטאלית. מידי יום, שומעים אנו, כך התובע, על עבירות אלימות רבות המתבצעות תדיר. מכאן הצורך להטיל עונשים משמעותיים ומרתיעים וזאת כדי להגן על הציבור. ענישה סלחנית כלפי מי שדוקר אדם אחר באמצע הרחוב, לא תוכל להרתיע. על כן הציע לגזור על הנאשם 3 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי של 5,000 ש"ח והתחייבות כספית. רכיב הפיצוי מוסכם בין הצדדים.
להצדקת עמדתו הגיש ב"כ המאשימה פסיקה מתאימה.
ב"כ הנאשם הסכים לפסיקה הדנה במקרים של צעירים או עבריינים המחזיקים ברשותם סכינים ועושים בהם שימוש, לאחר מכן. עניינו של הנאשם שונה לחלוטין. המדובר במי שדקר דקירה אחת את המתלונן, על רקע בגידת אשתו עימו ועל חרטה מיידית והסגרת עצמו למשטרה, עוד בטרם נתקבל דיווח על המעשה. הוא שהה 3 חודשים במעצר, בתנאים קשים, ולקח אחריות מלאה על מה שעשה. חרטתו כנה.
התסקיר שהוגש הוא חיובי ומתאר את הרקע המיוחד למעשה ואת העובדה, כי פעל מתוך התקף זעם, כתוצאה מבדידות. נערכה סולחה בין שתי המשפחות ואפילו אשתו מתארת את הנאשם באור חיובי. אין לנאשם דפוסים עבריניים וגם לשכת הרווחה בקלנסואה ממליצה, כמו שירות המבחן, להתחשב בו ולסייע לו, במיוחד כשהילדים נמצאים בחזקתו. עוד כתבה העובדת הסוציאלית של לשכת הרווחה, כי המדובר בצעיר נחמד, אכפתי ואחראי, אשר נקלע לסיטואציה חריגה והתנהג באופן שאיננו תואם את האופי הרגוע שלו.
ב"כ הנאשם הגיש פסיקה שמכוחה נגזרו עונשי מאסר בעבודות שירות, בנסיבות חריגות. לדעתו, גם ענייננו הוא חריג ועל כן ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן ולחייב את הנאשם ברף התחתון של ענישה, דהיינו ב- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בצירוף מאסר מותנה. סכום הפיצוי כבר הופקד.
הנאשם עצמו ביקש לאפשר לו את ההזדמנות לחזור ולהיות אבא ואולי גם לחזור לאשתו.
שיקולי הענישה