פתח דבר:
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת גניבה - עבירה לפי סעיף 383 ו-384 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק") ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 380 לחוק. בנוסף, הורשע הנאשם בכתב אישום שצורף מבית משפט לנוער כפר סבא - ת.פ. 799/08 - (
ב.מ.2) בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 381(ב) לחוק, עבירה של העלבת עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 288 לחוק ועבירת איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן (
ב.מ.1) ביום 6.8.09 בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר יצא הנאשם ממסיבה במועדון "רומק" בהרצליה. הנאשם שהה יחד עם שני חברים. באותו הזמן, יצאו מהמועדון גם א.ח. - קטין יליד 1992 (להלן: "
המתלונן") - וחברו. הנאשם פנה למתלונן וביקש ממנו כסף שיוכל לשמשו לחזור לבתיהם בנתניה. הנאשם הבחין במכשיר הטלפון הנייד של המתלונן ונטלו מידיו. המתלונן שאל לפשר מעשיו, ונענה על ידי הנאשם שלא ידאג, שכן הוא ישיב לו את הטלפון. הנאשם החל להאזין לשירים באמצעות הטלפון. בהמשך, החל הנאשם לצעוד באזור, כשהוא אוחז את הטלפון בידיו, ומאחוריו הלכו המתלונן, חברו וחבריו של הנאשם. בהגיעם לרח' המנופים 19 בהרצליה, הסתובב הנאשם לעבר המתלונן, תקף אותו והיכה בפניו במכת אגרוף. המתלונן נפל על המדרכה כתוצאה מהמכה, דימם מאפו ונגרמה לו חבלה בשפה העליונה. הנאשם עזב את המקום תוך שהוא נוטל עימו את הטלפון של המתלונן על מנת לשלול אותו מהמתלונן שלילת קבע.
על פי עובדות כתב האישום שצורף מבית משפט לנוער בנתניה (
ב.מ. 2), ביום 27.11.07 שהה הנאשם בבית סוהר "אופק" בשרון תחת משמורת שב"ס. בסביבות השעה 18:00 דחף הנאשם את הסוהר סרגיי סבידרוב, שמילא באותה שעה את תפקידו כחוק כעובד ציבור. בהמשך, הרים הנאשם מוט של מגב מעץ וכסא פלסטיק ונופף בהם לכיוון הסוהר. בנוסף, העליב הנאשם סוהרים שמילאו אותה שעה את תפקידם כחוק, בנוגע לתפקידם, באומרו: "
בני זונות, מניאק, בן זונה, אמא שלך זונה, בן שרמוטה".
הסדר הטיעון:
על פי הסדר הטיעון, הורשע הנאשם, על פי הודאתו, ביום 11.1.10 בכתב האישום המתוקן (
ב.מ.1), וביום 22.2.10 בכתב אישום נוסף (
ב.מ.2) כמפורט לעיל. ב"כ הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין העונש.
התביעה:
התובעת המלומדת, עו"ד רוני מודריק, ציינה בטיעוניה לעונש חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם כעולה בכתבי האישום בהם הורשע, עברו הפלילי והעובדה כי המדובר במי שהבריונות היא דרך חייו. התובעת המלומדת עמדה על הקשיים שליוו את הנאשם במהלך ההליך הטיפולי אותו עבר, ועל כך שהחל לשתף פעולה בצורה משמעותית רק בסביבות חודש ספטמבר 2011. לגישתה, הנאשם לא עבר "מהפך דרמטי" אשר יש בכוחו להצדיק הקלה בעונש הראוי לו, בודאי לא כזה שיצדיק הארכת המאסרים המותנים המרחפים מעל ראשו. באלה הדברים, עתרה התובעת המלומדת להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי פועל, הפעלת המאסרים המותנים ופיצוי למתלונן.
ההגנה:
סניגורו המלומד של הנאשם, עו"ד עלאא תילוואי, עמד בטיעוניו על נסיבות חייו הלא קלות של הנאשם. הנאשם הינו צעיר בגילו, אביו נרקומן אשר בילה את מרבית חייו בבתי הכלא, אמו גידלה אותו לבדה והנאשם התמכר לסמים. לדבריו, הנאשם ביצע את העבירה נשוא דיוננו כשהוא תחת השפעת סמים. הסניגור המלומד הדגיש, כי בחודש מאי 2010, במסגרת ההליך הפלילי, נשלח הנאשם בהסכמת המאשימה להליך גמילה מסמים - הליך אשר ידע עליות ומורדות וקשיים לא מעטים - אולם ההליך הסתיים בהצלחה וכיום הנאשם נקי מסמים ועלה על דרך המלך. עוד ציין הסניגור, כי מזה שלוש שנים לא ביצע הנאשם כל עבירה, הנאשם שהה משך 9 חודשים במעצר של ממש, ומאז שחרורו היה מצוי בקהילה טיפולית ובהמשך במעצר בית. לגישת הסניגור, המדובר בהצלחת ההליך הטיפולי ובהתמדה של הנאשם באורח חייו החדש, כך גם לגישת שירות המבחן. לפני כחודש וחצי נולדה לנאשם בת, נתון נוסף המראה על יציבות בחיי הנאשם, כך הסניגור. באלה הדברים, עתר הסניגור לזקוף לזכות הנאשם את הודייתו באשמה, נטילת האחריות על שכמו, חסכון בזמן שיפוטי וההליך השיקומי הלא קל אותו עבר, ולהעמיד הנאשם בפיקוח שירות המבחן, בד בבד, הארכת המאסרים המותנים העומדים נגדו.
הנאשם דיבר בבית המשפט. לדבריו, חש קושי רב בקהילה הטיפולית "מלכישוע", טופל פסיכיאטרית ושולב ב"בית חוסן" שם התקשה להשתלב בארבעת החודשים הראשונים. הנאשם ציין כי עבר שינוי חיובי, מזה 3 שנים לא ביצע כל עבירה, שיתף פעולה והתמיד בהליך הטיפולי, לא הפר מעצר הבית בו שהה. הנאשם הביע פחד וחרדה מריצוי עונש מאסר עקב טראומה אותה חווה בין כותלי הכלא ועתר לרחמי בית משפט בעת גזירת דינו.
שירות המבחן:
מתסקיר שירות המבחן מיום 17.2.10 עולה כי הנאשם הינו כבן 20 שנה, רווק, נעדר מסגרת תעסוקתית או לימודית. הנאשם בעל 3 הרשעות קודמות וריצה עונש מאסר של 12 חודשים. הנאשם הינו הבן הצעיר במשפחה במצב סוציו אקונומי נמוך. אביו נרקומן המנהל אורח חיים שולי. האם אינה עובדת, אחיו הבכור סובל מבעיות נפשיות, עצור בגין חשד לרצח. הנאשם בוגר 10 שנות לימוד, קיבל פטור משירות צבאי על רקע עברו הפלילי. הנאשם החל לנהל אורח חיים שולי עוד מהיותו נער, החל לצרוך סמים ולשתות אלכוהול על רקע מצבו בבית וכדרך להתמודד עם קשייו המשפחתיים. בהיותו כבן 17 נדון לעונשי מאסר בגין עבירות שוד, אלימות והפרת הוראה חוקית. הנאשם ציין, כי בעת שהותו בכלא "אופק" הותקף מינית - אירוע שנחווה כטראומתי עבורו. הנאשם המשיך לנהל אורח חיים שולי עם שחרורו מהמאסר והעמיק השימוש בסמים. הנאשם ביטא רצון להשתלב בקהילה טיפולית לגמילה מסמים. הנאשם נטל אחריות מלאה על התנהגותו באירוע דנן. לדבריו, המעשה בוצע על רקע השימוש בסמים ומחסור בכסף. הנאשם הביע צער וחרטה בגין התנהגותו וביטא הבנה בנוגע לפגיעה במתלונן. הנאשם ציין כי בתקופת מעצרו הפסיק השימוש בסמים, מסר בדיקות שתן נקיות והחל בשיחות עם עובדת סוציאלית. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר שגדל במערכת משפחתית בעייתית ומורכבת, במסגרתה לא ניתן מענה לצרכיו הרגשיים והקונקרטיים. הנאשם אימץ דפוסי ההתנהגות הבעייתיים של אביו מגיל צעיר. וכיום, הביע מוטיבציה לשינוי אורח חייו. לאור נזקקותו הטיפולית המליץ שירות המבחן על השמתו בקהילה טיפולית לנפגעי סמים וביקש דחייה לבחינת השתלבותו בקהילה.
מתסקיר שירות המבחן מיום 18.4.10 עולה כי נקבעה לנאשם ועדת קבלה לצורך בחינת קליטתו לקהילה הטיפולית "מלכישוע". מתסקיר שירות המבחן מיום 11.5.10 עולה כי הנאשם התקבל לקהילה הטיפולית "מלכישוע". מתסקיר שירות המבחן מיום 12.7.10 עולה כי ביום .5.10 נקלט הנאשם בקהילה הטיפולית. הנאשם שהה במשך שלושה שבועות במסגרת האישפוזית, ועבר ליחידת הבוגרים. ממידע שנתקבל מהעו"ס של הקהילה עלה כי תהליך השתלבותו של הנאשם בקהילה הטיפולית רצוף קשיים. הנאשם אובחן ע"י הפסיכיאטר של הקהילה כבעל הפרעת אישיות גבולית וכמי שסובל מחרדות ומהיפראקטיביות קשה. נתונים אלו באו לידי ביטוי בהתנהגות אימפולסיבית ובקשייו לקבל סמכות וליתן אמון בצוות המטפל. הנאשם גילה מודעות לחלק מבעיותיו וקשייו, ביטא נזקקות טיפולית וצורך בשייכות, והסתייע בצוות לשם כך. שירות המבחן העריך כי ראוי לנצל ההליך המשפטי דנן, על מנת לאפשר לנאשם למצות ההליך הטיפולי המורכב והקשה בו החל. אשר כך, נתבקשה דחייה בת ארבעה חודשים.
מתסקיר שירות המבחן מיום 8.11.10 עולה כי התהליך הטיפולי בו החל הנאשם ממשיך להתאפיין בקשיים מצידו, הבאים לידי ביטוי בהתפרצויות ובקושי לקבל סמכות. יחד עם זאת, ניכר היה כי הנאשם בעל מוטיבציה ומתאמץ לשנות דפוסי התנהגות אלה. הנאשם היה בשלב א' של ההליך הטיפולי ואמור היה לעלות לשלב ב' תוך זמן קצר. שירות המבחן ביקש דחייה בת כשלושה חודשים על מנת להמשיך ולבחון התקדמות התהליך הטיפולי.
מתסקיר שירות המבחן מיום 30.11.10 עולה כי הנאשם הושעה משהייתו בקהילה הטיפולית עקב אי עמידה בחוקי המקום וריבוי התפרצויות מילוליות כלפי צוות הקהילה. עו"ס הקהילה מסרה כי בתום תקופה של שבועיים - שלושה שבועות של השעיה במהלכם יקבל אחריות על התנהגותו, יבטא מוטיבציה לשוב לתהליך הטיפולי וישמור על ניקיונו מסמים, תבחן אפשרות חזרתו לקהילה. הנאשם ביטא בפני שירות המבחן מוטיבציה רבה לשוב להליך הטיפולי במסגרת הקהילה.
מתסקיר שירות המבחן מיום 1.2.11 עולה כי לאחר השהיית הנאשם מהקהילה הטיפולית פנו הנאשם ואמו לשירות המבחן. הנאשם ביטא מוטיבציה לשוב לקהילה הטיפולית, והחל למסור בדיקות שתן לשירות המבחן ול"בית חוסן" - היחידה לטיפול בהתמכרויות בנתניה. בדיקות השתן נמצאו נקיות מסמים, למעט בדיקה אחת בה נמצאו שרידי בנזודיאזפינים, שיכול ונמצאו על רקע טיפול תרופתי שנוטל הנאשם בגין מצבו הנפשי. בחלוף הזמן, פחתה המוטיבציה של הנאשם לשוב לקהילה הטיפולית, אולם יחד עם זאת, ביטא בפני שירות המבחן הבנה כי לא סיים את תהליך השיקום ופנה יחד עם אמו להמשך טיפול ב"בית חוסן". במקביל, נתקבל בשירות המבחן דו"ח מסכם לגבי שהותו של הנאשם בקהילה הטיפולית "מלכישוע" לפיו הנאשם התקשה להסתגל במקום ולקבל כללי המקום, נקט בהתפרצויות זעם, התנגד לסמכות וזלזל בחוקי המקום. טיפול תרופתי שקיבל הצליח לאזנו במידה מסוימת מבחינה נפשית. בטיפול הפרטני הצליח הנאשם להסתייע ולצאת מהמשבר, אולם ההשפעה הייתה קצרת טווח והוא שב לדפוסי התנהגות שלילית ומזיקה. הנאשם נתפס כאמביוולנטי לגבי הטיפול, כמו גם אמו, ולפיכך התקשה להתמסר לתהליך. לאחר רצף של התנהגויות קשות של הנאשם הוחלט על השעייתו מקהילה וניתנה לו הזדמנות ל"הילחם" על שובו לקהילה. בימים הראשונים עשה הנאשם מאמצים לשוב לקהילה, אולם משנדרש למשימות מורכבות יותר הקשורות לתהליך הטיפולי ולקבלת אחריות על התנהגותו, נמנע לבצען והוחלט שלא לקבלו בחזרה לקהילה. העו"ס של הקהילה התרשמה כי שהותו של הנאשם בביתו, בחברת אמו ואביו המכור לסמים, כמו גם הימצאותו בקרבת קשריו החברתיים השוליים, מהווים סיכון משמעותי עבורו והומלץ על המשך טיפול במסגרת אחרת. הנאשם פנה לטיפול במסגרת "בית חוסן" בנתניה ביום 5.1.11, אולם ביום 30.1.11 הושעה מהטיפול ביחידה למשך חודשיים עקב זיוף בדיקת שתן. עו"ס המרכז התרשמה כי הנאשם מגיע מבית קשה ומורכב, מתנהל בצורה פסיבית ותלוי באמו. התנהגותו ביחידה, לרבות זיוף בדיקת השתן, מלמדת על דפוסיו השוליים ועל הקושי לוותר על השימוש בסמים. הנאשם הונחה ע"י עו"ס המרכז ליצור קשר עם שירות המבחן כדי לבחון חזרתו לטיפול במרכז, אולם זה לא יצר קשר עם השירות ולא יידע אותו כלל על מצבו. שירות המבחן ציין כי התנהלותו בתקופה האחרונה, השעייתו מ"בית חוסן" ואי יצירת קשר עם השירות מלמדים על התדרדרות במצבו ועל כך שהנאשם נעדר כוחות ואינו פנוי לעריכת שינוי משמעותי ומחייב באורח חייו השולי. שירות המבחן לא ראה יעילות בהמשך מעורבותו בעניינו, וציין כי באם יוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, ראוי לבדוק שילובו בתוכנית גמילה במסגרת הכלא.
מתסקיר שירות המבחן מיום 14.2.11 עולה כי הנאשם יצר קשר עם שירות המבחן לאחר הגשת התסקיר הקודם לצורך מסירת בדיקת שתן. בבדיקת השתן לא נמצא שריד לשימוש בחשיש ובקוקאין. הנאשם לא יידע את קצינת המבחן לגבי מצבו בקשר להשעייתו מ"בית חוסן". שירות המבחן חזר על דבריו מהתסקיר הקודם לפיהם הנאשם נעדר כוחות לעריכת שינוי וכי אינו רוצה יעילות בהמשך מעורבות השירות בעניינו.
מתסקיר שירות מיום 27.4.11 עולה כי הנאשם יצר קשר פעם נוספת עם "בית חוסן" בנתניה. הנאשם מסר בדיקות שתן נקיות והשתלב במפגשים קבוצתיים. מטפליו התרשמו כי דפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים עדיין מאפיינים את מצבו, וכי ניתן להתרשם מקשיים מסוימים בשיתוף הפעולה ומנכונות רפה להיתרם מהקשר הטיפולי. שירות המבחן העריך כי המדובר באינדיקציה למידת בשלותו לערוך שינוי של ממש בדפוסי חשיבתו והרגש העומדים בבסיס התמכרותו לסמים, אולם הדרך לשינוי ארוכה, ורק במידה והנאשם יציג תפקוד תקין במסגרת הטיפולית לאורך זמן, יוכל שירות המבחן ליתן עמדתו לגבי הנאשם.