אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת"פ 40387-10-10

גזר דין בתיק ת"פ 40387-10-10

תאריך פרסום : 16/07/2012 | גרסת הדפסה

ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
40387-10-10
14/11/2011
בפני השופט:
.

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה אברמוביץ'
הנתבע:
כפיר ששון
עו"ד שאול עזרא
גזר דין

1.                   הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין - עבירה לפי סעיף 186 (א') לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 וכן בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו  - עבירה לפי סעיף 275 לחוק האמור.

2.                   כמתואר בכתב האישום הנאשם רכב על קטנוע ביחד עם אחר בירושלים. לאחר שהשניים עוררו את חשד שוטרי הסיור פרצו האחרונים במרדף אחרי הקטנוע. הקטנוע נעצר על אי תנועה ואחד השוטרים סימן בידיו לנאשם ולאחר לעצור. השניים פתחו בנסיעה מהירה לתוך איזור רחבת החניה של אצטדיון טדי ושוטרי הסיור נצמדו לקטנוע בנסיעה תוך שהקטנוע נוסע במהירות. במהלך הנסיעה הוציא הנאשם מתחת לבגדיו בד ובו היו עטופים שני סכיני מטבח. האחד שאורך להבו 20 ס"מ והשני - 15 ס"מ. הנאשם הטמינם בארגז הקטנוע. לאחר מכן עצרו הנאשם והאחר את הקטנוע ובקטנוע נמצא גם קלשון קטן. לאחר חיפוש על גופו של הנאשם הוא נמלט מהמקום.

3.                   הודאת הנאשם בעבירות שבכתב האישום נעשתה בפני בטרם נשמעו ראיות. הנאשם ביקש לעבור במסגרת הדיון בשאלת מעצרו ותנאי שחרורו לתיק העיקרי והודה.  החלטת הנאשם לעשות כן ונטילת האחריות על המעשה נעשתה תוך כדי תהליך שיקום שהחל עוד קודם לכן שבמסגרתו שוחרר ביום 29.12.10 למעצר בית ובהמשך יצא לעבודה. תהליך זה נמשך עד סמוך למעצרו מחדש של הנאשם ביום 14.8.11 ולאחר שהבקשה לעיון חוזר בהחלטה להורות על שחרורו ממעצר התקבלה ונשמעו הטיעונים לעונש.

4.                   המאשימה מפנה בטיעוניה לעונש לחומרתה של עבירת החזקת הסכין. היא הציגה את הסכינים שנתפסו ואת הקלשון והפנתה לפסקי דין שונים שבהם הוטלו עונשי מאסר למי שהורשע בהחזקת הסכין תוך שהיא מפנה להתייחסות המחמירה לעבירה זו משום הפוטנציאל שיש לשימוש בסכין. עוד הצביעה המאשימה על עברו הפלילי המאוד מכביד של הנאשם, ההרשעות הקודמות הרבות שבהן הורשע בעבירות אלימות ואחרות ובהחזקת סכין או שימוש בה; המאשימה אף הצביעה על כך שהנאשם שוחרר ממאסר שלושה חודשים בלבד בטרם נעצר שוב בעת שביצע את העבירה נשוא כתב האישום.  באת כוח המאשימה עמדה בטיעוניה על כך שבמקרה זה ניתנה לנאשם למרות עברו והתנהגותו הזדמנות נדירה להתחיל תהליך שיקומי תוך שבית המשפט נכון היה להשהות את הטיעונים לעונש בכדי לאפשר את התהליך אך הנאשם הפר את האמון שניתן בו והפסק התהליך שהחל. עמדת המאשימה היא כי יש להעדיף במקרה זה את שיקולי הרתעה והגמול כמו גם ההכרח להרחיק את הנאשם מהחברה. היא מבקשת להפעיל עונש מאסר מותנה בר הפעלה שמוטל על הנאשם בגין עבירה של החזקת סכין ועמדתה מחייבת את הפעלתו באופן מלא והטלת עונש מאסר בפועל ממושך בנוסף לו.

5.                   הסנגור עמד בדבריו על הנסיבות המחייבות לכל היותר את הפעלת התנאי והטלת עונש מאסר קצר שיהיה חופף לעונש המאסר המותנה שיופעל. הוא ציין כי מדובר במדרג הפחות חמור של עבירת החזקת סכין, שכן החזקתו לא הייתה במקומות הומי אדם. הוא עמד על התהליך שעבר הנאשם במהלך החודשים השונים; על כך שהודה ללא שמיעת ראיות; על נסיבותיו האישיות הקשות ועל מחלתה של אשתו וכן פירט שיקולים שונים שמצדיקים לדעתו את קבלת עמדתו. בהתייחסו לתהליך שנעשה ציין הסנגור כי נעשה מאמץ כן ואמיתי של שיקום שהחל כאשר עמדת שירות המבחן שלילית וללא המלצה ולאחר מכן במהלך החודשים הצליח הנאשם לשכנע את בית המשפט ואת קצין המבחן בנחישותו לעבור שינוי; הוא ביקש שלא להתעלם מהפן החיובי ובכל מקרה להימנע ממתן משקל להפסקה של התהליך לחובתו של הנאשם.

6.                   הנאשם דיבר פרק זמן ארוך והקריא מהכתב דברים שביקש לומר שביטאו את תחושותיו. הדברים נגעו לדרך שאותה עבר הנאשם מהיום שבו שוחרר בתנאים לפי החלטתי ועד למעצרו. הוא עמד על כך שהצליח לשנות את אורחות חיים, התחייב לתהליך השיקום והתמיד בו משך שמונה חודשים. במהלך הזמן עבד עבודה קשה בשכר מינימום ועשה כל מאמץ לצאת ממעגל החיים הקשה שהיה מצוי בו. אף שהניסיון לא צלח בסופו של דבר והנאשם חזר לנקודת ההתחלה - מעצר - הוא ביקש לראות את הפן החיובי של מה שהצליח להוכיח באותם חודשים. עוד הציג הנאשם את הקושי שנוצר מבחינה משפחתית בשל מחלת אשתו והנטל המוטל עליה לטפל בילדים;  הסבל שעובר על הילדים והמצוקה שהמשפחה מצויה בה בשל היעדרו מהבית ומחלתה של אשתו.

7.                   מתן גזר הדין בהליך זה אינו שגרתי ואינו פשוט. הנתונים המטים את המאזניים לחובת הנאשם הם ברורים. הנאשם ביצע עבירות של החזקת סכין והכשלת שוטר. המדובר בעבירות חמורות שפסיקת בית המשפט העליון מחייבת התייחסות מחמירה אליהן.

8.                   עיון בגליון הרישום הפלילי מעלה כי לחובת הנאשם הרשעות רבות מאז היה נער ולמעשה החל מגיל 14 פתח הנאשם במסלול חיים עברייני ובהיותו בן 17 נדון למאסר למשך 10 חודשים.  עונש המאסר האחרון הוטל עליו ביום 19.11.09 הוא נדון למאסר בפועל למשך 18 חודשים לאחר שהורשע בעבירות של החזקת סכין; תקיפה כדי לגנוב והסגת גבול פלילית במספר אירועים בשנים 2008-2009. הנאשם סיים לרצות עונש זה מספר שבועות לפני שנעצר שוב בהליך זה.  בשנת 2003 הוא נדון לתקופת מאסר ממושכת של 54 חודשים  בשל עבירות אלימות שכללו  נשיאת נשק שלא כדין; תקיפת שוטר ותקיפת עובד ציבור לאחר שירה על שוטר בעת שהיה אסיר בחופשה ולא שב ממנה.  ביום 21.5.01 נדון למאסר למשך 12 חודשים בשל עבירה של חבלה כאשר העבריין מזוין ופציעה; ביום 7.3.01 נדון למאסר למשך 4 חודשים בשל עבירת התפרצות. בין לבין נדון הנאשם לעונשי מאסר קצרים יותר שהוטלו עליו בשל עבירות שונות. המדובר אפוא במי שמנהל דרך חיים עבריינית ואלימה משך תקופה ארוכה ולמעשה מרבית חייו הבוגרים עברו בבתי סוהר ובתקופות המתנה קצרות בין מאסר אחד לאחר.

9.                   בגזר הדין האחרון שניתן בעניינו עולה כי הוטל עליו, בין היתר, גם מאסר על תנאי למשך 6 חודשים שחל גם על עבירת החזקת סכין שלא כדין.  עונש המאסר המותנה הוא בר הפעלה בהליך זה ודומה כי אין מחלוקת כי יש להפעילו.

10.               לצד התמונה הקודרת העולה מהתנהגות הנאשם בעבר, החלטתי, כפי שתיארתי בהחלטה שבה הוריתי על שחרורו בתנאים לנסות ולעצור את מעגל החיים העגום הזה ולראות אם ניתן בכל זאת להתחיל תהליך שיקטע את הרצף. לאחר לבטים שוחרר הנאשם למעצר בית, בתחילה עם איזוק אלקטרוני ולאחר מכן ללא האיזוק; הוא החל להשתלב במפגשים של שירות המבחן; הסתייע ביוזמתו ברשות לשיקום האסיר ובמסגרת של"ם; מצא עבודה והחל לעבוד ומשך מספר חודשים הצליח להתמיד באורח חיים תקין ונורמאלי. במשך כל אותה תקופה עקבתי מקרוב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן אחר התהליך והרושם שהיה מנת חלקם של בית המשפט ושירות המבחן כי מדובר היה בתהליך כן ואמיתי שהנאשם מצליח לקיים אותו כנגד כל התחזיות.

11.               אף שבסופה של דרך, לצערי הרב,  המאמץ לא הביא לתוצאה הרצויה והנאשם נעצר לאחר שהפר את תנאי השחרור, אין להתעלם ממה שכן הושג על ידי הנאשם במהלך אותה תקופה וזאת בהתחשב בכך שכדי להיחלץ ממעגל החיים הקודם היה על הנאשם לעבור תהליך של 'עקירה' ממעגלי חייו - המשפחתיים, החברתיים והסביבתיים.  מטעם זה איני סבור כי יש לזקוף את הפסקת התהליך לחובת הנאשם או להחמיר עמו בשל כך וככל שיש לתת משמעות להפרת תנאי השחרור שנעשתה הרי שעניין זה יתברר וידון בהליך הנוסף שנפתח.

12.               בנוסף לכך, נטל הנאשם אחריות על המעשה והודה בו ללא תנאי בטרם נשמעו ראיות; הוא שהה תקופה של כשמונה חודשים במעצר בית - בתחילה מעצר בית מלא ולאחר מכן מעצר בית חלקי; אשתו חלתה במחלה קשה כמפורט בתיעוד הרפואי שהוגש  מטעמי צנעת הפרט לא אפרט  והקושי שנוצר בשל העדרותו אינו קושי של מה בכך.

13.               לאחר שקילת כל אלה איני יכול לקבל את בקשת הסנגור להטלת עונש מאסר קצר בחופף לעונש המאסר המותנה שיופעל  אך מנגד מצאתי לצמצם  את תקופת המאסר שתצטבר.  לפיכך אני מטיל על הנאשם שני חודשי מאסר בפועל ומפעיל באופן מצטבר את המאסר המותנה שהוטל עליו בת.פ. 361/09 של בית המשפט המחוזי בירושלים למשך ששה חודשים .  עונש המאסר המוטל על הנאשם הוא אפוא למשך שמונה חודשים כאשר מתקופה זו יש לנכות את ימי המעצר (16.10.10-29.12.10 וכן החל מיום 14.8.11).

14.               בנוסף אני מטיל על הנאשם על הנאשם עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של החזקת סכין במשך שנתיים ממועד שחרורו ממאסר.

15.               המאשימה ביקשה במקביל גם לחלט את הערבויות שהפקידו הנאשם ואשתו בעת שחרורו בתנאים והצדדים טענו בעניין זה ארוכות. מטבע הדברים נוכח ההפרה של תנאי השחרור מתחייבת החלטה על חילוט הערבויות במיוחד נוכח נסיבות ההפרה והתנהגותה של אשתו של הנאשם. למרות זאת מצאתי נוכח הנסיבות האישיות - ובעיקר מחלתה הקשה של אשתו של הנאשם - להימנע מכך. בין שיקולי הבאתי בחשבון כי אשת הנאשם נאלצת לטפל בילדים קטנים, היא אינה יכולה לעבוד וככל הנראה תזדקק לעבור ניתוח. בנוסף היא מואשמת בכתב אישום אחר בחלק מההיבטים של התנהגותה, עליה להתגונן מפני האישום נגדה ואם  תורשע היא צפויה לשאת בעונש במסגרת אותו הליך. לפיכך, לא מצאתי לנכון, אף שהדבר ניתן, להורות בנוסף על חילוט הערבויות.

16.               בטרם סיום ובחלוף כמעט שנה מאז הופיע בפני הנאשם לראשונה ועל רקע כברת הדרך שצעד - לא נותר לי אלא לקוות שהנאשם ימצא, לאחר שחרורו ממאסר, את הכוחות לשוב ולנסות לעלות על דרך חיים אחרת וכי תימצא המסגרת המתאימה ללוות אותו בתהליך כזה.

17.               הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,  י"ז חשון תשע"ב, 14 נובמבר 2011, במעמד באת כוח המאשימה, עו"ד דפנה אברמוביץ', הנאשם ובא כחו, עו"ד שאול עזרא (בשם עו"ד זוהר ארבל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ