א.
פתח דבר:
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות לפי סעיפים 64א(א); 62(3) יחד עם סעיף 39א (שתי עבירות); 62(2) יחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961, וכן עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.
ביום 31.10.2009 בשעת בוקר, נהגה הנאשמת ברכב מסוג מיצובישי ברח' הירקון בתל-אביב, מכיוון דרום לצפון, בשעה שריכוז האלכוהול בדמה הינו 111 מיליגרם לכל 100 מיליליטר וכשהיא תחת השפעת סם מסוכן מסוג קנביס. הנאשמת לא שמה ליבה לדרך, עקפה רכב שנסע לפניה, מצד ימין, והתנגשה עם דופן ימין של רכבה בדופן של משאית לפינוי אשפה שעמדה בנתיב הימני בכיוון נסיעתה. כתוצאה מפגיעת הרכב בו נהגה, הועף נהג המשאית באוויר ונחת על הכביש. הנאשמת נמלטה מהמקום וחצתה את הצומת הקרוב, למרות שמופע הרמזור בו הורה "אדום" בכיוון נסיעתה. הנאשמת המשיכה בנסיעתה עד שנעצרה על-ידי עדי ראייה לתאונה בצומת הרחובות דרך נמיר ורוקח בתל אביב.
כתוצאה מנהיגתה, נחבל נהג המשאית לפינוי אשפה בראשו ובידיו, ונזקק לטיפול רפואי ופינוי לבית חולים, זאת בנוסף לנזק שנגרם למשאית ולרכבה שלה.
ב.
הסדר הטיעון:
בין הצדדים נחתם הסדר טיעון במסגרתו הודתה הנאשמת והורשעה בכתב האישום המתוקן. הנאשמת הפקידה פיצוי לטובת המתלונן בסך 50,000 ש"ח. התביעה עתרה להשית על הנאשמת עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים, בעוד ההגנה עתרה להשית על הנאשמת עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. הצדדים עתרו במשותף להשית על הנאשמת עונש פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של מספר שנים - על פי עמדת התביעה 10 שנים ועל פי עמדת ההגנה תינתן הסכמתה לפסילה זו, באם יוטל על הנאשמת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. בנוסף הוסכם כי על הנאשמת יוטל עונש מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס כספי.
ג.
טיעוני הצדדים:
המדינה
:
התובע המלומד, עו"ד צחי הבדלי, הדגיש בטיעוניו לעונש חומרת מעשי הנאשמת. לגישתו, החומרה במעשי הנאשמת באה לידי ביטוי במספר אדנים. הנאשמת נהגה כשהיא שתויה מאלכוהול פי שניים מהמותר ותחת השפעת סם מסוכן מסוג קנבוס. הנאשמת נהגה ברשלנות, פגעה במתלונן שהועף ונחת על הכביש. בהמשך, חצתה צומת במופע אדום ברמזור ונעצרה על ידי עדי ראיה. ביתר שאת, הנאשמת ביצעה מעשיה כשעל ראשה ריחף מאסר על תנאי מתיק קודם בו נהגה שתויה. לגישת התובע המלומד יש להשית על הנאשמת הרף העליון שנקבע בהסדר הטיעון, קרי 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שכן עונש זה מאזן מכלול השיקולים, לרבות נסיבותיה האישיות של הנאשמת, וכן לפסול רישיונה מלנהוג למשך 10 שנים. התובע המלומד תמך עתירתו בפסיקה.
המתלונן, מר ניסים נחום, העיד בבית המשפט. המתלונן הינו כבן 61 שנים, אב לשישה ילדים, עובד מזה כ-15 שנה כנהג משאית אשפה. המתלונן סיפר כי לאחר הפגיעה בתאונה הובהל לבית חולים, לאחר שנפגע בכל חלקי גופו, בהמשך אושפז למשך שבוע ימים וטופל רפואית. לדבריו, נעדר מעבודתו לתקופה של שנה, הגיע למצב של פת לחם, וכיום מקבל אוכל וסיוע בביתו. המתלונן סובל מכאבים ברגלו, בידו ובגבו. (מסמכים רפואיים ותמונות -
ת/1).
ההגנה
:
סניגורה המלומד של הנאשמת, עו"ד אילון אורון, ציין בטיעוניו לעונש כי הנאשמת ביצעה מעשיה מתוך רשלנות גרידא. לגישתו, הנאשמת לא הבחינה בכך שפגעה במתלונן, ולפיכך אין המדובר במעשה הפקרה קלאסי. הסניגור המלומד סבור כי המדובר בתיק שראוי היה שידון בבית משפט לתעבורה, וראוי להתייחס אליו ככזה. הנאשמת הינה בחורה נורמטיבית, עברה הליך שיקומי והביעה חרטה כנה על מעשיה. הסניגור המלומד סבור, כי ראוי להעניש המתלוננת בדרך שלא תכלול רכיב מאסר בפועל, שכן כליאתה עלולה להיות הרסנית מבחינתה. הסניגור המלומד עתר להשית על הנאשמת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, 10 שנות פסילת רישיון נהיגתה והפיצוי שהופקד לטובת המתלונן.
קצינת המבחן, הגב' שקמה ניצן - בירן, ציינה בבית המשפט, כי מתהליך האבחון שערכה לנאשמת, המדובר במי שמערכת ערכיה נורמטיבית, והאירוע נשוא כתב האישום הינו חריג בחייה. הנאשמת כשלה בפניה לעזרה, ופנתה לדרך האלכוהול והסמים. הנאשמת חשה אשמה סביב האירוע ומבינה את הפגם בהתנהלותה. הנאשמת בעלת אישיות חלשה יחסית, ולהערכת קצינת המבחן, כליאתה מאחורי סורג ובריח עלולה לגרום להתדרדרות במצבה הנפשי ולהוריד לטמיון הישגיה מאז החלה לטפל בעצמה - לימודים, תעסוקה, טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי.
ד"ר תומר עינת, קרימינולוג מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, סיפר בבית המשפט על מחקר בן 4 שנים שערך בתוככי בית הכלא לנשים "נווה תרצה". העד פרסם בספרו "כלא נשים" ממצאי מחקרו. לדבריו, העובדה כי קיים בישראל כלא נשים אחד ויחיד מהווה בעיה, שכן רוב האסירות הינן עברייניות, בעלות רקע פסיכיאטרי, המטופלות פסיכיאטרית. העד ציין כי האינטראקציה בין האסירות הינה בעייתית, כוח האדם הטיפולי בכלא קטן, וקשה ליצור בתנאי מאסר אלו אלמנט שיקומי - טיפולי. העד סבור כי שליחת הנאשמת לכלא תהיה הרסנית כלפיה.
אמה של הנאשמת, הגב' אירית שחורי, העידה בבית המשפט. האם הינה מורה לחינוך מיוחד ברעננה. לדבריה, הנאשמת גדלה במשפחה נורמטיבית, חונכה לערכים ומוסריות, לשמירה על כבוד האדם ועל חייו. הנאשמת הייתה חניכה בתנועות נוער, שירתה בצה"ל, עובדת ומתפרנסת למחייתה כמזכירה רפואית. הנאשמת חוותה ניתוק מאביה בגיל צעיר, סבלה מבעיות קשב וריכוז, ועם תחילת לימודיה האקדמאים נחלה רצף של כישלונות. מצבה הנפשי של הנאשמת התדרדר, ובטרם קיבלה טיפול הולם, קרתה התאונה נשוא ענייננו. מאז ועד היום עברה הנאשמת הליך שיקום במסגרתו הינה מטופלת אצל פסיכיאטר ופסיכולוג ושבה לספסל הלימודים. הנאשמת חשה ייסורים עקב הפגיעה במתלונן וסבלו. העדה עתרה לרחמי בית משפט בעת גזירת דינה.
הנאשמת ציינה בבית המשפט כי הינה מודעת למעשה שביצעה ולנזק שנגרם למתלונן, והביעה חרטתה על כך.
ד.
תסקיר שירות המבחן:
תסקיר שירות המבחן מיום 3.7.2011, מגולל נסיבותיה האישיות של הנאשמת. מדובר בבחורה כבת 29 המתגוררת בגפה ועובדת לפרנסתה כמזכירה רפואית ואחראית מרפאה במכון רפואי. עברה הפלילי של הנאשמת נקי, ומגיליון הרשעות התעבורה עולה כי לחובתה שמונה הרשעות קודמות, ובהן נהיגה תחת השפעת אלכוהול מיום 20.6.2008, הרשעה שהובילה לפסילת רישיון נהיגתה למשך שישה חודשים. קצינת המבחן, הגב' שקמה ניצן-בירן, ציינה התרשמותה מאורח חייה הנורמטיביים של הנאשמת. הנאשמת מכירה בפסול בהתנהגותה ובפגם המוסרי שנפל בה. העבירה זעזעה וגרמה לנאשמת לערוך שינוי מקיף בחייה. הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד, וברשותה תעודת בגרות. בגיל 18 התגייסה לצבא ושירתה שירות מלא בחיל המודיעין, טיילה לאחר הצבא בחו"ל - טיול בו התנסתה לראשונה בשימוש בסמים. כיום, מעל לעבודתה, לומדת טכנאות רפואית. הנאשמת תיארה משבר בו שקעה בעקבות פרידה מבן-זוג, משבר שהובילה להשתמש שימוש אינטנסיבי בסם מסוכן מסוג "חשיש" ובאלכוהול. הנאשמת מכירה בקלונה ותחושות אשמה מציפות אותה, היא מבינה עומק חטאה והביעה חרטה עמוקה ואמפתיה לנפגע. הנאשמת חוששת מאוד מעונש של מאסר בפועל, ובשל התאונה פנתה לקבלת טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי. להערכת אנשי המקצוע, עונש מאסר עלול לשמוט הקרקע מתחת לרגליה ולהובילה להתדרדרות נפשית משמעותית.
קצינת המבחן סבורה כי התאונה הובילה את הנאשמת לטלטלה עזה ולשינוי חיובי. הנאשמת הפסיקה שימושה בסמים ובתרופות, וחידשה לימודיה האקדמאיים והחלה לגבש לעצמה זהות עצמאית בוגרת שמאפשרת לה לקחת אחריות על חייה, לנהל אותם בהתאם לשאיפותיה, ולתפקוד תקין ויצרני. שירות המבחן ממליץ להטיל על הנאשמת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בנוסף לצו מבחן למשך שנה, במסגרתו תמסור גם בדיקות שתן לאיתור סמים. במהלך תקופת צו המבחן, בכוונת שירות המבחן לבדוק התאמתה להליך "צדק מאחה".