גזר דין בתיק ת"פ 2897-08

1.         הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.

2.         ביום 4.8.07 בסמוך לשעה 20:30, ברח' שפינוזה בפ"ת, איים הנאשם על דוד מאיר וורקנק  (להלן: "המתלונן") בכך שאמר לו "אני אזיין אותך אני אחסל אותך אל תדאג ישבתי 4 שנים אני אשב עליך 15 שנה" וזאת כאשר הוא בגילופין וכן היכה אותו. בהמשך ברחוב הנביאים בפ"ת תקף הנאשם את אשת המתלונן כוכבה וורקנק (להלן:"המתלוננת") בכך שאחז בשערה  וכן תקף את ארז וורקנק (להלן:"ארז) בכך שדחף אותו.

3.         טרם הוחל בשמיעת הראיות הודיעו הצדדים לבית המשפט על עריכת הסדר טיעון.

            במסגרתו הוסכם  כי הדיון יידחה לקבלת תסקיר אשר במידה והאמור בו יהא חיובי לעניין לקיחת אחריות והיעדר בעיית אלימות, יעתרו הצדדים במשותף להשתת מאסר על תנאי, צו של"צ ופיצוי למתלונן ולמתלוננת בסך כולל של 750 ש"ח ולארז בסך של 250 ש"ח, אשר ישולם מפיקדון שמופקד בבית המשפט. עוד הוסכם כי היה והאמור בתסקיר יהיה שלילי, יטען כל צד כראות עיניו.

4.         בתסקיר שרות המבחן, שנערך ביום 25.7.10 , פורטו נסיבות חייו של הנאשם לרבות חבירתו לחברה שולית, שימוש בסמים החל מגיל 14, צריכת אלכוהול וביצוע עבירות על רקע זה.

            הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי בעת ריצוי מאסר שנגזר עליו חדל לצרוך סמים. ואולם לא התייצב לבדיקה לאיתור שרידי סמים שנקבעה לו ומידע זה לא אומת.

            הנאשם ציין בנוסף בפני שירות המבחן כי לאחר שחרורו מהכלא הכיר את אשתו, נולדו ילדיו, מצבו התייצב והוא השתלב במעגל העבודה. הנאשם מסר בנוסף כי מזה כשנה אינו צורך אלכוהול וכי במהלך החודשים האחרונים סבל ממצב נפשי קשה ופנה מיוזמתו לאבחון וקבלת טיפול במרפאות החוץ של בית החולים "גהה". מדבריו עלה כי קיבל טיפול תרופתי ואמור להשתלב בקרוב בקבוצה טיפולית העוסקת בתחום זה ואף הביע הנאשם נכונות ורצון לקבל סיוע טיפולי אשר יסייע במצבו ויעזור לו לקבל כלים להתמודדות מקדמת יותר עם הקשיים הקיימים במישורי חייו השונים.

            באשר לאירוע נשוא כתב האישום הודה הנאשם במיוחס לו וביטא חרטה על מעשיו. לדבריו, המתלונן הינו בן דודו, עמו היה בקשר קרוב לאורך השנים ואולם התגלע ביניהם סכסוך על רקע התנהגות בעייתית ופוגענית כלפי הנאשם מצד אשתו של בן הדוד וכי הסלים את המצב כאשר היה נתון תחת השפעת אלכוהול ונעדר יכולת לשלוט בדחפיו התוקפניים.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם ער לבעייתיות שבמעשיו ולמחיר האישי והמשפחתי שנאלץ לשלם על רקע התנהגותו התוקפנית. כמו כן כי חלה הפוגה במעורבותו הפלילית והתייצבות מסוימת במצבו כשניכר כי בעיתוי הנוכחי של חייו, מתמודד עם קשיים אישיים וכלכליים רבים ומבקש לקבל סיוע.

            שרות המבחן ציין כי טרם עלה בידם להשלים את האבחון ולבחון עם הנאשם את האופציה הטיפולית המתאימה למצבו כמו גם את האפשרות לביצוע עבודות של"צ כאלטרנטיבה עונשית וכי יגיש תסקיר משלים למועד שיקבע ובו כלל המלצותיו בהתאם.

5.         הדיון נדחה שוב ושוב לקבלת תסקיר משלים ואולם הנאשם לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו ולא התייצב בפני שירות המבחן.

6.         בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה בדבר עברו הפלילי המכביד של הנאשם וריצוי עונשי מאסר בפועל שהוטלו עליו. כמו כן הדגישה את אופן התנהלות הנאשם, אשר לא התייצב מספר פעמים לדיונים בעניינו, הוצאו נגדו צווי הבאה וניתנו לו מספר רב של הזדמנויות על מנת שיעלה על דרך המלך וימצה את ההליך הטיפולי במסגרת שירות המבחן, אשר הנאשם לא השכיל לנצלן.

            עוד הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, עבירות אלימות שבוצעו בהיותו בגילופין, כלפי בני משפחתו.

לדבריה, הסדר הטיעון אמור היה להיכנס לתוקפו בכפוף לקבלת תסקיר חיובי כי הנאשם אכן שיקם את עצמו ובנסיבות שהנאשם לא שיתף פעולה עתרה ב"כ המאשימה להטיל עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

7.         ב"כ הנאשם טענה כי הסכסוך המשפחתי בא על תיקונו והנאשם הודה במיוחס לו וביקש לשמר את הרגיעה ביחסים.

עוד טענה ב"כ הנאשם כי גם דעתה לא נוחה מאופן התנהלות הנאשם ואולם           בסופו של יום יש ליתן את הדעת כי מירב עברו הפלילי של הנאשם מתייחס לעת שהיה קטין ונדון בבית משפט לנוער בשנים 1995-2001 ומאז הורשע פעם אחת בלבד, בשנת 2011. כמו כן כי מהתסקיר עלה שהנאשם הצליח לשקם את עצמו, אף אם לא לחלוטין, שירות המבחן התרשם כי ביצע תפנית בחייו ואף חלף פרק זמן של 4 שנים מאז ביצוע העבירות.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם מתקשה להסכים לריצוי עבודות שירות שכן מתקשה להיעדר מהעבודה לנוכח המצוקה הכלכלית בה הינו שרוי.

ב"כ הנאשם הדגישה לקולא את הודיית הנאשם ואת החיסכון בזמן שיפוטי וכן אי העדת העדים שהינם בני משפחה ועתרה לנהוג בנאשם במידת הרחמים ולא למצות עימו את הדין.

8.         לאחר שמיעת הטיעונים לעונש ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות ואולם מהודעה שהתקבלה עלה כי הנאשם בחר שלא להתייצב.