גזר דין בתיק ת"פ 25306-11-12

מעשי הנאשם והרשעתו

1. הנאשם הורשע   על סמך הודאתו  בכתב אישום מתוקן בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ותקיפה , לפי סעיף 381(א)(3) לחוק.

2.  על פי  עובדות כתב האישום המתוקן  ביום 7.11.12, בשעה 22:50 לערך, הלכה  מ.צ. (להלן: " המתלוננת 1"), ילידת 1958 בדרכה לביתה , בשביל  בין הרחובות לאה גולדברג ואלי כהן בלוד, כשהיא נושאת עמה תיק צד.

הנאשם הבחין בה, החל לרוץ אחריה, דחף אותה והפיל אותה לרצפה והיא נחבלה כמפורט בכתב האישום המתוקן. המתלוננת זעקה לעזרה אולם הנאשם משך בחוזקה את התיק ונמלט עמו מהמקום. עקב זעקות המתלוננת החלו מספר אזרחים לרדוף אחר הנאשם, שתוך כדי מנוסה חיפש בתכולת התיק, מצא ארנק, לקח אותו והשליך את התיק במהלך מנוסתו.

בהמשך מנוסתו השליך הנאשם את הארנק והקיש על דלת דירת מגורים ברח' לאה גולדברג 4. באותה עת שהו בדירה ס.ט (להלן: " המתלוננת 2") ובן זוגה. המתלוננת 2 פתחה במקצת את דלת הדירה, הנאשם דחף את הדלת בחוזקה, התפרץ פנימה, הפיל את המתלוננת 2 לקרקע והיא נחבלה.

הנאשם רץ לעבר חדר השינה בדירה, נעל עצמו שם ומנע מאזרחים להיכנס לשם ולתפוס אותו. בזמן זה הוא שבר בקבוק בושם, פצע עצמו והחל לדמם.

התיק והארנק של המתלוננת 1  נתפסו בסמוך למקום על ידי המשטרה.

תסקיר שירות המבחן

3. מהתסקיר מיום 11.3.13 עולה, כי הנאשם הוא בן 22, רווק , תושב לוד,  השני מבין שני ילדים ונמצא בפיקוח אחותו הבכורה  ודודו במעצר בית המלא בו הוא מצוי. הורי הנאשם, ילידי אתיופיה, הם גרושים מאז היותו פעוט. אביו נישא בשנית ולו ילדים נוספים, מתגורר בבאר שבע ומקיים קשר מרוחק עם הנאשם. אמו נישאה בשנית, התגרשה לאחר 8 שנות נישואים, מנישואיה השניים  נולדו לה שלושה ילדים, כיום בני 8-5, והיא עובדת כמטפלת סיעודית בבית אבות.

הנאשם סיים 9 שנות לימוד, חלקן במסגרות חוץ ביתיות, כשבמהלך  לימודיו גילה קשיי למידה שככל הנראה לא טופלו  לאור השנים. בכיתה י' הוא החליט לעזוב את ספסל הלימודים, נעשו מספר ניסיונות מצד אמו לשלבו במסגרות לימודיות אחרות אך ללא הצלחה. הוא גויס לצה"ל ושירת שירות חלקי כנהג. במהלך השירות הצבאי הוא צבר חובות רבים  שהובילו בין היתר  לעיקולים מצד רשויות שונות ועל רקע זה הוא השתחרר מוקדם ולאורך השנים הוא עבד הנאשם בעבודות מזדמנות  לתקופות קצרות, כשטרם מעצרו הוא לא עבד במשך כשלושה חודשים. שירות המבחן התרשם כי מאז שהנאשם השתחרר מהצבא תפקודו התעסוקתי היה לקוי, הוא דיווח כי השתמש בחשיש פעמים ספורות במהלך חייו, ושלל שימוש לרעה באלכוהול.

4. הנאשם הופנה לשירות במסגרת המעצר  ומשיחה עמו עלתה תמונה מדאיגה של התנהגות פרועה, ללא בקרה וללא יכולת ריסון ושליטה עצמית, תוך שהוא מתנתק מהשלכות מעשיו אך מאידך הוא הביע כבר בשלב זה חרטה על הפגיעה במתלוננים. שירות המבחן העריך באותו זמן כי קיים סיכוי להישנות התנהגות בעייתית מצידו אך התרשם כי המפקחים שהוצעו, דודו ואחותו, מהווים עבורו גורמי תמיכה משמעותיים בחיי היומיום, המסוגלים להשפיע עליו לחיוב ולכן הומלץ על חלופת מעצר בבית אמו בפיקוח הדוד ואחותו. במהלך הפיקוח  הנאשם הגיע לשיחות פרטניות והביע רצון לערוך שיוני באורח חייו וגם בשיחה העדכנית הביע הנאשם חרטה וצער על ביצוע העבירות וניכר כי הוא מבין את הפגיעה בנפגעי העבירה. ביחס  לעבירות הוא הסביר כי חשב שבחטיפת התיק מהאישה תתעורר מהומה שבסופה יצליח להימלט מהדולקים אחריו ונמלט לדירת  בני הזוג מחשש מהאנשים שדלקו אחריו. בהיותו בדירה הוא חווה מצוקה וחרדה משמעותית ונקט בהתנהגות בעיתית ואלימה, שלתפיסתו אינה מאפיינת אותו.

5.  שירות המבחן המליץ לנקוט בעניינו של הנאשם גישה שיקומית שמחד תחדד עבורו את חומרת העבירה ואת הפגיעה במתלוננים ומאידך תאפשר את שילובו בטיפול שיסייע לו בתהליך של שינוי ובכך יצמצם את הסיכון להידרדרות לעבריינות. בנוסף קצין המבחן העריך כי ענישה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח לגבר צעיר מהווה סיכון  לכך שהנאשם עשוי למצוא בחברה השולית מענה לצרכיו באופן שיביא להטמעת דפוסי התנהגות עבריינים שיקשו על שיקומו בעתיד. לפיכך המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח והטלת עונש לריצוי בעבודות שירות, שיחייב אותו לתפקד במסגרת לאורך תקופה משמעותית, בה יוכל לחוות תחושת מסוגלות  וערך שיסייעו לו בעתיד בהשתלבות במישור התעסוקתי.

הטיעונים לעונש

6. ב"כ המאשימה פירט את עובדות כתב האישום המתוקן, והדגיש את חומרתן וטען כי הדברים שאמר הנאשם לשירות המבחן  אינם עולים בקנה אחד עם עובדות כתב האישום.

הנאשם טען בפני שירות המבחן, כי חבורת בריונים רדפה אחריו והוא רצה לעורר מהומה וכתוצאה מכך הוא פעל כמפורט בכתב האישום, אולם הפעולות שביצע במהלך האירוע נושא כתב האישום מלמדות אחרת שכן גם אחרי שהוא לקח את התיק הוא הוציא מתוכו את הארנק והמשיך לרוץ. המטרה העניינית של העבירה מאיינת את הסיפור שסיפר הנאשם לשירות המבחן, והסבר זה יכול להשליך על הראייה של שירות המבחן את נסיבות המקרה ואת המלצתם בסופו של יום.

7. באשר למתחם הענישה טען ב"כ המאשימה כי מתחם הענישה בעבירת שוד הוא בין 3-6 שנות מאסר בפועל, מע"ת, קנס ופיצוי. לקולא יש לשקול את עברו הנקי של הנאשם ונטילת האחריות ולחומרה יש לשקול את הצורך להרתיע ולהגן על הקורבנות.

8. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה שהוצג ע"י התביעה הינו שגוי  שכן לאור תיקון 113 לחוק  התביעה צריכה להציג פסיקה ביחס למתחם ענישה בעבירת שוד בנסיבות דומות ולא באופן כללי. לטענתו מתחם הענישה בעבירת שוד הינו החל מעונש של עבודות שירות עד 10 חודשי מאסר בפועל. הוא הוסיף וטען כי במידה ומתחם הענישה שיקבע יהיה גבוה מהמתחם לגביו טוענת ההגנה הרי שיש יש לחרוג לקולא מהמתחם  לאור שיקולי השיקום.

9. לטענת ב"כ הנאשם צריך להתחשב בהודאתו ובשיתוף הפעולה שלו עם המשטרה, לרבות הובלה והצבעה. הנאשם התחרט על מעשיו  כבר בעת חקירתו והוא אף העניש עצמו  בכך שחתך את עצמו בצוואר. מדובר בבחור צעיר , נעדר עבר פלילי שמעד מעידה חד פעמית.